נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

קורונה כתאונת עבודה - החוק, הפסיקה וההוכחה

אמנם הקורונה היא מחלה הנגרמת בשל כוח עליון, אבל מי שחלה בה במקום העבודה יכול להיחשב כנפגע בעבודה. האם ובאילו נסיבות ומקרים יכולה הידבקות בקורונה להיחשב כתאונת עבודה?

קורונה כתאונת עבודה - החוק, הפסיקה וההוכחה

עובד שנפגע בעבודה זכאי לתבוע את המוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעה להכרה בו כנפגע בעבודה, מעמד המזכה אותו בפיצויים עקב פגיעתו בעבודה. בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי נקבע שמי שנפגע תוך כדי ועקב העבודה פגיעתו תוכר כפגיעה בעבודה. לכן, מי שנדבק בקורונה במקום עבודתו יכול לטעון כי מדובר בפגיעה בעבודה, לתבוע את המוסד לביטוח לאומי כנפגע עבודה ולקבל פיצויים שמעניק החוק לאדם שתביעתו התקבלה.

באופן גס ניתן לחלק נסיבות בהן הידבקות בקורונה עשויות להיחשב לפגיעה בעבודה לשני תרחישים עיקריים: הידבקות מאחד העובדים במקום העבודה או חשיפה ומחלה של איש צוות רפואי לחולה

מתי הידבקות בקורונה יכולה להיחשב כפגיעה בעבודה המזכה בפיצויים מהמוסד לביטוח לאומי?

הכל תלוי בנסיבות המקרה הנבחן, ולפיכך יש לקבל ייעוץ משפטי בטרם הגשת תביעה לפיצויים, או לפני שממהרים לוותר על זכות זו. באופן גס ניתן לחלק נסיבות בהן הידבקות בקורונה עשויות להיחשב לפגיעה בעבודה לשני תרחישים עיקריים: 

התרחיש האחד הוא של עובד שהגיע למקום העבודה בריא, ונדבק מאחד העובדים או מאדם אחר במקום העבודה בקורונה. התרחיש השני הוא איש צוות רפואי (כל עובד בבית חולים, קופת חולים, מד"א, מרפאות לרפואה דחופה וכדומה) שנחשף לנגיף הקורונה במסגרת עבודתו וחלה במחלה. בשני התרחישים יש להוכיח קיומם של כמה תנאים מצטברים לשם ההכרה המתבקשת.

כל אימת שברור מתי, איפה ובעקבות איזו חשיפה נדבק העובד בנגיף הקורונה, יהיה קל להוכיח את הנדרש בתביעה. למשל, כשברור שעובד הגיע לעבודה בריא וישב לצידו של מי ששב מחו"ל ואובחן כחולה קורונה.

מהם התנאים להכרה בהידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה?

האחד, העובד נדבק בנגיף תוך כדי עבודה, כלומר: בזמן העבודה ו/או במקום העבודה. 

השני, העובד נדבק בנגיף עקב העבודה או עקב סיכוני מקום העבודה: זוהי דרישה לקשר סיבתי בין העבודה שביצע לבין הפגיעה שחווה העובד.

ישנם מקרים שבהם הנסיבות אינן מצביעות בבירור על קיומה של פגיעת עבודה; או אז יש לבחון האם יכול העובד בכל זאת לקבל את ההכרה כנפגע עבודה

האם וכיצד מתקיימים שני התנאים הללו במקרים של הידבקות בקורונה בעקבות חשיפה לנגיף בעבודה?

ישנן נסיבות בהן שני תנאים אלה קלים יחסית להוכחה ואז תביעה העובד להכרה בו כנפגע עבודה תתקבל, וישנן נסיבות בהן שני תנאים אלה יותר קשים להוכחה.

מחלת הקורונה אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע שהחולה בהן מוכר כנפגע עבודה

מתי קל יותר להוכיח שההידבקות בנגיף הקורונה היא פגיעה בעבודה?

כל אימת שברור מתי, איפה ובעקבות איזו חשיפה נדבק העובד בנגיף הקורונה, יהיה קל להוכיח את הנדרש בתביעה. למשל, כשברור שעובד הגיע לעבודה בריא וישב לצידו של מי ששב מחו"ל ואובחן כחולה קורונה.

