מגיפת הקורונה גורמת לריבוי מקרי אלימות במשפחה. מדובר בעבירה פלילית שניתן להגיש בגינה תלונה למשטרה המובילה לעיתים להגשת כתב אישום נגד בן הזוג האלים. אך האלימות מקימה עילה לתביעה נזיקית: בן הזוג הנפגע מגיש נגד המתעלל תביעה לפיצוי כספי בשל הנזקים שגרם לו. כך גם במקרים של אלימות נגד הילדים. עו"ד בני דון-יחייא, העוסק בדיני משפחה וירושה, מבהיר את הנושא.
לא כל מקרה של אלימות מהווה בסיס מוצק לתביעת נזיקין ויש לבחון היטב את סיכויה בטרם הגשתה.
באילו מקרים ניתן להגיש תביעה נזיקית עקב מקרי אלימות במשפחה?
כאשר הנסיבות מאפשרות הוכחת האלימות, גרימת נזק לקורבן על ידי בן הזוג וביסוס תשתית ראייתית לקשר סיבתי בין האלימות לנזקים הנתבעים. בלא מעט מקרים נפסקו פיצויים לקורבן. עם זאת, לא כל מקרה של אלימות מהווה בסיס מוצק לתביעת נזיקין ויש לבחון היטב את סיכויה בטרם הגשתה.
במקרה אחד חוייב בעל לשלם לאשתו חצי מיליון ש"ח פיצויים בשל אלימות פיזית ונפשית נגדה. במקרה נוסף חוייב אב לשלם לבתו שאותה אנס חצי מיליון ש"ח פיצויים
מתי קיים סיכוי שייפסקו פיצויים לקורבן בתביעת נזיקין שיגיש בשל אלימות במשפחה?
בדרך כלל במקרים של אלימות קשה וממושכת, אך נפסקו כבר פיצויים גם בשל סטירת לחי. במקרה אחד חוייב בעל לשלם לאשתו חצי מיליון ש"ח פיצויים בשל אלימות פיזית ונפשית נגדה. במקרה נוסף חוייב אב לשלם לבתו שאותה אנס חצי מיליון ש"ח פיצויים בגלל נכות נפשית שגרם לה וחצי מיליון ש"ח נוספים בשל אובדן השתכרות וטיפולים נפשיים מיוחדים.
השופטת קבעה שהנתבע ישלם גם לאשתו 420,000 ש"ח בגין אובדן השתכרות, כאב וסבל וטיפולים נפשיים עתידיים בעקבות התעללותו בה. כן חוייב לשלם לבת נוספת שפגע בה מינית 170,000 ש"ח עבור אובדן השתכרות, כאב וסבל וטיפולים נפשיים עתידיים.
שופטים חייבו לא פעם בן זוג אלים ב"פיצויים מוגברים" או ב"פיצויים עונשיים" כשהוכחה כוונת זדון חמורה במיוחד במעשהו, שהעצימה את הנזק שגרם
האם שופטים נוטים לקבל או לדחות תביעות נזיקין של קורבנות לאלימות במשפחה נגד המתעללים, בני משפחתם?
נוטים לקבל. קיימת נטייה של שופטים להעלות את רף הפיצויים עבור נזק לא ממוני. במקרי אלימות ממשית חד-פעמית נפסקו לא אחת פיצויים בסך 100,000 ש"ח. הפסיקה מתבססת בעיקרה על נזקי כאב, סבל ואובדן הנאות חיים של בן הזוג הנתקף.
שופטים חייבו לא פעם בן זוג אלים ב"פיצויים מוגברים" או ב"פיצויים עונשיים" כשהוכחה כוונת זדון חמורה במיוחד במעשהו, שהעצימה את הנזק שגרם. במקרה אחד ניסתה תובעת למנוע מבעלה לנסוע ברכבו. הוא היכה אותה בפניה וסגר על רגלה את דלת הרכב. לא נגרם לאישה נזק ממוני או נכות צמיתה אלא אך נזקי כאב וסבל. בית המשפט חייב את הבעל לשלם לה 100,000 ש"ח.
החוק קובע: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה"
על מה מבוססת הפסיקה המחייבת את בן הזוג האלים לשלם פיצויים לבן זוגו?
עוולת התקיפה (סעיף 23(א) לפקודת הנזיקין): "תקיפה היא שימוש בכוח מכל סוג שהוא, ובמתכוון, נגד גופו של אדם על ידי הכאה, נגיעה, הזזה או בכל דרך אחרת, בין במישרין ובין בעקיפין, שלא בהסכמת האדם או בהסכמתו שהושגה בתרמית, וכן ניסיון או איום, על ידי מעשה או על ידי תנועה, להשתמש בכוח כאמור נגד גופו של אדם, כשהמנסה או המאיים גורם שהאדם יניח, מטעמים סבירים, שאכן יש לו אותה שעה הכוונה והיכולת לבצע את זממו".
אין חובה להוכיח כי נגרם נזק או קיומו של זדון מצד הפוגע לביסוס אחריות בנזיקין בעוולת התקיפה (להבדיל מעוולת הרשלנות והפרת חובה חקוקה). את הדגש יש לשים על כך שהתוקף היה מודע לתוצאות הצפויות בעקבות התקיפה.
סעיף נוסף בחוק קובע: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה"
על איזו עוולת נזיקין נוספת מבססים שופטים פסיקת פיצויים בשל תקיפת בן הזוג?
