נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מיהו חוקר שריפות אזרחי?

המשפט הישראלי לא מסדיר את מעמדם של חוקרי שריפות פרטיים, בניגוד לחוקרי שריפות מטעם רשות הכבאות הארצית. מהידע, דרך הניסיון ועד ההשכלה – הגיע הזמן לקבוע כללים ברורים

מאת: עו"ד שמואל שטיינר| | 4
מיהו חוקר שריפות אזרחי?

בשונה מחוקר שריפות מטעם רשות הכבאות, שמעמדו בישראל מוסדר באופן ברור בחוקים ובתקנות, חוקר שריפות אזרחי הוא נטול שורשים. אין חוק ברור המסדיר את מעמדו וגם אין תקנות שקובעות כיצד הוא אמור לקיים חקירת דליקה.

הלקונה הקיימת באה לידי ביטוי, בין היתר, בהיעדר קביעה ברורה כיצד חוקר דליקות פרטי צריך להעיד בבית המשפט ומהי המשמעות הראייתית (נטל השכנוע + נטל הראיה = נטל ההוכחה) של עדות זאת. כפועל יוצא מכך, לא ברור אם עדותו ניתנת כעד מומחה או כחוקר פרטי – עניין שיש לו השלכות ראייתיות דרמטיות.

נטען כי הדין הישראלי חייב להתייחס אל חוקר שריפות אזרחי כאל "חוקר" - שנדרש לספק דין וחשבון לפי דיני הראיות, מה שמקנה לעדותו קבילות ומשקל משמעותי - ולא כאל "עד מומחה", שעדותו יכולה לכלול הערכות, עדות סברה ואף עדות מפי השמועה.

עוד נטען כי יש להחיל על חוקר שריפות אזרחי אותם סטנדרטים מקצועיים שבהם עומד חוקר דליקות מטעם רשות הכבאות הארצית מבחינת הניסיון, ההשכלה והידע הרלוונטי, וכי לכל הפחות עליו להחזיק ברישיון כחוקר פרטי בתחום הדליקות (רגולציה שטרם קיימת בישראל).

קיים פער בדרישות המקצועיות עבור חוקרים מטעם רשות הכבאות הארצית, שמחויבים לעמוד בסטנדרטים מסוימים מבחינת הניסיון, הידע וההסמכה, לבין חוקרי שריפות אזרחיים, שמעמדם והכשרתם  אינם מוסדרים

ההבדל בין חוקר אזרחי לחוקר מטעם המדינה

על פי חוק רשות הכבאות הארצית להצלה, התשע"ב-2012, הרשות היא הגוף שמנהל חקירות פליליות בעניין שריפות והגורמים להן. הרשות היא גם הגוף שקובע כללים להסמכת חוקרי דליקות ונותן הוראות באשר לאופן שלפיו יש להגיש חוות דעת בעת גמר חקירה של שריפה.

בשונה מחוקרי שריפות מטעם רשות הכבאות, פעילותם של חוקרי שריפות פרטיים – שחוות דעתם נדרשת במסגרת הליכים אזרחיים - איננה מעוגנת בשום חוק. עניין זה מטריד, בשל הפער ההולך וגדל הקיים בין חוקרי שריפות מטעם הכבאות לחוקרי שריפות פרטיים, שעלול לגרום לתוצאה מעוותת בהליכים משפטיים הנוגעים לשריפות.

ראשית, קיים פער בדרישות המקצועיות הקיימות בין חוקרים מטעם רשות הכבאות הארצית, שמחויבים על פי חוק לעמוד בסטנדרטים מסוימים מבחינת הניסיון, הידע וההסמכה שלהם, לעומת חוקרי שריפות אזרחיים, שמעמדם והכשרתם כאמור אינם מוסדרים.

