נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

מתן עדות שקר: החוק, האכיפה והקשר לתביעה האזרחית נגד שרה נתניהו

מהי עדות שקר? מהו העונש בגינה? האם לחוקרי המשטרה יש די ראיות כדי להגיש כתב אישום כנגד שתי עובדות מעון ראש הממשלה שנחשדות במתן עדות שקר לכאורה לטובת שרה נתניהו?

מאת: עו"ד מירב נוסבוים | | 4
מתן עדות שקר: החוק, האכיפה והקשר לתביעה האזרחית נגד שרה נתניהו

לאחרונה פורסם באמצעי התקשורת השונים על כך שיחידת להב 433, היחידה הארצית לחקירות הונאה, פתחה בחקירה כנגד שתי עובדות במעון ראש הממשלה, בחשד שמסרו תצהירים כוזבים ונתנו עדות שקר לטובת שרה נתניהו במסגרת התביעה האזרחית שהגישה נגדה העובדת לשעבר במעון רה"מ, שירה רבן.

החקירה נפתחה לאחר שליאורה בביאן, אחת מהעובדת החשודות במתן עדות שקר, פנתה לאחר עדותה ליועצת המשפטית של משרד ראש הממשלה, עו"ד שלומית פרגו-ברנע והתוודתה בפניה על כך ששיקרה בעדותה. היועצת המשפטית העבירה את המידע ליועמ"ש ולפרקליטות המדינה שאישרו את פתיחת החקירה.

מעטות מאוד הן הפעמים שבהן נפתחות חקירות ו/או מוגשים כתבי אישום בגין מתן עדות שקר. גם במקרים בהם  קובעים השופטים במפורש שמדובר בעדות שקר, בדרך כלל לא תפתח חקירה פלילית

צעד חריג או הליך שגרתי?

פתיחת חקירה פלילית כנגד אדם שנחשד במתן עדות שקר נראית לכאורה הליך שגרתי ומחויב המציאות, שנובע מהצורך להגן על הציבור מפני פגיעה בסדרי המשפט. אולם בפועל, מעטות מאוד הן הפעמים שבהן נפתחות חקירות ו/או מוגשים כתבי אישום בגין מתן עדות שקר. גם במקרים בהם  קובעים השופטים במפורש שמדובר בעדות שקר, בדרך כלל לא תפתח חקירה פלילית ולא יוגש כתב אישום, לא כל שכן במקרים בהם מדובר בהליך מתנהל כאשר טרם ניתנה קביעה שיפוטית. מכאן  שמדובר בצעד חריג ונדיר ביותר.

המחוקק קבע רף ענישה גבוה יותר (תשע שנות מאסר) לעדות שקר שניתנה בתמורה לקבלת טובת הנאה מכל סוג שהיא, בדומה לעבירת שוחד

מה קובע החוק?

המחוקק מתייחס בחומרה רבה לעבירה של  מתן עדות שקר (עבירה מסוג פשע) ולעבירה של מסירת תצהיר כוזב (שהנה עבירה מסוג עוון), וחוק העונשין כולל פרק מיוחד (פרק ט') שמתייחס לעבירות שמהוות פגיעה בסדרי השלטון והמשפט:  

התייחסות החוק למתן עדות שקר

ע"פ סעיף 237(א) לחוק: "המעיד בהליך שיפוטי, ביודעין, עדות כוזבת בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך, הרי זו עדות שקר, ודינו - מאסר שבע שנים; עשה כן בעד טובת הנאה, דינו - מאסר תשע שנים".

ניתן לראות כי המחוקק קבע רף ענישה גבוה יותר (9 שנות מאסר) לעדות שקר שניתנה בתמורה לקבלת טובת הנאה מכל סוג שהיא, בדומה לעבירת שוחד. זאת במטרה למנוע "קניית עדים". כאן חשוב לשים לב לכך שהמחוקק קבע שני תנאים מצטברים לקיום העבירה:

  1. "ביודעין" – כלומר, אם עדות השקר ניתנה בתום לב ולא בכוונה תחילה (למשל במקרה שבו העד סבר כי זוהי האמת), היא לא תיחשב כעבירה לפי סעיף זה.
  2. "בדבר מהותי לגבי שאלה הנדונה באותו הליך" – כדי שעדות השקר תיחשב כעבירה לפי סעיף זה, עליה להיות קשורה באופן מהותי לנושא הדיון.

בסעיף 237(ב) מדגיש המחוקק כי אין חשיבות לאופן ו/או למקום שבו ניתנה עדות השקר: אם ניתנה בשבועה או בלא שבועה; באיזו צורה או טקס השתמשו להשבעת המעיד או לחיובו באמירת האמת; אם בית המשפט, בית הדין או הרשות השיפוטית או ועדת החקירה היו מורכבים כראוי או יושבים במקום הראוי; ואף לכך שהמעיד הוא עד כשר ו/או שהעדות קבילה בהליך השיפוטי.