גם במקרה בו איש צוות רפואי טיפל בחולה מסוים ללא מיגון מספק ובדיעבד הסתבר שאותו חולה היה נשא קורונה והעובד נדבק, ניתן בנקל לאפיין את המחלה של העובד כפגיעה בעבודה המזכה בזכויות, מתוקף הכרתו של הנפגע כנפגע עבודה על ידי המוסד לביטוח לאומי. אולם, ישנם מקרים בהם הנסיבות אינן מצביעות בבירור על קיומה של פגיעת עבודה; או אז יש לבחון האם יכול העובד בכל זאת לקבל את ההכרה כנפגע עבודה.

בין המקרים שבהם מתעורר ספק לגבי הידבקות בקורונה כפגיעה בעבודה: כאשר לא ניתן להוכיח מתי קרתה ההדבקה ולהצביע על נקודת זמן מסוימת, גם של מספר ימים

באילו נסיבות מתעורר ספק לגבי היות הידבקות עובד בקורונה פגיעה בעבודה?

ישנם כמה מקרים בהם מתעורר ספק זה:

1. כאשר לא ניתן להצביע על מישהו ספציפי במקום העבודה כמי שבאופן וודאי הדביק את העובד.

2. כאשר לא ניתן להוכיח שההידבקות נעשתה דווקא במקום העבודה ולא במקום אחר.

3. כאשר לא ניתן להוכיח מתי קרתה ההדבקה ולהצביע על נקודת זמן מסוימת, גם של מספר ימים.

4. כאשר יש גורם המנתק את הקשר הסיבתי בין ההימצאות בעבודה לתחלואה בקורונה, למשל, כשבן משפחה של העובד חלה בקורונה ויכול להיות שהוא הגורם להדבקה; כשהתובע לא הצליח להוכיח כי בא במגע עם חולים בקורונה במקום עבודתו; או כאשר העובד חולה במחלות רקע ההופכות אותו פגיע וחשוף יותר לנגיף.

נסיבות כאלה נחשבות "בעייתיות" בהקשר הוכחת הפגיעה בעבודה משום שהעובד התובע נדרש להוכיח קיומו של אירוע תאונתי כלשהו תוך כדי ועקב עבודתו; ומחלת הקורונה אף אינה נמנית ברשימת מחלות המקצוע שהחולה בהן מוכר כנפגע עבודה.

על אף שנדרש מתובע המעוניין להוכיח קיומה של תאונה בעבודה, ישנן נסיבות בהן יוכר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה גם אם קיים ספק לגבי מועד ההתרחשות המדויק של התאונה

מה קורה כשמתעורר ספק לגבי אחד מהפרמטרים? האם לוותר על התביעה?

בהחלט לא. גם כשיש ספק ניתן, בנסיבות מסוימות לעמוד בדרישות ההוכחה לשם הכרה במחלת הקורונה כפגיעה בעבודה. כך, למשל, את הטענה לפיה הדבקה בנגיף אינה אירוע תאונתי, ואינה עונה לדרישות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי, ניתן לשלול: טענה זו דינה להידחות משום שבית הדין לעבודה הכריע (פס"ד שרה קרייף נ' המוסד לביטוח לאומי) כי הדבקה נגיפית (במקרה הנדון הדבקה בשפעת החזירים) כן יכולה להיחשב כפגיעה בעבודה, אע"פ שאופי המקרה איננו "תאונתי". במקרה זה לא היתה ודאות שהנפגעת נדבקה במקום עבודתה ולמרות זאת התביעה הוכרה.

כמו כן, בפסק דין זה ובפסקי דין נוספים נקבע, כי על אף שנדרש מתובע המעוניין להוכיח קיומה של תאונה בעבודה, להוכיח קיומו של אירוע שניתן לאתרו במישור הזמן, ישנן נסיבות בהן יוכר קיומו של אירוע תאונתי בעבודה גם אם קיים ספק לגבי מועד ההתרחשות המדויק של התאונה וזאת בשל הקושי להוכיחו וגם להפריכו ע"י המוסד לביטוח לאומי.

מה לגבי מצב בו התובע לא הוכיח כי בא במגע עם חולים בקורונה במקום עבודתו?