שנית, קיים פער בתוצר שאלה ואלה נדרשים להוציא תחת ידיהם. חוקר השריפות מטעם רשות הכבאות פועל עבור זרוע שלטונית. משכך, דו"ח חקירת הדליקה מטעמו צריך לעמוד בפרמטרים ראייתיים מחמירים ואמות מידה של "מעל ספק סביר", והוא אינו רשאי לתת עדות סברה.

לעומת זאת, חוקר שריפות אזרחי איננו נדרש לעמוד בפרמטרים ראייתיים מחמירים ויכול לכתוב בחוות הדעת שהוא מפרסם את התרשמותו – כעדות סברה.

כדי להמחיש את הפער הקיים בין העדויות של שני סוגי החוקרים, נחשוב לרגע על שופט שנדרש להכריע בין דו"ח חקירה של חוקר מטעם רשות הכבאות לחוות דעת של חוקר שריפות אזרחי. במקרה כזה, השופט  חייב לוודא שהרמה המקצועית והניסיון של החוקר האזרחי הם משמעותיים, אחרת עלול להימצא פער עצום, מבחינה מקצועית וראייתית, בין השניים.

החוק איננו קובע כיצד יש לערוך חקירת דליקות בפן האזרחי ואף אינו מורה על ניהול חקירה אזרחית של דליקות על ידי חוקר פרטי בעל רישיון

לא רק מומחה שמחווה דעה על פי פרשנותו

כאמור, החוק איננו קובע כיצד יש לערוך חקירת דליקות בפן האזרחי, ואף אינו מורה על ניהול חקירה אזרחית של דליקות על ידי חוקר פרטי בעל רישיון. למרות הלקונה החוקית הקיימת בנושא זה, לדעת הח"מ קשה לומר כי המדינה לא התכוונה להסדיר את אופן מתן עדותו של חוקר הדליקות הפרטי. ניתן ללמוד זאת מעצם הגדרת המדינה בחוק הכבאות של "החקירה", שנועדה לצורך "איתור נסיבות הדליקה וגורמיהן".

החוק והתקנות קובעים באופן ברור מי יכול לשמש כחוקר דליקות ולתת דין וחשבון חקירתי. לדעת הח"מ, משמעות הדברים היא כי "החוקר הפרטי" אינו רק מומחה המחווה את דעתו המקצועית על פי פרשנותו, אלא בראש ובראשונה חוקר, שאמור לאסוף ראיות ולהציגן במשפט באופן מלא.

כפי שהסברנו, יש חשיבות עצומה להבנת ההבדל בין המונח "חוקר" למונח "מומחה". בעוד שחוקר חייב להיות בעל רישיון ויכול להביא אך ורק עובדות וראיות שיעמדו בדיני הראיות, מומחה יכול להעיד "עדות סברה", עדות מפי השמועה, בהתאם להשכלה, לניסיון שהוא מציג ולמקצועיות שלו.

לדעת הח"מ, אין לקבל חוות דעת של חוקר שריפות אזרחי כעד מומחה, שהרי המחוקק כבר קבע שחקירת נסיבות דליקה ייעשו בידי חוקר דליקות. לפיכך, יש לפסול על הסף מבלי לדון בכל דין וחשבון של חוקר דליקות אזרחי המוצגת על ידו כחוות דעת ולא כחקירה.

זאת ועוד, אף אם לא תוכר עמדת הח"מ, שלפיה יש על חוקר השריפות האזרחי לעמוד בכל הסטנדרטים שבהם נדרש לעמוד חוקר מטעם רשות הכבאות, יש לדרוש כי יוסמך לכל הפחות כחוקר פרטי, וזאת בהתאם לחוק חוקרים פרטיים ושירותי שמירה, התשל"ב-1972, מאחר שעבודת חוקר הדליקות האזרחי זהה בהיקפה ובמקצועיותה לעבודת החוקר הפרטי, ואף הוא נדרש לעמוד בחוקי מדינת ישראל ובסטנדרטים אתיים שונים.

