zap group mishpati logo

הליך הסדרת חובות: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מגיפת הקורונה הובילה יחידים רבים, כמו גם חברות, לקשיים תזרימיים וכלכליים לא פשוטים, אשר מחייבים חישוב מסלול  מחדש וגיבוש דרכים לפתרון הבעיות ולעצירת ההידרדרות הכלכלית

מאת: עו"ד איריס שריקי
07.07.20
תאריך עדכון: 12.12.23
10 דק'
הליך הסדרת חובות: חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי

מול קושי תזרימי וכלכלי נוטים חייבים רבים "לחכות עד יעבור זעם" בתקווה לשיפור שיגיע בדרך נס, אך התעלמות מהמצב והשארתו ללא טיפול מתוך אמונה שהזמן יעשה את שלו רק מחמירות את המצב ועלולות להוביל לנקיטת הליכים, לרבות פתיחת תיקי הוצל"פ, הטלת עיקולים והגבלות. הליכים אלה אך יחריפו את הבעיה ועלולים להוביל את היחיד או החברה למצב של חדלות פירעון. בפני החייבים עומדות מספר דרכי פעולה להסדרת החובות:

הסדרה פרטנית של החוב מול כל נושה ונושה - אם במסגרת הגשת בקשה לצו תשלומים באמצעות לשכת ההוצאה לפועל ואם באמצעות פנייה ישירה לנושה או לבא כוחו בניסיון לגבש הסדר.

פנייה להליך של איחוד תיקים - במסגרתו על החייב לשלם 3% מסכום החוב הכולל בתיקי ההוצאה לפועל הפתוחים. ההליך כולל אך ורק חובות פעילים בלשכת ההוצאה לפועל.

פנייה להליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי - הליך שמחליף למעשה את הליך פשיטת הרגל המוכר, אשר במסגרתו יהיה על החייב לפרט את מלוא חובותיו (ולאו דווקא את החובות בהוצאה לפועל) ובסופו עתיד החייב לקבל את ההפטר.

הליך חדלות פירעון מיועד הן לחייב, שכעת מוגדר במסגרת ההליך כיחיד, והן לחברות שנקלעו לקשיים כלכליים ואשר חובותיהן עולים על סך של 50 אלף שקל

מטרות החוק לחדלות פירעון ושיקום כלכלי

חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, אשר נכנס לתוקף החל מיום 15.9.2019, נועד לשרת שלוש מטרות עיקריות כמוגדר בחוק:

  1. לסייע בשיקומו הכלכלי של החייב ככל האפשר.
  2. למקסם את תשלום החוב לנושים.
  3. לסייע בשילובו מחדש של היחיד בחברה.

הליך חדלות פירעון מיועד הן לחייב, שכעת מוגדר במסגרת ההליך כיחיד, והן לחברות שנקלעו לקשיים כלכליים ואשר חובותיהן עולים על סך של 50 אלף שקל. במקרים חריגים, ניתן יהא לאפשר כניסה להליך גם כאשר סכום החוב נמוך מ-50 אלף שקל.

הליך חדלות הפירעון תחום בזמן מקסימלי של ארבע שנים מיום פתיחת ההליך ועד ליום קבלת ההפטר, בעוד שבהליך פשיטת הרגל, החייב לא יכול היה לדעת מתי ואם בכלל יקבל את ההפטר המיוחל מהחובות

הליך חדלות פירעון אל מול הליך פשיטת רגל

בין הליך פשיטת הרגל המוכר, אשר התבטל לאחרונה, לבין ההליך החדש, הידוע בשם "חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע"ח-2018" שכאמור נכנס לתוקף ב-15.09.2019, קיימים מספר הבדלים משמעותיים: בעוד שהליך פשיטת הרגל התנהל בבית המשפט המחוזי, הליך חדלות הפירעון מחלק את הטיפול בחייבים בין הערכאות השונות כמפורט להלן:

* הליכים כנגד יחידים שחובותיהם נעים בין 50 אלף שקל ל-150 אלף שקל יתנהלו בלשכת ההוצאה לפועל על ידי רשם ההוצאה לפועל.

* הליכים כנגד יחידים שחובותיהם עולים על סך של 150 אלף שקל יתנהלו בבית משפט השלום ואילו הליכים כנגד חברות יתנהלו בבית המשפט המחוזי.

הבדל חשוב נוסף ועיקרי בין ההליכים, אשר מהווה למעשה את אחד היתרונות הבולטים של הליך חדלות הפירעון על פני הליך פשיטת הרגל, הוא הוודאות של מועד סיום ההליך, שכן הליך חדלות הפירעון תחום בזמן מקסימלי של ארבע שנים מיום פתיחת ההליך ועד ליום קבלת ההפטר, בעוד שבהליך פשיטת הרגל, החייב לא יכול היה לדעת מתי ואם בכלל יקבל את ההפטר המיוחל מהחובות ויוכל לפתוח דף חדש ונקי בחייו.