עניין זה בהחלט עלול לשמוט את הקרקע מתחת לתביעה שלו, שעה שלא הוכיח כי בא במגע עם חולים בקורונה במקום עבודתו. הוכחה כזו בהחלט נדרשת, ודאי כשמדובר בעובד שאיננו מתחום הרפואה, כדי להוכיח שהקורונה התפתחה אצלו תוך כדי העבודה, בזמן ובמקום העבודה כנדרש. גם הקשר הסיבתי הדורש הוכחה, בין העבודה לתחלואה לא יתבסס בנסיבות אלה.

לעומת זאת, כשמדובר בעובד מצוותי הרפואה המצב שונה, והיעדר ההוכחה בדבר קיומו של מגע עם נשא קורונה לא ישמוט את הקרקע מתחת לתביעה, שהרי מספיק להוכיח כי העובד נדבק בנגיף עקב סיכוני מקום העבודה.

בפסק דין קרייף נדון מקרה של רופאה מבית חולים סורוקה שלקתה בשפעת החזירים, ותבעה הכרתה כנפגעת עבודה. המוסד לביטוח לאומי דחה את תביעתה, הרופאה ערערה על החלטת המוסד לביטוח לאומי ובית המשפט דן במקרה זה בהרחבה. מפסק הדין ניתן להסיק, כי עובד צוות רפואי יוכר כנפגע עבודה אם חלה בקורונה, על אף שלא הוכחה חשיפתו הוודאית לחולה קורונה.

גם אם לא יעלה בידי התובע להוכיח כי בא במגע עם חולי קורונה, הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות לפיה בא במגע עם חולים במקום העבודה, במיוחד שבתקופה הרלוונטית נתגלו מקרים של קורונה במקום העבודה

מדוע סיכוייו של אי צוות רפואה לקבל הכרה כנפגע עבודה עקב תחלואה בקורונה גבוהים מאד?

התשובה טמונה בהחלטת בית המשפט בפסק דין קרייף. שם צוין מפורשות, כי על אף שהתובעת לא הצליחה להוכיח קיומו של אירוע ו/או אירועים בהם באה במגע עם חולים בשפעת החזירים במסגרת עבודתה בבית החולים, לא נותק הקשר הסיבתי שבין העבודה לבין התחלואה.

בפסק הדין, ביה"ד לעבודה מינה מומחה רפואי מתחום המחלות הזיהומיות ונדרש לקבוע האם הסיכויים של התובע להידבק בקורונה בעבודה לעומת הסיכוי שלו להידבק במחלה זו מגורמים אחרים גבוהים יותר, וכך יוכר החולה כנפגע עבודה. ההיגיון לקביעה זו טמון בעובדה לפיה, גם אם לא יעלה בידי התובע להוכיח כי בא במגע עם חולים במחלת הקורונה הרי שלא ניתן לשלול את האפשרות לפיה בא במגע עם חולים במקום העבודה, במיוחד תוך שימת לב לכך שבתקופה הרלוונטית נתגלו מקרים של קורונה במקום העבודה; ומשכאן, אין לשלול את העובדה כי התובע יכול היה לבוא במגע עם חולי קורונה.

לסיכום, הידבקות בנגיף הקורונה במקום העבודה יכולה להיחשב כפגיעה בעבודה, כך שהעובד החולה יוכל לקבל הכרה של נפגע עבודה ולזכות בזכויות הנגזרות ממעמד זה. הסיכוי להוכיח את תביעתו תלוי במגוון נסיבות ולפיכך מומלץ על ייעוץ משפטי בטרם נקיטת צעדים מול המוסד לביטוח לאומי.

* עורכת הדין סימונה גולדמן מימון מעניקה שירות משפטי מקיף בתחום הביטוח הלאומי, נזקי גוף, לרבות: תאונות דרכים, תאונות עבודה, רשלנות רפואית, תביעות ביטוח, אובדן כושר עבודה ועוד. 

** צילום עובד מגן דוד אדום עם דגימות קורונה: דוברות מד"א.

ליצירת קשר עם עו"ד ונוטריון סימונה גולדמן מימון
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת ביטוח נזקי גוף תאונת עבודה
עו"ד סימונה גולדמן מימון

קבע פגישה עם
עו"ד סימונה גולדמן מימון

משרד עורכי דין סימונה גולדמן מימון מתמחה בתחום נזיקין וביטוח לאומי, החל מסיוע בהתנהלות אל מול הביטוח הלאומי ועד לקבלת פיצויים...

לפרופיל המלא