נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מטרד ליחיד: מה ניתן לעשות כשהשכנים פוגעים בזכויות שלך ליהנות מהחצר שלך?

אחד השכנים הקים בחצר הבית גן ילדים רועש והפך את חייכם לבלתי נסבלים? לפני שתחפשו דירה חדשה מרוב ייאוש, יש מה לעשות: תביעה בעילה של "מטרד ליחיד"

מאת: עו"ד מירב אשל | | 4
מטרד ליחיד: מה ניתן לעשות כשהשכנים פוגעים בזכויות שלך ליהנות מהחצר שלך?

כאשר אדם התופש מקרקעין אינו מאפשר לאדם אחר שימוש סביר במקרקעין שלו (כלומר, של האחר), זוהי עוולת "מטרד ליחיד". מדובר בהפרעה של ממש, כלומר הפרעה משמעותית ומוחשית. בתי המשפט קבעו כי פליטת גזים ורעש, הפעלת מוזיקה רועשת, השלכת פסולת ואף שימוש חורג ללא קבלת היתר, מהווים הפרעות העשויות להקים זכות תביעה בגין עוולה זו.

לצורך קיומה של עוולת מטרד ליחיד, נדרש שההפרעה שנגרמה כתוצאה מהתנהגות הנתבע תהיה "הפרעה מוחשית ולא קלת ערך, מהותית ולא חולפת"

מהי עוולת "מטרד ליחיד"?

סעיף 44 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש, תשכ"ח-1968) מגדיר זאת כך: "מטרד ליחיד הוא כשאדם מתנהג בעצמו או מנהל את עסקו או משתמש במקרקעין התפוסים בידו באופן שיש בו הפרעה של ממש לשימוש סביר במקרקעין של אדם אחר או להנאה סבירה מהם בהתחשב עם מקומם וטיבם; אך לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד אלא אם סבל ממנו נזק".

בפסיקה (ע"א 436/60 מאיר עזרי ואח' נגד ויקטור קליין ואח', פ"ד טו(2) 1177) נקבע כי המבחן לקיומו של "מטרד ליחיד" הוא מבחן האדם הסביר, בהתחשב בנתונים הסביבתיים. לצורך קיומה של עוולת מטרד ליחיד, נדרש שההפרעה שנגרמה כתוצאה מהתנהגות הנתבע תהיה "הפרעה מוחשית ולא קלת ערך, מהותית ולא חולפת". (ע"א 44/76 אתא חברה לטקסטיל בע"מ נגד זאב שוורץ, פ"ד ל(3) 785, 795).

עוד נקבע בפסיקה כי קיומה, מידתה ועוצמתה של ההפרעה נבחנים תוך זיקה לאדם אחר וזכותו של הנפגע לשימוש סביר במקרקעין והנאה סבירה מהם. כך, למעשה, הדגש הוא על תוצאת המעשה ולא על טיבו. כך, למשל: בפס"ד ת"א 13397-11-13 ואראקלס נ' דעדס נקבע כי ארובת מסעדה גרמה לריח חריף בבית שמעליה ועל כן היא מהווה מטרד ליחיד.

חשוב לדעת: אין חובה כי התובע יהיה בעל המקרקעין עצמם, אלא די שיהיה בעל אינטרס או בעל זכות כלשהי במקרקעין. כלומר: גם אם מדובר בשוכר

מי יכול להגיש תביעה בעוולת "מטרד ליחיד"?

כל אדם הסובל ממטרד רשאי לתבוע. התביעה יכולה להיות מוגשת מטעם קבוצה (למשל: ועד בית) או מטעם אדם יחיד. במקרים שבהם מדובר במפעל או בחברה שגורמים מטרד לסביבה כולה, ניתן להגיש תביעה ייצוגית בגין מטרד ליחיד.

עם זאת, ניתן להגיש את התביעה גם כאשר הגורם לנזק/למטרד הוא אדם פרטי ולא עסק. כך, למשל: בפס"ד ת"א 4443/06 נדב עמית נ' הלפרין, קיבל בימה"ש את טענת התובע כי התיפוף בתופים מהווה מטרד והוציא צו מניעה. כך גם במקרים שבהם הוגשה תביעה בגין מטרד שנגרם מנביחות של כלב, עישון במרפסת ו/או עישון או בחדר מדרגות, באופן המפריע ליתר הדיירים.

חשוב לדעת: אין חובה כי התובע יהיה בעל המקרקעין עצמם, אלא די שיהיה בעל אינטרס או בעל זכות כלשהי במקרקעין (כלומר: גם אם מדובר בשוכר).

