open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          גישור בגירושין: כל היתרונות

          החוק בישראל מחייב הליך גישור לפני גירושין. הליך הגישור עשוי להסתיים בשלום בית או בהסדר מוסכם, העדיפים על "פיצוץ" וניהול מו"מ לוחמני בין עורכי דין או קרבות בבית המשפט

          עו"ד גיא אטיאס | | 3
          גישור בגירושין: כל היתרונות

          חוק גישור חובה במשפחה הוא הכינוי השגור לחוק החוסם את הגישה של בני זוג לבית המשפט, מונע מהם להגיש תביעה לגירושין ומחייב אותם לקיים תחילה הליך הידברות. שמו הרשמי של החוק הוא החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ה-2014. כפי שעולה משמו של החוק, מטרתו להסדיר את האופן שבו ינוהלו סכסוכים משפחתיים הקשורים לגירושין.

          כבר מהסעיף הראשון לחוק, ניתן ללמוד על הרציונל הניצב בבסיסו. הסעיף קובע כי מטרת החוק "לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום, ולצמצם את הצורך בקיום התדיינות משפטית, מתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד". חוק זה והתקנות הנלוות לו משנים את המצב שהיה קיים ערב חקיקתו. החוק מטיל על בני זוג המעוניינים להתגרש חובה להתנהל בהתאם לקבוע בחוק.

          חוק גישור חובה מסדיר את ההתנהלות סביב סכסוך משפחתי, באופן שונה לחלוטין, שעיקרו חסימת הגישה לבית המשפט, באמצעות איסור הגשת תביעה כאמור והטלת חובה להידברות תחילה

          מהו ההסדר הקבוע במסגרת חוק הגישור?

          טרם חקיקת החוק, בני זוג היו יכולים להתגרש באחת משתי דרכים: בן זוג אחד או שני בני הזוג הגישו תביעה לגירושין, או לכל עניין הכרוך בהם (מזונות, משמורת וכו') ואז החלה התדיינות משפטית בעניינם.
          חוק גישור חובה מסדיר את ההתנהלות סביב סכסוך משפחתי, באופן שונה לחלוטין, שעיקרו חסימת הגישה לבית המשפט, באמצעות איסור הגשת תביעה כאמור והטלת חובה להידברות תחילה.

          הסדר זה נועד לשרת את הצדדים לסכסוך, על ידי חשיפתם לגורמים טיפוליים שיבהירו להם את האפשרויות העומדות בפניהם, לסיום סכסוך הגירושין בהסכמה ובדרך של שלום. בפועל, בעקבות החוק, כל מי שרוצה להתגרש חייב לעבור תחילה את ההליכים הקבועים בחוק.

          יחידת הסיוע היא גוף מקצועי, השייך למערך הרווחה בישראל, בו מעניקים עובדים סוציאליים שירות לאזרחים. עם העברת הטיפול ליחידת הסיוע, מוזמנים הצדדים לסכסוך אל היחידה

          מהם ההליכים הקבועים בחוק? כיצד צריך/ה לפעול מי שרוצה להתגרש מבן/ת זוג?

          מי שמעוניין לפתוח הליכי גירושין נדרש להגיש לבית משפט לענייני משפחה בקשה ליישוב סכסוך. בקשה זו מועברת באופן אוטומטי ליחידת הסיוע שליד בית המשפט הרלוונטי. יחידת הסיוע היא גוף מקצועי, השייך למערך הרווחה בישראל, בו מעניקים אנשי מקצוע (עובדים סוציאליים בהכשרתם) שירות לאזרחים. עם העברת הטיפול ליחידת הסיוע, מוזמנים הצדדים לסכסוך אל היחידה, בה יתקיימו עד 4 פגישות, בהן ינכחו עובד/ת סוציאלי/ת ובני הזוג. מטרת הפגישות היא ליצור הידברות בין בני הזוג ולהבהיר להם את כל דרכי הפעולה הניצבות בפניהם, המובילות לסיום הסכסוך.

          בסיומו של הליך גישור מוצלח, מנסח המגשר הסכם גירושין המסדיר את כל הסוגיות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי. הסכם זה מכונה "הסכם גירושין"

          אילו דרכי פעולה אפשריות לסיום סכסוך גירושין? מה כולל התהליך ביחידת הסיוע?

          במהלך הפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט לענייני משפחה, יציג העובד הסוציאלי בפני בני הזוג את דרכי הפעולה האפשריות עבורם, ויפנה אותם לגורמים רלוונטיים, בהתאם לבחירתם. ככלל, בפני בני הזוג ניצבות מספר אלטרנטיבות לנהל סכסוך גירושין ולסיימו.

