פסיקה חריגה בחומרתה: פיצויים גבוהים לעובדת שפוטרה בהריון

בפסק דין חריג בחומרתו (אורית בוסי נ' יישום פתרונות אנושיים בע"מ ואח'), פסק לאחרונה בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב, פיצוי של 110,000 שקלים לעובדת חברת כוח אדם שהוצבה בחברת ירוקום נוקיה בע"מ ופוטרה במהלך הריונה, לאחר שלושה חודשי עבודה בלבד.

אורית בוסי, עובדת של חברת יישום פתרונות אנושיים בע"מ, הוצבה בתפקיד מכירות ובהעברת מכשירים לתיקון בחברת יורוקום במשך כשלושה חודשים. משנודע לממונים עליה בחברת יורוקם כי אורית בהריון, היא פוטרה ללא שימוע. משפוטרה מחברת יורוקום, היה על חברת כוח האדם, חברת יישום, לעשות ניסיון למצוא עבורה עבודה חלופית, אולם זו לא עשתה כן ואף שלחה לאורית מכתב פיטורים, שוב בלא שנערך לה שימוע.

החוק מגן על נשים בהריון
שני חוקים נועדו להגן על נשים בהריון מפני פיטורים עקב ההריון. הראשון, חוק עבודת נשים הכולל בו תניה מפורשת כנגד פיטורי נשים הרות בתנאי שהן עבדו שישה חודשים. השני, חוק שוויון הזדמנויות בעבודה האוסר על מעסיק להפלות בין עובדים, לרבות אפליה מחמת הריון. איסור זה במקרים מסוימים כמו במקרה של אורית בוסי, עשוי להוות עילה להכרזה על הפיטורין כפיטורין שנעשו שלא כדין.

סעיף תשע לחוק עבודת נשים אוסר באופן מפורש על פיטורי עובדת בהריון אשר עבדה פרק זמן של שישה חודשים ויותר, במהלך הריונה, חופשת הלידה ובתקופה של 60 יום מתום חופשת הלידה, אלא באישור הממונה על עבודת נשים במשרד התמ"ת. לו הייתה אורית עובדת שישה חודשים ויותר בחברת כוח האדם או ביורוקום, הייתה זכאית להגנת חוק עבודת נשים, מפני פיטורים, אולם משום שעבדה שלושה חודשים בלבד לא זכתה להגנה זו.

חוק שוויון הזדמנויות בעבודה קובע, כי נטל ההוכחה לעניין פיטורים מהעבודה, אם הוכיח העובד שלא הייתה בהתנהגותו או במעשיו סיבה לפיטוריו, יעבור למעסיק. מכיוון שלא עלה בידי הנתבעות (יישום ויורוקום) להרים את נטל ההוכחה, כי מדובר בפיטורים עקב חוסר שביעות רצון, פיטורי צמצום או פיטורים עקב חוזה העסקה לפרק זמן קצוב, כפי שטענו בכתב ההגנה, פסק בית הדין כי אכן מדובר בפיטורי אפליה מחמת הריונה של בוסי. פיטורים אלו מנוגדים לסעיף 2 ו- 2 (א) לחוק שוויון הזדמנויות.

מגמת הפסיקה: החמרה
ניכר, כי חומרת פסק הדין נועדה להאיר זרקור על פגיעה בעובדים באמצעות שימוש בהעסקה משותפת. בעזרת מתכונת זו, ניסו הנתבעות לגלגל את האחריות לזכויות העובדת מהן והלאה ועל כן, לדבריה של כבוד השופטת ד"ר אריאלה גילצר-כץ, "אחריות זו יש לגלגל אל שכמן".

לאחרונה ניכרת מגמה של החמרה בפסקי דין הקשורים בפיטורי אפליה מחמת הריון, כך למשל במקרה אפרת כץ נ' משרד יצחק מיוחס ושות', משרד עו"ד  עב (ת"א) 3437/08, פסק בית הדין פיצויי של 150,000 ₪ לעובדת שעבדה חמישה חודשים ופוטרה לאחר שהודיעה על הריונה.

לטובת התובעת נפסק פיצויי בגובה מקסימלי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה וכן פיצוי בשל אי עריכת שימוע, אבדן שכר עבודה, עגמת נפש והוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין, בסה"כ 110,000 ₪ .