נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

שלילת אפוטרופסות מהורה ביולוגי – באילו מקרים?

לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, הורים הם האפוטרופוסים של ילדיהם – תפקיד הנושא בחובו לא מעט זכויות וחובות. על המקרים החריגים שבהם מאפשר החוק לשלול מהורה טבעי אפוטרופסות על ילדו

מאת: עו"ד אריה לרנר | | 3
שלילת אפוטרופסות מהורה ביולוגי – באילו מקרים?

בפרק ב' לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות נקבע כי ההורים הם האפוטרופוסים הטבעיים של ילדיהם הקטינים, כי אפוטרופסות ההורים כוללת את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; וצמודה לה הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו. עוד קובע החוק כי  בהיותם אפוטרופוסים לקטין, חייבים ההורים לנהוג לטובת הקטין כדרך שהורים מסורים היו נוהגים בנסיבות העניין.

למרות זאת, יש מקרים שבהם נשללת אפוטרופסות מאחד ההורים ואז ההורה השני הופך לאפוטרופוס בלעדי. בטרם נסקור את המקרים שבהם זה קורה, יש חשיבות רבה להבחנה בין אפוטרופסות למשמורת.

חשוב להבדיל בין הענקת משמורת בלעדית, שהיא נפוצה במחוזותינו והשלכותיה מינוריות, לבין הענקת אפוטרופוסות בלעדית לאחד ההורים תוך שלילתה מההורה האחר, שזהו מצב דברים נדיר

מהו ההבדל בין אפוטרופוס למשמורת?

כאשר צדדים מגדלים ילד משותף בנפרד, יכול אחד מהם לקבל משמורת בלעדית על הקטין. קבלת המשמורת איננה מדירה את רגליו של ההורה שאיננו משמורן מחיי הילד והוא נשאר זכאי ואף מחויב לשמש כאפוטרופוס שלו על החובות והזכויות הנובעות ממעמד זה.

חשוב להבדיל בין הענקת משמורת בלעדית, שהיא נפוצה במחוזותינו והשלכותיה מינוריות, לבין הענקת אפוטרופוסות בלעדית לאחד ההורים תוך שלילתה מההורה האחר, שזהו מצב דברים נדיר ובעל השלכות מרחיקות לכת ומכאן חשיבותו המכרעת.

ההורה שאינו אפוטרופוס מודר מחיי הילד אינו נחשב להורה שלו, על כל המשתמע מכך, הוא אינו יכול להתערב בחיי הילד ואין לו נגיעה או השפעה על הילד 

מהן ההשלכות של שלילת אפוטרופסות מהורה?

ההורה שאינו אפוטרופוס מודר מחיי הילד ואינו יכול להתערב בהם. להורה שהינו אפוטרופוס בלעדי נתונות סמכויות מיוחדות ובלעדיות ורק הוא יישא את החובה והזכות לדאוג לצורכי הקטין, לרבות חינוכו, לימודיו, הכשרתו לעבודה ולמשלח יד ועבודתו, וכן שמירת נכסיו, ניהולם ופיתוחם; הרשות להחזיק בקטין ולקבוע את מקום מגוריו והסמכות לייצגו.

בפועל, להורה שאיננו אפוטרופוס אין נגיעה או השפעה על הילד ואין הוא נחשב להורה שלו, על כל המשתמע מכך. בשל השלכות חריגות אלו, שלילת אפוטרופסות איננה נעשית בקלות ראש ומיושמת רק במקרים נדירים ובנסיבות חריגות.

מצב נפוץ בסכסוכי גירושים שכוללים מאבק סביב גידול הילדים הוא כשאחד ההורים מגיש תביעה לשלילת אפוטרופסות מההורה השני בשל מעשיו והתנהלותו לגבי הקטינים

באילו מקרים נשללת אפוטרופסות של הורה אחד?

בכל מקרה שבו נבצר מאחד מהורי הקטין לתפקד כאפוטרופוס ולאפשר ניהול שגרת חיים תקינה של הקטין, תיתכן שלילת אפוטרופסות וזאת כדי להיטיב עם הקטין. יש לא מעט פעולות הדרושות לטובת הקטין ולרווחתו, אשר מחייבות הסכמת שני ההורים. למשל, טיפול רפואי, סיוע חינוכי ועוד.

