נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

זכויות עצורים ואסירים בזמן מגפת הקורונה

בתקופת הקורונה, אחת האוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר יותר היא אוכלוסיית העצורים והאסירים. זאת בשל הצפיפות בכלא בפרט ותנאי כליאתם בכלל. מהם השינויים המרכזיים שחלו בתקופה זו באשר לזכויותיהם?

מאת: עו"ד יאיר מושיוב | | 4
זכויות עצורים ואסירים בזמן מגפת הקורונה

אסירים ועצורים במתקני הכליאה השונים במדינת ישראל הם אוכלוסיה בסיכון בכל הנוגע למגפת הקורונה. הם חיים בתנאי צפיפות עם תחלואה רבה, קושי רב יותר לשמור על היגיינה, אוכלים ביחד ארוחות ונחשפים לעובדי השב"ס, אשר מגיעים מבחוץ. מדינת ישראל החילה תקנות והוראות שנועדו לשמור (או לפחות לצמצם) את המגפה מחוץ למתקני הכליאה.

בצל הקורונה, הנהלים הפנימיים של שב"ס, כמו גם של בתי המשפט, החלו להשתנות באופן כזה שמצד אחד יש הקשחות בנהלים ומצד שני ישנן הקלות לא מעטות

אילו שינויים ערכה המדינה בזכויות העצורים והאסירים?

באופן כללי, יש הבדל בין עצורים לאסירים שנשפטו ונגזר דינם. הזכויות משתנות בהתאם לסטטוס הכלוא החל מזכויות בסיסיות כמו עריכת שיחות טלפון וקבלת ציוד מבחוץ וכלה בחופשות, יציאות וביקורים.
בצל הקורונה שפקדה אותנו, הנהלים הפנימיים של שב"ס, כמו גם של בתי המשפט, החלו להשתנות באופן כזה שמצד אחד יש הקשחות בנהלים ומצד שני ישנן הקלות לא מעטות.

לאור הסכנה בשינוע של אסירים ועצורים או בהידבקות מבחוץ, התחילו לעבור בהדרגתיות לצמצום הוצאת אסירים ועצורים ממתקן הכליאה, כך שהדיונים בבתי המשפט מתנהלים ללא נוכחות אסירים ובשיחות וידאו

מהן ההקשחות בתנאי העצורים והאסירים?

ביקורים והכנסת ציוד - נכון להיום, אין יוצא ואין בא משב"ס (למעט אנשי צוות ובאופן מאוד מבוקר ומוקפד). אין ביקורים ואין יציאות. אם באופן רגיל יכלו משפחות להביא ציוד לבן משפחתם הכלוא, כיום, מחשש להידבקות, צומצמה משמעותית האפשרות להכניס ציוד פרטי לאסירים, חלק מהציוד עובר חיטוי ובדיקה מקיפה, ובאופן כללי משתדלים בשב"ס למעט בכל מגע פיזי עם החוץ.

דיונים ללא נוכחות פיזית של הכלוא - משמעות נתון זה היא שהזכות הבסיסית, עליה תמיד הקפידו – לפיה הנאשם או החשוד ינכחו בדיון בעניינם בבית המשפט – נפגעת. לאור החרפת המצב והסכנה בשינוע או בהידבקות מבחוץ (הן לכלוא והן לצוות שב"ס), התחילו לעבור בהדרגתיות לצמצום הוצאתו מן המתקן, כך שלמעשה הדיונים מתנהלים ללא נוכחותו ובאמצעות שיחות וידאו.

בכל מתקן כליאה מוקצה כעת חדר ייעודי לשיחות וידאו עם מצלמה, כך שהכלוא עד לדיון, שומע את כל מה שקורה באולם ויש לו אפשרות להגיב בזמן אמת, כמו נכח הוא בדיון עצמו. זהו הכלל, אלא אם מדובר במקרה חריג שמחייב את נוכחות הכלוא בדיון. כמובן שהדבר אינו חף מתקלות ומגבלות – הן בשל היעדר תקשורת מלאה ו"טבעית", הן בשל כשלים טכנולוגיים שכיחים, הן בשל הקושי בהסתודדות הכלוא עם עורך דינו וכיו"ב. ואולם, במצב הנוכחי, זהו הרע במיעוטו. מחיר פעוט, יחסית, כשמנסים להגן על כל הנוגעים בדבר – אנשי שב"ס, הכלואים, צוות ביהמ"ש וכמובן – השופטים.