          1. סיום בשלום: במקרים בהם ניתן ליישב את המחלוקת, להגיע לשלום בית ולמנוע גירושין, יופנו בני הזוג לטיפול זוגי. לרוב מדובר בטיפול פרטי, אם כי במקרים מסוימים, הטיפול יינתן ביחידה.

          2. גישור: מדובר בהליך איכותי, יעיל ומומלץ לפתרון סכסוך גירושין. במהלך הליך גישור, המתקיים לרוב מחוץ ליחידה, בניצוחו של גורם שלישי שהוכשר כמגשר, יגיעו הצדדים למתווה מוסכם לפתרון הסכסוך.
          בסיומו של הליך גישור מוצלח, מנסח המגשר הסכם גירושין המסדיר את כל הסוגיות הכרוכות בפירוק התא המשפחתי. הסכם זה מכונה "הסכם גירושין". ההסכם מוגש לעיון בית המשפט לענייני משפחה, הצפוי לאשר את ההסכם, לאחר שיוודא כי ההסכם מקיף, חוקי ואינו מקפח את אחד הצדדים או את הילדים של בני הזוג.

          3. ניהול משא ומתן לקראת הסכם גירושין: אלטרנטיבה זו שונה מגישור, וכוללת מפגשים בין הצדדים ובאי כוחם, המתכנסים סביב שולחן המו"מ ומדיינים עד הגעה לפשרה. לאחר מכן, הפשרה מנוסחת להסכם גירושין, המחייב אישור בית משפט, לפני כניסתו לתוקף.

          ראוי לציין, כי דרך פעולה זאת יכולה להיעשות במסגרת הליך הנקרא: "גירושין בשיתוף פעולה". במסגרת הליך זה מתחייבים עורכי הדין של הצדדים בפני הצדדים, כי אם חלילה המו"מ להסכם גירושין ייכשל והצדדים יפנו להתדיינות בבית המשפט, אזי עורכי הדין המייצגים את הצדדים בהליך המו"מ לא ייצגו אותם בבית המשפט. התחייבות זאת נועדה לאפשר לצדדים לנהל מו"מ בפתיחות ובכנות, מתוך ידיעה מוחלטת שדברים שנאמרו על ידם במסגרת המו"מ לא ייחשפו בפני בית המשפט.

          4. סיום ב"מלחמה": בני זוג שאינם מצליחים להגיע להידברות ומתבצרים בעמדתם, יפנו לערכאות משפטיות, שם צפויים להם קרבות ארוכים ומתישים, המחייבים השקעת משאבים רבה. אלטרנטיבה זו נחשבת בלתי יעילה והרסנית, מאחר שהיא מתבססת על דיונים משפטיים סביב תביעות שונות, ומאבק משפטי בכל הסוגיות הכרוכות בגירושין. בסופו של תהליך, בית המשפט מכריע בפסק דין מקיף מה יהיה הסדר הגירושין. בני הזוג יאולצו לפעול על פי ההסדר האמור.

          לפי החוק, זוגות לפני גירושין מחויבים להשתתף בלפחות ארבעה מפגשי גישור, לפני שיחל ההליך המשפטי בעניינם

          האם חובת הגישור חלה גם על פניות לבית הדין הרבני?

          אכן, החוק חל הן על בית הדין הרבני והן על בית המשפט לענייני משפחה. כך, בכל מקרה שאחד מבני הזוג או שניהם מגישים בקשה או תביעה הנוגעת לגירושין או נושאים הנגזרים מנושאים אלה, עניינם יועבר ליחידת הסיוע הרלוונטית. המעורבים יקבלו זימון לגישור.

          האם ניתן להכריח אדם שאינו מעוניין בכך לפנות ליחידת הגישור?

          לא בכדי, החוק מכונה גישור חובה. הצדדים אמנם אינם מחויבים להליך גישור, אך הם מחויבים לנסות לשקול לקיים את ההליך. במילים אחרות, לפגישה ראשונה ביחידת הסיוע הצדדים מחויבים להגיע. לפי החוק, זוגות לפני גירושין מחויבים להשתתף בלפחות 4 מפגשי גישור, לפני שיחל ההליך המשפטי בעניינם. לפיכך, גם מי שנחוש שלא להגיע להליך גישור ומתעקש לנהל מאבק משפטי, לא יוכל לדלג על מפגש עם הצד השני ועם עובד סוציאלי ביחידת הסיוע. מפגש זה הוא תנאי לתחילת הליך משפטי. כל תביעה הקשורה לבני הזוג לא תתקבל ולא תידון, אלא לאחר מיצוי ההליך ביחידת הסיוע.