מתן תצהיר כוזב, שהוא למעשה מסמך משפטי שנחתם ומאומת בפני מורשה, הוא עבירה מסוג עוון. עבירה קלה יותר בחומרתה וברף הענישה שלה מאשר מתן עדות שקר

התייחסות החוק למתן תצהיר כוזב

מתן תצהיר כוזב מוגדר ע"פ סעיף 239 לחוק כשבועת שקר, שבגינו נקבע כי: "מי שביודעין מוסר תצהיר שקר, בין בשבועה או בהן צדק ובין שלא בשבועה ושלא בהן צדק, לפני מי שהוסמך לקבל את התצהיר, דינו - מאסר שלוש שנים".

כלומר, ע"פ החוק, מתן תצהיר כוזב, שהוא למעשה מסמך משפטי שנחתם ומאומת בפני מורשה וכולל הצהרה ברורה וחד משמעית על כך שהנאמר בו הוא אמת ועל כך שהחותם עליו (נותן התצהיר) הוזהר על חובתו לומר את האמת ומודע לכך שאם ימסור תצהיר כוזב הוא צפוי לעונשים הקבועים בחוק – היא עבירה מסוג עוון. עבירה קלה יותר בחומרתה וברף הענישה שלה מאשר מתן עדות שקר.

בניגוד לתביעות פליליות שבהן העדות נגבית מהעדים בתחנת המשטרה, בתביעות אזרחיות מוגשות העדויות כתצהיר לביהמ"ש, גם של התובע וגם של יתר העדים מטעם התביעה וההגנה

על מי מוטלת חובת ההוכחה במקרה של חשד לעדות שקר/תצהיר כוזב?

בדומה לכל סוג אחר של עבירה, נטל ההוכחה מוטל לעולם על התביעה והיא זו שצריכה להוכיח גם את היסוד העובדתי (שהעדות/התצהיר הם שקריים, ושהם נוגעים לעניין מהותי הנדון בהליך) וגם את היסוד הנפשי: כלומר שנותן העדות עשה זאת ביודעין.

בניגוד לתביעות פליליות שבהן העדות נגבית מהעדים בתחנת המשטרה וע"י המשטרה, בתביעות אזרחיות מוגשות העדויות לביהמ"ש (גם של התובע וגם של יתר העדים מטעם התביעה וההגנה) כתצהיר, ולצד שכנגד שמורה הזכות לזמן לחקירה נגדית את נותן התצהיר.

די בניסיון קל שבקלים להניע את העד כדי שימסור הודעת שקר - אפילו בצורה יפה - כדי שהדבר ייחשב לעבירה שדינה חמש שנות מאסר

מהו הדין לגבי "המניע" למתן עדות השקר?

לצד ההתייחסות המחמירה של המחוקק למי שנותן את עדות/תצהיר השקר, מתייחס המחוקק בסעיף 245 לחוק גם למצבים שבהם שיקר העד כתוצאה מלחץ או איום שהופעל עליו וקובע את העונש שיוטל על מי שיניע את העד או אפילו רק ינסה להניע אותו.  

הדחה/ניסיון להדחה בשלב החקירה

ע"פ סעיף 245(א): "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבחקירה על פי דין לא ימסור הודעה או ימסור הודעת שקר, או יחזור בו מהודעה שמסר, דינו - מאסר חמש שנים". כאן ניתן לראות כי די בניסיון קל שבקלים להניע את העד (אפילו בצורה יפה) כדי שהדבר ייחשב לעבירה שדינה חמש שנות מאסר. בסעיף 245(ב) מחמיר המחוקק וקובע כי: "המניע או מנסה להניע כאמור בסעיף קטן (א) בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, דינו - מאסר שבע שנים".

החוק מחמיר לגבי מי שמניע או מנסה להניע את העד בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, וקובע כי דינו מאסר תשע שנים

הדחה/ניסיון להדחה בעדות

בסעיף 246 מתייחס המחוקק לניסיון להדיח את העד בשלב שלאחר תום החקירה בנוגע לעדותו בבית המשפט וקובע כי: "המניע אדם, או מנסה להניעו, שבהליך שיפוטי לא יעיד, או יעיד עדות שקר, או יחזור בו מעדות או מהודעה שמסר, דינו - מאסר שבע שנים". גם כאן מחמיר המחוקק (בסעיף קטן ב) את עונשו של מי שמניע או מנסה להניע את העד בדרך של מרמה, הטעיה, כוח, איומים, הפחדה, מתן טובת הנאה או כל אמצעי פסול אחר, וקובע כי דינו - מאסר תשע שנים.