כמו כן, דיונים הקשורים לתיק העיקרי (ההליך שדן בכתב האישום עצמו ולא בתנאי המעצר/שחרור) בוטלו/נדחו עד הודעה חדשה. בתי המשפט מצויים בנוהל "פגרה" לפיו יתקיימו רק דיונים הנוגעים לחירותו של הכלוא, כמו למשל באשר לתנאי שחרורו או תנאי המאסר/מעצר שלו. פועל יוצא הוא שיומן בתי המשפט, שתמיד היה עמוס לעייפה ונקבעו בו עשרות דיונים ליום לכל שופט, צומצם באופן משמעותי, וכיום לכל שופט קבועים דיונים בודדים אם בכלל. המערכת כולה פועלת במתכונת מצומצמת.

בשטח ניתן לראות כי כמות המעצרים פחתה משמעותית, ואנשים משוחררים למעצרי בית לימים ספורים, מה שבשגרה היה מסתיים בבקשה להארכת מעצר מאחורי סורג ובריח 

מהן ההקלות בתנאי עצורים ואסירים?

מעצרי בית - עד פרוץ המגפה, הייתה אצבע משטרת ישראל קלה מאד על הדק המעצרים. אנשים נעצרו על עבירות נטולות עילת מעצר או שחלופת מעצר הייתה סבירה ומתבקשת או למרות שנסיבות העניין לא חייבו זאת. למרות זאת הייתה המשטרה עוצרת (ללילה אחד או יותר) אנשים נטולי עבר פלילי או כאלו החשודים בעבירות זניחות ושוליות. והנה, לנוכח המצב הנוכחי, צמצמה משטרת ישראל משמעותית את היקפי המעצרים.

בעוד שהמשטרה ממשיכה לעשות את עבודתה נאמנה, בשטח ניתן לראות כי כמות המעצרים פחתה משמעותית, ואנשים משוחררים למעצרי בית לימים ספורים (ע"פ סמכות קצין המשטרה) על מנת לאפשר למשטרה להמשיך בחקירה – דבר שבימים רגילים, סביר להניח, היה מסתיים בבקשה להארכת מעצר מאחורי סורג ובריח.

התייצבות למאסר - אמנם לא נראה שישנו נוהל מסודר בעניין, ובין כה וכה הסמכות לקביעת מועד ההתייצבות נתונה לבית המשפט שגזר את הדין, אך מסתמן, כי התייצבות למאסר שנקבעה לתקופה זו נדחית בזמן מה, בין אם בשבועות ובין אם בחודשים. יודגש כי נתון זה הוא על פי בקשה פרטנית ולפי מקרה, כך שלא ניתן לומר שכל התייצבות זוכה לאותו יחס ולאותה דחייה, אם בכלל.

שחרורים מוקדמים - הצד החיובי מבחינת האסירים השפוטים הוא שחרורים מוקדמים מהמועד המקורי. השינוי נועד על מנת לדלל את הצפיפות המסוכנת במתקני הכליאה, המהווים פוטנציאל התפשטות הנגיף במימדים עצומים, יחסית. כך, מרבית אלו שיתרת מאסרם עומדת על 30 יום ומטה, ישוחררו למעצר בית מלא בתנאים מגבילים. פתרון זה הוא נסיון לאחוז במקל בשני קצותיו – מצד אחד להקל על הצפיפות ומצד שני להמשיך להגביל את האסיר על מנת לשמר את גזר הדין המקורי ככל שניתן בנסיבות המצב.