תכליתה של עוולת המטרד ליחיד היא להגן על זכותו של בעל מקרקעין להשתמש וליהנות מרכושו. כלומר, עצם התוצאה מזכה כאמור בפיצוי, ולא עצם קיומו של המטרד

מהם הקריטריונים שצריך להוכיח לצורך תביעה זו?

כאמור, בתביעה זו יש להוכיח את עצם קיומו של המטרד וכי נגרם נזק. עצם קיומו של המטרד: כשמדובר במקרים של רעש, החריגה מהרעש המותר על פי התקנות (תקנות למניעת מפגעים (רעש בלתי סביר, התש"ן-1990) - די בה להוכחת היסוד הדרוש. זאת, בהסתמך על צירוף של חוות דעת מומחה.

עצם הנזק: בעניין התוצאה (הנזק), קובע סעיף 44 לפקודת הנזיקין כי "לא ייפרע אדם פיצויים בעד מטרד ליחיד, אלא אם סבל ממנו נזק". תכליתה של עוולת המטרד ליחיד היא להגן על זכותו של בעל מקרקעין להשתמש וליהנות מרכושו. כלומר, עצם התוצאה מזכה כאמור בפיצוי, ולא עצם קיומו של המטרד. לכן, על התובע להוכיח כי אכן נפגעה יכולתו ליהנות ולהשתמש ברכושו ובמקרקעין שברשותו.

כך, למשל: במקרה דומה, בו היה מדובר בגן ילדים (ת"א 5995-04 רטינסקי אסתר נ' עיריית פתח תקוה; ת"א 29872-03-18 ברנס ואח' נ' בן רוחי ואח') לא הצליחו התובעים להוכיח כי אכן הרעש עולה כדי מטרד, ולכן בימה"ש דחה את תביעתם. בעניין דומה אחר (ת"א 3668/04 נורובטי נ' דוידוביץ) שבו נדחתה התביעה, קבע בימה"ש כי "כל עוד אין הרעש הנגרם מקיומו של גן הילדים חורג מן הסביר, נראה כי קיומו לא יהווה בהכרח מטרד לשכנים שמסביב".

קבלת ההיתר מהווה אישור להקמת העסק. לכן, במקרים בהם יש היתר, יהיה על התובעים להוכיח את עצם קיומו של המטרד

האם קבלת היתר להקמת עסק מונעת הגשת תביעה?

קבלת ההיתר מהווה אישור להקמת העסק. לכן, במקרים בהם יש היתר, יהיה על התובעים להוכיח את עצם קיומו של המטרד. כלומר, במקרה כזה תקום עילת התביעה אם הנתבעים הפרו את התקנות למניעת מפגעים ורעש בלתי סביר, ופגעו ביכולת של התובעים ליהנות ולהשתמש במקרקעין (נכס) שלהם.

במקרים בהם אין היתר, נטל ההוכחה קל מאוד, מאחר שהפסיקה קבעה: "מאחר שהוכח כי הנתבעים הפרו את חוקי התכנון והבניה, ואין בידם היתר לשינויים שבוצעו בנכס השייך להם, די לתובעת שתוכיח כי נגרמה לה אי נוחות או פגיעה בהנאה מהמקרקעין שלה ואין עליה חובה להוכיח כי ההפרעה עולה כדי מטרד". כך, למשל: בע"א 140/53 אדמה בע"מ נ' לידיה לוי, פ"ד ט' עמ' 1666; ע"א 416/58 ג'דעון נ' סלימאן, פ"ד י"ג עמ' 916; וע"א 62/83 בעל טכסא נ' גונן ואח', פ"ד ל"ח 1 עמ' 81).

במקרה שבו טיפל משרד הח"מ, פעל גן ילדים במשך כשלוש שנים, ללא קבלת היתר לשימוש חורג ומבלי לשלם לדיירים עבור דמי שימוש. זאת, כאשר המשכיר שלשל לידיו 15,000 שקלים דמי שכירות מדי חודש

מתי פעילות גן ילדים תהווה "מטרד ליחיד"?

במקרה שבו טיפל משרד הח"מ, הוגשה תביעת נזיקין (ת"א 36124-08-17 אשורי נ' הרשקוביץ ) בגין הפעלת גן ילדים בחצר משותפת. בגן היו 35 פעוטות בגיל שלושה חודשים עד שלוש שנים. הגן פעל במשך כשלוש שנים, ללא קבלת היתר לשימוש חורג ומבלי לשלם לדיירים עבור דמי שימוש. זאת, כאשר המשכיר שלשל לידיו 15,000 שקלים דמי שכירות מדי חודש.