במקרים אלה נדרשת הסכמת שני ההורים אם שניהם אפוטרופוסים, גם כשרק אחד מהם משמורן. כאשר הורה אחד נבצר או מנוע מלתפקד, פעולות אלו לא יכולות להתבצע והדבר מזיק לקטין. כשיש פגיעה מוכחת בטובת הקטין וברווחתו, לעתים מתעורר צורך לגרוע את ההורה הנבצר מהשפעתו על חיי הילד ולאפשר להורה המתפקד לנהל כנדרש את חיי הקטין ללא הפרעה. על המצבים שבהם מתרחש מצב דברים זה ניתן ללמוד מהדוגמאות הבאות:

נסיבות בהן ההורה הנבצר שוהה בחו"ל - בנסיבות שבהן אחד ההורים אינו בישראל, נבצר ממנו להגיע ארצה, או שמעולם לא ביקר כאן ואין בכוונתו  להגיע הנה.

נסיבות של הורה נוטש - הורה שנטש את הקטין ואיננו רוצה להיות מעורב בחייו: ההורה אינו רשום ו/או אינו מכיר בקטין כילדו.

הורה נעדר - הורה שנעלם ומקום הימצאו איננו ידוע.

זהות אחד ההורים אינה ידועה - רק ההורה ה"ידוע" יהיה אפוטרופוס.

הורה חולה - הורה שמצבו הבריאותי (פיזי, נפשי או קוגניטיבי) איננו מאפשר לו לשמש כאפוטרופוס.

הורה שאיננו מתפקד - מצב זה נפוץ בסכסוכי גירושים שכוללים מאבק סביב גידול הילדים. במקרה כזה מגיש אחד ההורים תביעה לשלילת אפוטרופסות מההורה השני בשל מעשיו והתנהלותו לגבי הקטינים.

תביעה זו מתקבלת במשורה ובזהירות רבה אם מוכח שההורה במזיד חוסם את דרכם של הקטינים לקבל עזרה בתחום החינוכי, רגשי, נפשי; סוחט את האם ומתנה את שיתוף הפעולה לטובת הקטינים בכניעה לתכתיביו; או שאינו ממלא את תפקידו כהורה. למשל, נוהג כלפי הקטינים באלימות, נעדר מחייהם וכיו"ב פעולות שגורמים מקצועיים שמונו על ידי בית המשפט מצאו שהן פסולות וכי יש הכרח לשלול ממנו אפוטרופסות כדי למנוע נזקים בלתי הפיכים הנגרמים לקטינים.

רק בית משפט מוסמך להחליט על שלילת אפוטרופסות ועל מינוי אפוטרופוס בלעדי על קטין והוא שוקל בזהירות רבה מינוי הורה לשמש כאפוטרופוס יחיד של קטין

מי מחליט על שלילת אפוטרופסות?

רק בית משפט מוסמך להחליט על שלילת אפוטרופסות ומינוי אפוטרופוס בלעדי על קטין. זאת מכוח סעיף 27 לחוק האפוטרופסות הדן בשלילת אפוטרופסות או הגבלתה וקובע: "הורה של קטין שבית משפט שלום נקט כלפיו בדרך האמורה בסעיף 3(3) או (4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), תש"ך-1960, רשאי בית המשפט לשלול ממנו את אפוטרופסותו על הקטין או להגבילה, הוא הדין אם הוכח להנחת דעתו של בית המשפט כי נתמלאו התנאים שבהם היה בית משפט שלום נוקט כלפי ההורה בדרך האמורה".

מניתוח של המקרים שבהם נשללה או הוגבלה אפוטרופסות של הורה, ניתן להסיק כי רק בנסיבות שבהן העדרו ו/או חוסר זמינותו של הורה חמורה עד כדי שהיא פוגעת בטובת הקטין ומונעת ניהול של חלק מענייניו (כגון חתימה על הסכמה להנפקת דרכון), ישקול בזהירות רבה בית המשפט את מינוי ההורה אשר בפועל משמש כהורה בלעדי כאפוטרופוס יחיד של הקטין.

הורה שנתקל בקשיים בגידול ובדאגה לרווחת הקטין בשל נבצרות ההורה השני יכול להגיש תביעה לביטול אפוטרופסות של ההורה האחר

מהו הליך מינוי אפוטרופוס בלעדי לילד?