ניכוי מנהלי - ללא קשר לניכוי "שליש" בגין התנהגות טובה (ושיקולים נוספים) ממאסרו של אסיר, קיים גם מנגנון הניכוי המנהלי. מדובר בניכוי המצוי בסמכות השב"ס (סעיף 68ג לפקודת בתי הסוהר), לפיו ניתן לנכות פרק זמן נוסף מתקופת מהמאסר שנגזרה על האסיר על ידי בית המשפט, כשמכסת האסירים במדינת ישראל עולה על כמות מסויימת (כ-14,000 נכון לתקופה זו).

בשנים האחרונות, בשל צפיפות יתר בכלל מתקני השב"ס, התקיים אף ניכוי מנהלי "כפול", כלומר, התקופה המנוכה הוכפלה והאסירים הרוויחו שחרור מוקדם עוד יותר מהצפוי. כעת, בגלל מגפת הקורונה, החוק והתיקונים העדכניים מאפשרים ניכוי מנהלי "מרובע". תיקון זה משפר משמעותית את זכויות הכלוא, ומקצר באופן ניכר עוד יותר את תקופת המאסר המקורית שנגזרה עליו.

גם לאחר שהמגפה תחלוף ונחזור לימים כסדרם, ראוי יהיה שהמשטרה תפיק לקחים באשר למעצרי הסרק הרבים שלה, כאשר ניתן להסתפק בשחרור בתנאים מגבילים בלבד 

התקנות החדשות והשינויים בזכויות העצורים והאסירים – דעה אישית

המהלכים שנעשו עד כה מוצדקים וראויים. הן לעניין צמצום השינוע לדיונים ובחזרה, והן לגבי דילול הנוכחות במתקני הכליאה על ידי השחרור המוקדם. עם זאת, יש לשים לב למי זוכה להקלות האלו, היות שעדיין צריך לזכור את תפקידו של מתקן הכליאה ואת משמעויותיו של גזר דין שגזר עונש מאסר כזה או אחר.

כמו בתחומים רבים, גם כאן כל הקלה צריכה להינתן תוך הפעלת שיקול דעת ומידתיות, על מנת שאכיפת החוק והענישה לא ייפגעו, בעיקר לאור העובדה שאיש לא יודע מתי ואם תסתיים המגפה. זאת, כמובן, לצד חובת השמירה על סמכויות בית המשפט ומשמעות גזירת הדין.

ככל שמדובר בעצורים וחשודים שעדיין לא הוכחה אשמתם, צריכה מדיניות השחרורים להיות גבוהה עוד יותר, כך שהותרת אדם במעצר של ממש חייבת להישמר למקרים של עבירות ברף החומרה העליון וכשסכנה ברורה וממשית צפויה מן החשוד.

לבסוף, עצם העובדה שבמשך מספר שבועות מצליחה המשטרה לצמצם את מעצריה ולהסתפק בשחרורים בתנאים מגבילים בסוף החקירה, מלמד שהמשטרה יכולה להתאים את עצמה למצב, להפעיל שיקול דעת רחב וטוב יותר ובכך לחסוך פגיעה של ממש בחשודים רבים, אשר זכויותיהם וחירותם נרמסות שלא לצורך ביום-יום, כמו גם חיסכון עצום בעלויות גבוהות למשק (שב"ס, דיונים וייצוג משפטי). הווי אומר, כי גם לאחר שהמגפה תחלוף ונחזור לימים כסדרם, ראוי יהיה לו המשטרה תפיק לקחים באשר למעצרי הסרק הרבים שלה, מקום שניתן להסתפק בשחרור בתנאים מגבילים בלבד.

* יאיר מושיוב מתמחה במשפט פלילי, זכויות עצורים ואסירים ודיני תעבורה

** יש לציין שהכתבה מבוססת על הוראות ונהלים שמשתנים כמעט על בסיס יומי, ועל כן ייתכנו שינויים מיום כתיבתה ועד פרסומה

ליצירת קשר עם עורך דין יאיר מושיוב
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
מאסר בפועל חקירה פלילית זכויות אסירים
עו"ד יאיר מושיוב

קבע פגישה עם
עו"ד יאיר מושיוב