חשוב להדגיש כי על פי הפרסומים, הגב' שרה נתניהו אינה חשודה בשלב זה במעורבות בפרשה ו/או בניסיון להדחת העדות

האם יש בסיס להגשת כתב אישום כנגד עובדות מעון רה"מ החשודות במתן עדות שקר?

כפי שניתן להבין, כדי שהפרקליטות תוכל להגיש כתב אישום כנגד שתי העובדות החשודות במתן עדות שקר, יהיה עליה להוכיח כי מתקיימים כל יסודות העבירה:

  1. שהעדות שניתנה היא עדות כוזבת (יסוד עובדתי) – כלומר, שהן אכן סבלו מהתעמרות, למרות ההצהרה שלהן על כך שלא הייתה כזו. זאת ניתן למשל לעשות באמצעות המסרונים ו/או ההקלטות שנחשפו, אם כי ברור שניתן יהיה לתת למסרונים הסברים שונים.
  2. שהן מסרו את עדות השקר ביודעין ולא בתום לב.

אולם, כאן חשוב להדגיש כי לצוות ההגנה שמורה כאמור הזכות לבצע חקירה נגדית שבמהלכה הוא יוכל להציג את הדברים באור אחר שיערער את טענות התביעה. כך למשל ייתכן כי המסרונים (שנחשפו בתקשורת) נכתבו ע"י החשודה בשעת כעס ומתוך אימפולסיביות ומה שנכתב בהם הוא השקרי/הוצא מהקשרו והנאמר בתצהיר הוא האמת. עוד חשוב להדגיש כי ע"פ הפרסומים, הגב' שרה נתניהו אינה חשודה בשלב זה במעורבות בפרשה ו/או בניסיון להדחת העדות. 

בעניין החשדות כנגד שתי עובדות המעון שנתנו לכאורה עדות שקר לטובת הגב' שרה נתניהו הדברים אינם ברורים כלל ויש להמתין עד להשלמת החקירה וקבלת החלטת הפרקליטות בנושא זה

בהנחה שיימצאו ראיות להוכחת עדות כוזבת - האם יוגש כתב אישום?

כפי שצוין, רק במקרים בודדים מוגשים כתבי אישום בגין עדות שקר, ובמרבית המקרים בהם הוגשו כתבי אישום כאלה, הרי שהעבירה של עדות שקר היתה נלווית לעבירות נוספות.

הנחיית פרקליט המדינה 2.5 - מדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט ובגין סירוב להעיד מתווה את השיקולים והכללים שיחולו בקבלת ההחלטה אם יש מקום להעמיד לדין.

ככלל אם המדובר בעד שהעליל עלילת שווא כנגד אחר הנטייה תהיה להעמידו לדין, אולם ככל שלא מדובר בעלילה מפלילה אלא בעדות שקרית שניתנה בכוונה להטעות, על התובע לאזן בין מכלול אינטרסים שונים כגון הפוטנציאל שהיה לאמרת הכזב לשנות את תוצאות ההליך, האם אמרת הכזב התגלתה באופן עצמאי, או שהעד שנתן אותה חשף ששיקר מרצונו החופשי, האם נגרם נזק לצד אחר כתוצאה מאמרת הכזב ומשהו הנזק שנגרם (למשל תלונת שווא שגרמה למעצר חשוד, הרחקתו מילדיו וכד'), מהי מידת הקרבה בין נותן האמרה למי שהאמרה היתה אמורה להשפיע עליו, ועוד. כלומר, מדובר באיזון מורכב שמתבצע בכל מקרה לגופו ומכלול השיקולים מלמד מדוע העמדה לדין בגין עבירות אלו היא נדירה ביותר.

לסיכום, מתן עדות שקר או תצהיר כוזב היא עבירה חמורה שדינה מאסר, אך מנגד במקרים רבים קשה להרים את הנטל הנדרש להוכחת העבירה וגם אם ניתן להוכיחה הרי שפעמים רבות מכלול השיקולים הנוגעים לעבירה יוביל להמנעות מלהעמיד לדין בדינה. על כן מוגשים מעט מאוד כתבי אישום בעבירות של עדות שקר. גם בעניין החשדות כנגד שתי עובדות המעון שנתנו לכאורה עדות שקר לטובת הגב' שרה נתניהו הדברים אינם ברורים כלל ויש להמתין עד להשלמת החקירה וקבלת החלטת הפרקליטות בנושא זה.

הכותבת היא עו"ד פלילית 

ליצירת קשר עם עו"ד מירב נוסבוים
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
כתב אישום חקירה משטרתית חקירה פלילית
עו"ד מירב נוסבוים

קבע פגישה עם
עו"ד מירב נוסבוים

עורכת דין מירב נוסבוים, בוגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת תל-אביב בשנת 1995. משנת 2000 מנהלת עו"ד נוסבוים משרד עצמאי בכפר סבא...

לפרופיל המלא