עוולת הרשלנות (סעיף 35 לפקודת הנזיקין): "עשה אדם מעשה שאדם סביר ונבון לא היה עושה באותן נסיבות, או לא עשה מעשה שאדם סביר ונבון היה עושה באותן נסיבות, או שבמשלח יד פלוני לא השתמש במיומנות, או לא נקט מידת זהירות, שאדם סביר ונבון וכשיר לפעול באותו משלח יד היה משתמש או נוקט באותן נסיבות - הרי זו התרשלות; ואם התרשל כאמור ביחס לאדם אחר, שלגביו יש לו באותן נסיבות חובה שלא לנהוג כפי שנהג, הרי זו רשלנות, והגורם ברשלנותו נזק לזולתו עושה עוולה".
סעיף 379 קובע: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה"
על מה מבוססת עוולת הפרת חובה חקוקה במקרי אלימות לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין?
בין השאר על סעיפים 378, 379 ו-380 לחוק העונשין, העוסקים בתקיפה. סעיף 378 קובע: "המכה אדם, נוגע בו, דוחפו או מפעיל על גופו כוח בדרך אחרת, במישרין או בעקיפין, בלא הסכמתו או בהסכמתו שהושגה בתרמית - הרי זו תקיפה". סעיף 379 קובע: "התוקף שלא כדין את חברו, דינו - מאסר שנתיים, והוא אם לא נקבע בחוק זה עונש אחר לעבירה זו מחמת נסיבותיה".
סעיף 380 קובע: "התוקף חברו וגורם לו בכך חבלה של ממש, דינו - מאסר שלוש שנים".
בפסק דין אחד, במקרה של בעל שניסה לרצוח את אשתו, פסק בית המשפט העליון שלבעל אין חלק בזכויות הפנסיה של האישה
האם חוק העונשין מתייחס אחרת למקרי אלימות במשפחה?
כן. סעיף 382(ב) קובע: "העובר עבירה לפי סעיף 379 כלפי בן משפחתו, דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה; לענין סעיף זה, 'בן משפחתו' - לרבות מי שהיה בן משפחתו בעבר, והוא אחד מאלה:
(1) בן זוגו, לרבות הידוע בציבור כבן זוגו;
(2) קטין או חסר ישע, שעליו עובר העבירה אחראי, כהגדרת 'אחראי על קטין או חסר ישע' בסעיף 368א;
(3) העובר עבירה לפי סעיף 380 כלפי בן זוגו, כמשמעותו בסעיף קטן (ב), דינו - כפל העונש הקבוע לעבירה".
אלימות של בן משפחה כלפי בן זוגו מהווה הצדקה לתלונה למשטרה אך גם בסיס לתביעה אזרחית נזיקית של הקורבן נגד המתעלל
על איזה חוק נוסף משתיתים שופטים פסיקת פיצויים בתביעת נזיקין נגד בן משפחה בשל אלימות?
על חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו: "אין פוגעים בחייו, בגופו, או בכבודו של אדם באשר הוא אדם" (סעיף 2) וכן: "כל אדם זכאי להגנה על חייו, על גופו ועל כבודו" (סעיף 4).
מהי ההשלכה של הרשעה בתביעה פלילית של בן הזוג האלים על תביעת פיצויים נגדו?
אם המתעלל יועמד לדין פלילי ויורשע , הרשעתו תגביר את סיכויי תביעת הנזיקין האזרחית: "הממצאים והמסקנות של פסק דין חלוט במשפט פלילי, המרשיע את הנאשם, יהיו קבילים במשפט אזרחי כראיה לכאורה לאמור בהם" (סעיף 42א(א) לפקודה הראיות).
האם ניתן לחייב אדם אלים, בהליך הפלילי, לפצות את הנפגע?
כן: "הורשע אדם, רשאי בית המשפט לחייבו, בשל כל אחת מן העבירות שהורשע בהן, לשלם לאדם שניזוק על ידי העבירה סכום שלא יעלה על 258,000 ש"ח לפיצוי הנזק או הסבל שנגרם לו" (סעיף 77(א) לחוק העונשין). הסכום משתנה מדי זמן.
פיצויים בשל הנזקים מכוח עוולות נזיקיות ובמקרים חריגים - גריעת זכויות רכושיות מבן הזוג האלים - כל אלה הם חלק מההשלכות לאלימות קשה במשפחה
האם אלימות מהווה עילה לחלוקה לא שווה של הרכוש בעת הגירושין?
בפסק דין אחד, במקרה של בעל שניסה לרצוח את אשתו, פסק בית המשפט העליון שלבעל אין חלק בזכויות הפנסיה של האישה. הפסיקה התבססה על סעיף 8(2) לחוק יחסי ממון בין בני זוג, המאפשר חלוקה לא שווה של הרכוש. בפסקי דין נוספים הובעה דעה כי אלימות מתמשכת עשויה להצדיק חלוקה לא שווה של הרכוש.
לסיכום: אלימות של בן משפחה כלפי בן זוגו מהווה הצדקה לתלונה למשטרה אך גם בסיס לתביעה אזרחית נזיקית של הקורבן נגד המתעלל. פיצויים בשל הנזקים מכוח עוולות נזיקיות ובמקרים חריגים - גריעת זכויות רכושיות מבן הזוג האלים - כל אלה הם חלק מההשלכות לאלימות קשה במשפחה.
* עו"ד בני דון-יחייא הוא עורך דין לענייני משפחה וירושה. חיבר כ-13 ספרים בתחום עיסוקו. ספרו האחרון, "אמא ואבא רוצים לספר לכם משהו", עוסק במשפחה בגירושין שבה ההורים משלבים ידיים כדי למזער את הפגיעה בילדים
* סייעה בהכנת הכתבה: נגוהה שפרלינג, כתבת zap משפטי