פנייה של שני ההורים לבית המשפט - במקרה (שאיננו שכיח) שבו שני ההורים מגיעים למסקנה שרק אחד מהם ראוי, יכול, רוצה ומתכוון לשמש כאפוטרופוס בלעדי של הקטין, יכולים שני ההורים לנסח הסכם המסדיר את הוויתור על האפוטרופסות ואת מינוי האפוטרופוס הבלעדי. את ההסכם החתום יש להגיש לאישור בית המשפט ורק לאחר קבלת אישור זה ומכוחו, יורה בית המשפט על ההליך המבוקש.

פנייה של הורה אחד לבית המשפט - ההורה שנתקל בקשיים בגידול ובדאגה לרווחת הקטין בשל נבצרות ההורה השני יכול להגיש תביעה לביטול אפוטרופסות של ההורה האחר.

בתביעה לשלילת אפוטרופסות יש לפרט את הסיבות שיצדיקו פעולה זו. למשל: ביסוס טענה לפי ההורה הנתבע אינו נוכח בחיי הקטינים, אינו מקיים הסדרי שהייה שנקבעו, אינו משתף פעולה עם התובע/ת בתשלומים של הוצאות רפואיות וחינוכיות חריגות של ילדיהם הקטינים; ולפיכך, בהעדר צו שיפוטי שקובע שהתובע/ת יהיו אפוטרופוס בלעדי של הילדים, הם ייפגעו משום שצרכיהם אינם מסופקים במלואם או במועדם והם נפגעים.

תביעה לביטול אפוטרופסות תתקבל רק במקרים חריגים. בתי המשפט נותנים חשיבות עצומה למעורבות של שני ההורים בחיי הקטינים, גם בנסיבות חריגות

מה צפוי עקב הגשתה של תביעה לביטול אפוטרופסות?

את התביעה לביטול אפוטרופסות יש להגיש לבית המשפט לענייני משפחה, אשר על פי רוב, בעקבותיה ועל מנת לבררה, ימנה פקידת סעד לסדרי דין, שתבחן את התנהלות הורים ותגיש תסקיר עם המלצות לגבי האפוטרופסות על הילדים. התוצאות האפשריות של תביעה מעין זו הן:בית המשפט מחליט לדחות את התביעה.

דחיית התביעה - בית המשפט מחליט לדחות את התביעה.

קבלת התביעה באופן חלקי - הענקת סמכויות מסוימות לתובע/ת באופן שיאפשר לו/ה לנהל את חיי הקטין ולדאוג לרווחתו מבלי שהתנהגות ההורה השני תשפיע על כך לרעה. מצב זה הוא של הגבלת האפוטרופסות של ההורה הנתבע, אך לא שלילתה המוחלטת.

קבלת התביעה באופן מלא - תביעה לביטול אפוטרופסות תתקבל רק במקרים חריגים. בתי המשפט נותנים חשיבות עצומה למעורבות של שני ההורים בחיי הקטינים, גם בנסיבות חריגות; ולפיכך, רק אם בתסקיר יומלץ מפורשות על שלילת האפוטרופסות; או שבית המשפט יתרשם בדרך אחרת שאכן זוהי הדרך היחידה לפעול לטובת הקטין, יורה הוא על מינוי ההורה התובע כאפוטרופוס בלעדי.

האב שהפקיר את בתו ולא שמר על קשר עימה נדרש לשאת בנטל ההוכחה כי הוא רשאי לשמש כאפוטרופוס טבעי. אולם בסופו של תהליך, לא נשללה ממנו זכותו הטבעית

מהו הסיכוי שתביעה לשלילת אפוטרופסות מהורה להתקבל?

סיכויים אלה אינם גבוהים ולפני הגשת תביעה כאמור יש להיוועץ בעורך דין לענייני משפחה בעל ידע, ניסיון ומיומנויות בתחום, כדי שזה יחליט לגבי נחיצותה של התביעה לאור סיכוייה. מובן שבמצב שבו ההורה הנתבע נעדר, נבצר מפאת מחלה או שהות בחו"ל, מוותר מרצון על אפוטרופסותו וכיו"ב מקרים, התביעה תתקבל בקלות רבה יותר, בהשוואה למקרים שבהם ההורה נלחם על זכותו לאפטורופסות ומתנגד לתביעה.

לתביעה מעין זו אין סיכויים גבוהים להתקבל ומספיק להתרשם מכך שהמחוקק נזהר מלפגוע באפוטרופסות הטבעית של ההורים הנחשבת למוגנת הרבה יותר מאפוטרופסות הנקבעת במינוי בצו שיפוטי.