          לאור זאת, במצב הדברים האמור, כשאחד הצדדים אינו מוכן לשתף פעולה ומתנגד נחרצות לכל הליך אלטרנטיבי לניהול הסכסוך ופתרונו, עליו להבהיר זאת ביחידת הסיוע. לאחר בחינת הנסיבות, סביר כי בעקבות התנגדות זו והקושי ליצור שיתוף פעולה בין הצדדים, תודיע נציגת היחידה לבית המשפט כי הליך הגישור ביחידה מוצה. מכאן, נפתחת הדרך למאבק משפטי. בעקבות הודעה כאמור, הסכסוך עובר להתנהל בבית משפט. משלב זה ואילך, אין הצדדים מחויבים לכל הליך טיפולי. הם חופשיים לבחור כיצד להתנהל.

          גם בדרכי הפעולה האלטרנטיביות לשלום בית וגישור, אדם זקוק לליווי צמוד של עורך דין לענייני משפחה: לצורך ניהול משא ומתן עבורו או לצורך ניהול המאבק המשפטי מטעמו

          האם בעקבות חוק הגישור אין צורך בייעוץ של עורך דין לענייני גירושין?

          כמובן שיש צורך בייעוץ עורך דין. אין לוותר על ייעוץ משפטי לגבי גירושין. ליווי וייעוץ של עורך דין לענייני גירושין מחויב המציאות בכל מקרה ובכל שלב, בכל סכסוך גירושין, למרות קיומו של חוק הגישור.
          מדוע? כיצד יכול עורך דין לסייע למי שמצוי בסכסוך גירושין? השירותים המשפטיים המקצועיים שנותן עורך דין לענייני גירושין למי שמתגרש, הם שירותים בעלי חשיבות גדולה ונעדרי תחליף.

          נחיצות השירותים האמורים בולטת בכל אחד משלבי הסכסוך: בשלב שבו שוקל אדם להתגרש ומכלכל את צעדיו; כשאדם חושד שבן/ת הזוג מתכוונ/ת "לסיים את הסיפור"; וכמובן, עם קבלת הודעה רשמית על כך. בכל המצבים האלה, מומלץ לפנות מיידית לייעוץ משפטי. עורך הדין יתאר בפני האדם מה צפוי לו, מהן האלטרנטיבות העומדות בפניו ויערוך לו היכרות עם עולם מושגים נרחב וחדש לחלוטין.

          העברת הסכסוך ליחידת הסיוע אינה מייתרת את הצורך בעורך דין מלווה. במהלך הפגישות ביחידה, כל אחד מהצדדים חייב להבין את זכויותיו ולדעת להציג נכונה את טענותיו ולבחור באופן שקול את צעדיו.
          גם כשהסכסוך עובר להליך גישור, סביר (ורצוי) כי המגשר יהיה עורך דין. שנית, כדי להגן על האינטרסים והזכויות, מוטב לכל צד להגיע לגישור עם המלצות משפטיות (ככלל, אין להגיע למפגש הראשון עם עו"ד).
          אסטרטגיה משפטית מנצחת ומבוססת ידע וניסיון, נחוצה גם בהליך גישור, שמבסס במהותו את המשפט לפיו ידע הוא כוח. גם כשסכסוך מנוהל על ידי מגשר, עדיין מדובר בצדדים לסכסוך קיים. אין לנהל סכסוך ללא ליווי מקצועי מיטבי.

          בנוסף, במסגרת הליך הגירושין וחלוקת הרכוש בין הצדדים, נדרש הליווי המשפטי כדי למנוע מהצדדים לעשות פעולות כלכליות שגויות שעלולות להיות כרוכות בתשלום מיסים מיותרים וכיו"ב.
          כמובן שבשתי דרכי הפעולה האלטרנטיביות לשלום בית וגישור, אדם זקוק לליווי צמוד של עורך דין לענייני משפחה: לצורך ניהול משא ומתן עבורו; או לצורך לניהול המאבק המשפטי מטעמו. בשני המצבים האלה (משא ומתן או ניהול משפט) יש להיעזר בליווי מקצועי של עורך דין, בעל ידע, ניסיון, כלים ומיומנויות מקיפים ומתאימים.