בין הצדדים התנהלו במשך מספר שנים הליכים מול המפקחת על הבתים המשותפים ואף הוגשה עתירה מנהלית. בכל ההליכים נאסר על השימוש החורג וניתנה הוראה לסגירת הגן.

בתביעה הנזיקית שהוגשה ע"י משרד הח"מ, דרשו התובעים את חלקם היחסי בדמי השימוש, בהסתמך על חוות דעת שמאי מטעמם. כמו כן, טענו התובעים לעוולת "מטרד ליחיד", בגין שימוש חורג בנכס ללא היתר. במקרה זה, טענת התובעים הסתמכה על הפסיקה שלפיה כשמדובר בשימוש חורג ללא היתר, אין צורך בהוכחה שהפגיעה תגיע כדי מטרד. די בכך שהתובע יראה שנגרמה לו "אי נוחות" כדי שיוכל לזכות בסעד.

בנוסף, טענו התובעים כי עצם הפעלת גן המונה 35 פעוטות, כשפעילותו מתקיימת בחצר המשותפת, החל מהשעה 7:00 בבוקר עד 17:00 בערב, כשברקע תנועה ערה של רכבים, רעש של צופרים, מוסיקה הנובעת מפעילות הגן, צרחות, בכי וסירחון שעולה מפחי האשפה בשל שימוש בטיטולים, מהווה הפרעה.

בחקירתו הודה הנתבע כי הפעלת הגן אכן גרמה למטרדי רעש, ריח, לכלוך, עומס תחבורתי ודרישות חניה, ואף הודה כי מדובר בשימוש שאינו רגיל וסטנדרטי של שוכר או בעלים. עם זאת, הנתבע טען בין היתר כי התובעים ממילא לא משתמשים בחצר המשותפת ולכן אין להם על מה להלין.

בית המשפט קיבל את טענות התובעים וקבע כי פעילות הגן, כפי שפורטה בתביעה, מהווה מטרד ממשי ומהותי שנוצר בבניין. עצם הפעלת הגן בבית המשותף גורמת לתובעים הפרעה ואי נוחות ממשית ומונעת מהם שימוש סביר בקניין. כל זאת ללא כל קשר לשאלה האם השתמשו בחצר אם לאו.

השופט אף הוסיף כי עצם הפעלת הגן ללא קבלת היתר, תוך הפרת חוק התכנון והבנייה (תשכ"ה-1965) מהווה מטרד ליחיד, וחייב את הנתבע לשלם לתובעים 20,000 שקלים, נוכח המטרדים מהם סבלו במהלך התקופה בה פעל הגן. זאת, בנוסף לכספים שאמור הנתבע לשלם בגין דמי השימוש, והחזר עבור חוות דעת שמאית, אגרת בית משפט ושכר טרחת עו"ד.

הנתבע ערער על פסק הדין (ע"א 24617-06-19) ועל הסכומים שנפסקו (גם בגין דמי השימוש) אך בית המשפט המחוזי דחה את כל טענותיו של הנתבע, וקבע כי הוכח שהפעלת הגן מהווה מטרד ממשי, לא רק בשל הרעש העולה מהגן, אלא בשל נסיבות שאינן קיימות בהכרח במקומות אחרים. בנוסף, נפסק כי כלל אין צורך בגן ילדים במקום האמור. בית המשפט חייב את המערער בתשלום הוצאות שכ"ט של המשיבים.

לסיכום: תביעת נזיקין בגין עוולת "מטרד ליחיד" מאפשרת לכל אדם להגן על נוחיותו, במקרים שבהם נגרם לו נזק כתוצאה ממטרד של אחד השכנים/הסביבה. כדי להוכיח את העוולה, לא די בהוכחת עצם קיומו של המטרד. יש להוכיח גם את עצם הנזק שנגרם.

* המידע המובא במאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי. בכל מקרה, מומלץ להתייעץ עם עורך דין בקי בתחום הנזיקין, לפני הגשת התביעה.

** עו"ד מירב אשל עוסקת בדיני נזיקין.

*** סייעה בהכנת הכתבה: יערית טרבלסי, כתבת zap משפטי. 

ליצירת קשר עם עו"ד מירב אשל
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
סכסוכי שכנים מטרד ליחיד דיני נזיקין
עו"ד מירב אשל

קבע פגישה עם
עו"ד מירב אשל

עו''ד מירב אשל בוגרת תואר שני במשפטים מטעם אונ' חיפה, סיימה תואר שני בגרונטולוגיה ומתמקדת בעיקר בדיני נזיקין. בזכות 11...

לפרופיל המלא