על הקושי לקבל צו שיפוטי הממנה אפוטרופוס בלעדי לקטין ניתן ללמוד על ידי דוגמאות מן הפסיקה:

אי שלילת אפוטרופסותו של אב מתעלל - בתמ"ש 53687-07-13 אלמונית נ' אלמוני 12.14 לא נשללה האפוטרופסות של אב שפגע בילדיו והורשע ומרצה עונש מאסר בגין כך.

הילדים אמנם עברו לשהות עם אמם באופן בלעדי, אך הקטינים לא הוכרזו כנזקקים משום שלא נתקיימו בעניינם תנאי סעיף 3(3) או 3(4) לחוק הנוער (טיפול והשגחה), ומשכך, לא נשללה האפוטרופסות של האב, אך הוענקו לאם סמכויות בלעדיות שאפשרו לה אוטונומיה הורית מסוימת, תוך איזון בין שמירה על טובת הילדים לבין זכותו של האב לשמור על מעמדו כאפוטרופוס.

אי שלילת אפוטרופסותו של אב נעדר ולא מתפקד - בתמ"ש 36918-06-14 פלונית נ' היועץ המשפטי לממשלה (30.06.15) אמנם קבע כב' השופט זגורי כי במקרה שבו אין האפוטרופוס ה"טבעי" פועל לפי קנה המידה שנקבע על ידי חוק הכשרות המשפטית, הרי שהאפוטרופסות שוב אינה טבעית ואינה מובנת מאליה.

האב שהפקיר את בתו ולא שמר על קשר עימה נדרש לשאת בנטל ההוכחה כי הוא רשאי לשמש כאפוטרופוס טבעי. זו אמנם הקשחת מדיניות מול האב, אולם בסופו של תהליך, לא נשללה ממנו אותה זכות טבעית. מתסקיר הסעד עלה כי האב שואף לשנות את דרכיו וניתנה לו הזדמנות לעשות כן.

מנגד ישנם מקרים שכן התקבלה תביעה לשלילה מלאה או חלקית של אפוטרופסות הורה לא מתפקד, כך:

קבלה חלקית של תביעה לשלילת אפוטרופסות - בפסקי דין לא מעטים המכריעים בתביעה לביטול אפוטרופסות,  בית משפט אמנם לא מבטל האפוטרופסות אך בהחלט מגביל אותה על ידי הענקת סמכויות מיוחדות בלעדיות להורה הנוכח.

כך, בא"פ 23352-02-17 פלונית נ' פלונים 06.17, החליט כב' השופט זגורי למנות אם משמורנית כאפוטרופא יחידה לילדיה הקטינים רק ביחס להחלטות רפואיות הנוגעות להם. הנימוק שנתן השופט נעוץ באי הנכונות של הורה לקיים קשר עם ההורה האחר בעניינים הנוגעים לאפוטרופסות ואי נכונותו לעמוד בזמני ובהסדרי שהות עם הילדים. אלה, לדברי השופט, צריכים לגרום לבית המשפט לאפשר קבלת החלטות יחידנית על ידי ההורה המשמורן.

קבלה מלאה של תביעה לשלילת אפוטרופסות מאם שנטשה את ילדה ונעלמה - בא"פ 19-03-32867 ר.א. נ' ו.פ. ואח' דנה כב' הש' מירז בתביעתו של אב לשלילת אפוטרופסות מאם בנם המשותף, כבן עשר, שעה שהאם נעלמה מחיי הילד באופן כליל זמן ארוך והיא איננה מתראה עימו או עומדת עימו ועם האב בכל סוג של קשר. הקטין מתמודד עם הפרעות קשב וריכוז וקשיים רגשיים נוספים המצריכים טיפולים, שרובם ככולם כפופים להסכמת שני ההורים, ובנסיבות העניין מקשה היעלמות האם על האב ואינה מתיישבת עם טובת הקטין.

כב' הש' התייחסה אל נושא האפוטרופסות ויש בדבריה ללמד על יחס המחוקק ובתי המשפט לסוגיית שלילת האפטורופסות: "באשר ל'רשות להחזיק בקטין', הטעים בית המשפט העליון: 'הרשות', הנתונה להורים כאפוטרופוסים טבעיים, להחזיק בקטין אין מובנה הענקת 'חירות' להורים לבחור בין החזקת הקטין על ידיהם לבין הסרת הדאגה להחזקתו. אין החוק מתיר להם להתנער מחובה זו".