          על פי רוב, עלויות הגישור קטנות משמעותית מהעלויות הכרוכות בניהול מאבק משפטי. משפט גירושין כרוך בעלויות בלתי מבוטלות וכולל התדיינויות משפטיות, תביעות, בקשות וערעורים

          האם ניתן להגיע ליחידת הסיוע בליווי עורך דין?

          ככלל, לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע אף אחד מהצדדים אינו מורשה להגיע בליווי עורך דין.

          האם חוק הגישור חוסך כסף למתגרשים?

          סכסוך גירושין כרוך בעלויות בלתי מבוטלות. ברוב הגדול של המקרים, ניתן לומר שחוק הגישור אכן סייע למתגרשים להשקיע פחות משאבים כלכליים בסכסוך. אמנם חוק הגישור אינו חוסך את הצורך לשלם שכר טרחה לעורך דין לענייני גירושין ואף מחייב תשלום שכר טרחה למגשר.

          עם זאת, על פי רוב, עלויות אלה קטנות משמעותית, יחסית לעלויות הכרוכות בניהול מאבק משפטי. משפט גירושין כולל התדיינויות משפטיות, הפניות לגורמים שלישיים (לשכת הרווחה, מכוני הורות המבצעים בדיקות מסוגלות וכו'), תביעות, בקשות וערעורים. כל אלה מחייבים תשלום שכר טרחה גבוה לעורך הדין, הנדרש להשקיע בעניין שעות עבודה רבות.

          האם גישור תמיד מסתיים בהסכם גירושין?

          למרבה הצער, התשובה שלילית. הליך גישור אמנם נחשב כלי יעיל לפתרון סכסוכים, המוביל רבים מהצדדים להסכמות. עם זאת, במקרים מעטים, הסכסוך מורכב מדי, הרגשות מרים מדי והקושי גדול. במקרים אלה, מסתיים הליך הגישור ללא הסכם גירושין.

          ראיית טובת הילדים מחייבת את בני הזוג לשתף פעולה ולקיים ביניהם תקשורת הורית בריאה. בכל הליך גירושין נגרמת טראומה לילדים. היקף הטראומה יושפע בהתאם לאופן שבו בני הזוג ישכילו להיפרד

          מה קורה כשהליך גישור "מתפוצץ" ואינו מניב הסכם גירושין?

          במקרה כזה, דרכם של הצדדים לסכסוך הגירושין אל בית המשפט פתוחה. הם יכולים לפתוח במאבק משפטי בערכאות הרלוונטיות. במקרה זה, אופציה פחות פוגענית ויותר יעילה היא ניהול מו"מ להסכם גירושין, העשוי לשאת פירות ולקצר תהליכים.

          לסיכום: המחוקק שואף להקל על העומס בבתי המשפט ולאפשר לצדדים המתגרשים לנקוט דרך יעילה, חסכונית ופחות פוגענית לסיום החיים המשותפים. לאור כל אלה, קבע המחוקק הסדר המחייב את הצדדים להידברות, לפני נקיטת צעדים משפטיים.

          במקרה הנפוץ בו לבני הזוג המתגרשים יש ילדים, ראוי לציין, כי ראיית טובת הילדים מחייבת את בני הזוג לשתף פעולה ולקיים ביניהם תקשורת הורית בריאה. בכל הליך גירושין נגרמת טראומה לילדים. היקף הטראומה ינוע בין טראומה שולית לטראומה משמעותית בהתאם לאופן שבו בני הזוג ישכילו להיפרד.

          ככלל, כאשר הליך הגירושין מתנהל בגישור, שבמהלכו בני הזוג רואים בראש ובראשונה לנגד עיניהם את טובת הילדים, ובו משכילים הצדדים להבין כי גם לאחר הגירושין הם נותרים בני משפחה, שעברה טרנספורמציה ממגורים בבית אחד למגורים בשני בתים, הטראומה שתיגרם לילדי בני הזוג תהיה שולית בלבד.

          * עורך דין ומגשר גיא אטיאס נותן שירותים משפטיים בתחומי דיני משפחה, משפט אזרחי ומשפט מסחרי
          ** סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי

          ליצירת קשר עם גיא אטיאס, עורך דין ומגשר
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          הליכי גירושין גישור בגירושין חוק גישור חובה
          עו"ד גיא אטיאס

          קבע פגישה עם
          עו"ד גיא אטיאס

          עו"ד אטיאס, בעל רשיון עריכת דין משנת 1996, בוגר אוניברסיטת ת"א. מגשר מוסמך המתמחה בין היתר בגישור לגירושין בהליכי פרידה...

          לפרופיל המלא