כאשר חוקר הדליקות קובע כי מוקד ו/או סיבת הדליקה היא כשל חשמלי ודנים בסיבה לאותו כשל, ייתכן שהמומחה המתאים לקביעת סיבת הכשל שהוביל לפרוץ האש יהיה דווקא מהנדס חשמל

עדות מומחה עדיין תידרש במקרים ספציפיים

בכל האמור לעיל, אין פירושו שיש לבטל כליל את הצורך בעדות מומחה. למשל, כאשר חוקר הדליקות קובע כי מוקד ו/או סיבת הדליקה היא כשל חשמלי ודנים בסיבה לאותו כשל, ייתכן שהמומחה המתאים לקביעת סיבת הכשל שהוביל לפרוץ האש יהיה דווקא מהנדס חשמל. באותו אופן, ייתכן שתידרש חוות דעתו של כימאי מומחה, ככל שייקבע כי האש החלה כתוצאה מריאקציה כימית. לחלופין, אפשר שתידרש חוות דעת של מהנדס רכב, אם האש פרצה ברכב כתוצאה מתאונת דרכים והתפוצצות מכל הדלק.

מהאמור נובע כי כאשר רוצים לקבוע את "מוקד האש" וסיבת פרוץ הדליקה, יכול לעשות זאת רק מי שהוסמך כחוקר דליקות. ואולם, כאשר רוצים לקבוע מדוע דווקא בנסיבות הללו פרצה האש (לאחר שחוקר הדליקות קבע שמדובר בהצתה או בכשל כלשהו), ייתכן שיהיה צורך במומחה ספציפי שיסביר מדוע פרצה הדליקה דווקא מחשמל או מהתלקחות של חומר מאיץ כלשהו.

לאחרונה נפתחה בקיסריה "המכללה למדעי האש" הפועלת בכפוף לרגולציה ולתקנים בינלאומיים אחידים ולבוגרים ניתנת תעודת הסמכה בינלאומית

הסמכת חוקרי דליקות אזרחיים

שנים הורגלנו לחשוב כי ההסמכה, הידע והניסיון יכולים להגיע רק ממי שהוסמך על ידי רשות הכבאות או המשטרה, כלומר על ידי רשות שלטונית. ואולם, לאחרונה נפתחה בקיסריה "המכללה למדעי האש" הפועלת בכפוף לרגולציה ולתקנים בינלאומיים אחידים (NFPA921 ו-NFPA1033) ובחסות אגודת חוקרי הדליקות בישראל (הסניף של אגודת חוקרי ההצתות בארה"ב) ובאישור פורום חוקרי הדליקות של NFPA ישראל.

ההסמכה הבסיסית נמשכת 120 שעות אקדמיות וכוללת ניסוי אש ושריפה בשטח, והתעודה הניתנת לבוגרים היא תעודת הסמכה בינלאומית. במסגרת המכללה מועברות, בין היתר, הרצאות על ידי חוקרים בכירים ומומחים בינלאומיים בתחום, ובכלל זה פרופ' דויד איקוב ומייק ווטסון.

לסיכום, לדעת כותב המאמר רק חוקר דליקות מוסמך, שהסמכתו בוצעה על פי הסטנדרטים המקובלים בעולם, יכול לשמש כחוקר דליקות ולקבוע את מוקד האש וסיבת פרוץ הדליקה.

* הכותב, המתמחה בתחום נזקי אש וביטוח כעורך דין בתחום נזקי האש, הינו בעל מומחיות בתחום חקירת הדליקות זה יותר מ-30 שנה, הן כחוקר פרטי מטעם חברות הביטוח, והן כחבר אגודת חוקרי הדליקות הבינ"ל IAAI; שימש כיו"ר של אגודת חוקרי הדליקות בישראל, כיועמ"ש של NFPA וכבקר החקירות לשעבר של הפניקס חברה לביטוח 

האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
תביעת ביטוח חוות-דעת מומחה חוקר פרטי

קבע פגישה עם