ועוד: "הזכות והחובה להחזיק בקטין משיקות זו לזו, ויחסי גומלין קיימים ביניהן, ועל כן אפשר, שאי-מילויה של החובה יפקיע את הזכות. יש שהורה המתנער מחובותיו כלפי ילדיו, הרי כאילו ויתר על זכויותיו כלפיהם; ויש שהורים אשר אינם דואגים לילדם הקטין מאבדים את הזכות הצמודה למילוי החובה המוטלת עליהם".

ועוד: "בעוד אפוטרופסות הנתונה באופן טבעי להורה הביולוגי, עומדת לו להורה כזכות, טבעית ואיתנה, הרי שמנקודת ראותו של הקטין, לא זכות היא כי אם חובה כבדת משקל כלפי ילדיו, בעוד זכותו של הורה היא מפני התערבות המדינה במילוי חובת זו... הנה כי כן, זכות זו של ההורה הטבעי לשמש אפוטרופוס לילדיו היא בבחינת חובה רחבה ומרחיקת לכת המוטלת על כתפיו כלפי ילדיו.

"היכן שמשוכנע בית המשפט שהורה פרק כל עול והתנער כליל מחובותיו כלפי ילדו, הפקיר את ילדו כחפץ עזוב מבלי להביט לאחור, הרי שאותה 'טבעיות', המצויה בבסיס אפוטרופוסותו כלפי ילדו, התפוגגה. באותה נשימה, יש לראות בהורה כגון זה כמי שאינו מקיים את חובותיו מתוקף חוק הכשרות".

האם נעלמה מחייו של בנה והשופטת החליטה להעניק לאב את האפוטרופסות הייחודית כלפי הבן ונימקה זאת בכמה סיבות

מה היו הסיבות שבגללן החליט בית המשפט להעניק לאב אפוטרופסות בלעדית ולשלול אות מהאם? 

בפסק הדין החליטה השופטת להעניק לאב את האפוטרופסות הייחודית כלפי הבן בשל כמה סיבות, כשיש בהנמקתה כדי ללמד על המקרים בהם כן תתקבל תביעה לשלילת אפוטרופסות מהורה, כך:

  • אמו של הקטין בחרה בכוונת מכוון להיעלם מחייו של הקטין.
  • לא ניתן לאתר את האם שלא הותירה כל פרט או רמז למקום הימצאה.
  • נעשו נסיונות רבים לאתר את האם ואלה עלו בתוהו.
  • לו היתה רוצה בכך יכלה האם ליצור קשר עם הבן ו/או עם האב.
  • התסקיר של שירותי הרווחה מלמד על מצבו הקשה של הילד, בין היתר, עקב היעלמותה של האם.
  • ללא שיתוף פעולה של האם, לא ניתן להעניק לקטין את הטיפולים להם הוא זקוק וטובתו נפגעת מכך.
  • היעלמותה של האם משפיעה באופן ישיר על יכולתו של האב לפעול באופן מלא, רצוף ומהיר לטובת הבן.

לאור כל זאת הסיק בית המשפט שטובתו המובהקת של הקטין מכתיבה הענקה של מלוא הסמכות ללא כל סייג לגבי הילד לאב, שיוכל לפנות עם הקטין כפי שנכתב בפסק הדין "לכל הליך, מקום ואתר אשר יש בו להביא מזור לקטין. בלתי מתקבל הוא על הדעת שימנע מהאב חופש פעולה או חלילה ימנע מן הקטין טיפול, כל שכן טיפול מיידי, מטעמים הקשורים בנפקדותה של האם מחיי האב והקטין...

"בהינתן כי האם נעלמה מחייו של בנה ולא יצרה כל קשר או הותירה פרטים לאיתורה, ולּו במקרה חירום, היא אינה יכולה להסתמך או לצפות לזהירות יתר מצד בית משפט בפני אב ובנו המשלמים מדי יום ביומו את מחיר מעשיה, וזקוקים לסעד".

* עו"ד אריה לרנר הוא עורך דין לענייני משפחה ודיני פשיטת רגל

ליצירת קשר עם עורך דין אריה לרנר
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת גירושין אפוטרופוס אפוטרופוס לקטין
עו"ד אריה לרנר

קבע פגישה עם
עו"ד אריה לרנר

עו"ד אריה לרנר, בעל תואר ראשון במשפטים, מנהל משרד פרטי בב"ש העוסק בתחום המשפט האזרחי. שירותי המשרד כוללים ייעוץ וייצוג...

לפרופיל המלא