יש לציין כי חלון הזמנים המוגדר בהליך חדלות הפירעון יישמר בתנאי שהיחיד או החברה יתנהלו בהליך בהתאם להחלטות הגורמים השונים, ישלמו את צו התשלומים שנקבע, ימלאו דו"חות כנדרש ויפעלו בתום לב.

נושה שירצה להגיש תביעה חדשה או לנקוט בהליכים חדשים כנגד החייב, יידרש לקבל את אישורו של בית המשפט להגיש תביעה חדשה ו/או לנהל הליך מחוץ להליך חדלות הפירעון

ההגנות וההגבלות המוטלות לאורך ההליך

כאמור, הליך חדלות הפירעון עוסק בהסדרת וסילוק החובות בכלל ולאו דווקא בחובות הפתוחים בלשכת ההוצאה לפועל. עם כניסת החייב להליך חדלות הפירעון, ייכנס לתוקף צו עיכוב הליכים גורף וההליכים שננקטו במסגרת התיקים הפרטניים יבוטלו. 

נושה אשר יבקש להגיש תביעה חדשה או לנקוט בהליכים חדשים כנגד החייב, יידרש לפנות בבקשה ספציפית ולקבל את אישורו של בית המשפט להגיש תביעה חדשה ו/או לנהל הליך מחוץ להליך חדלות הפירעון. נושה הרוצה להיפרע מהחוב יידרש להגיש תביעת חוב תוך שישה חודשים מיום מתן הצו לפתיחת הליכים. נושה שלא יפעל להגשת תביעת חוב - לא יוכל לזכות בסופו של יום בדיבידנד שיחולק בין כלל הנושים בהתאם לסדר הנשייה מהכספים שיצטברו בקופה. תביעת החוב תיבדק ותוכרע על ידי הנאמן או רשם ההוצאה לפועל.

לצד עיכוב ההליכים הגורף, יוטלו על החייב במסגרת הצו לפתיחת הליכים שורה של הגבלות לתקופה שבה מתנהל ההליך, אשר תכליתן היא למנוע צבירת חובות חדשים:

  1. הגבלת קבלה או החזקה של דרכון או תעודת מעבר.

  2. עיכוב יציאה מן הארץ.

  3. קבלת סטטוס של לקוח מוגבל מיוחד בבנק.

  4. הגבלה על שימוש בכרטיס חיוב, למעט כרטיס למשיכת מזומן או לחיוב מיידי.

  5. הגבלה על הקמה או השתתפות בהקמת תאגיד חדש, שהנאמן מצא שיש בהקמתו חשש לפגיעה בנושים או בצד ג'.

עם הינתן צו לפתיחת הליכים, יעוכבו כל ההליכים המתנהלים כנגד החייב היחיד במסגרת התיקים הפרטניים ומנגד יוטלו עליו הגבלות שונות שנועדו לאפשר ניהול תקין של ההליכים ולמנוע את הגדלת החובות

 שלבי ההליך

צעד ראשון לאחר קבלת ההחלטה לפעול בהליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי הוא תשלום אגרה בסך של 1,600 שקל, לאחריו יחל הליך מילוי הטפסים. את הטפסים יש למלא באופן קפדני ביותר ולצרף את מלוא המסמכים הנדרשים. חוסר במסמכים יביא לעיכוב בקבלת הבקשה לבדיקה על ידי הממונה, וכפועל יוצא מכך, לעיכוב במתן הצו לפתיחת הליכים, שכאמור לעיל מכוחו מעוכבים ההליכים כנגד החייב.

עם סיום הגשת הבקשה וצירוף מלוא המסמכים ובהינתן שהממונה (כונס הנכסים לשעבר) מצא שהכל תקין, תוך 30 ימים תינתן החלטתו בדבר קבלת הבקשה או דחייתה.

החליט הממונה לקבל את הבקשה, יינתן צו לפתיחת הליכים, כך שמצד אחד יעוכבו כל ההליכים המתנהלים כנגד היחיד במסגרת התיקים הפרטניים ומנגד יוטלו עליו ההגבלות השונות, שכאמור נועדו לאפשר ניהול תקין של ההליכים ולמנוע את הגדלת החובות.

בשלב הבא ימנה הממונה נאמן מתוך רשימת הנאמנים המורשים הקיימים במאגר. תפקידי הנאמן הם, בין היתר, לבדוק את מצבו הכלכלי של היחיד ונסיבות הסתבכותו, לזמן את היחיד לבירור אודות נכסיו ומצבו הכלכלי, לכנס את נכסיו של היחיד ולנהל אותם וכן לבדוק את תביעות החוב שהוגשו מטעם הנושים ולהכריע בהן.

בתום הבדיקות, יגיש הנאמן את חוות דעתו לממונה. בהתבסס על המידע שיתקבל מחוות הדעת של הנאמן, הממונה יציג לבית המשפט הצעה לשיקום כלכלי של היחיד. לאחר בחינת ההצעה, ותוך שנה מהוצאת צו פתיחת ההליכים, ייקבע דיון בבקשה בפני בית המשפט ובו יינתן צו לשיקום כלכלי המפרט את תכנית הפירעון ומגדיר את תקופת הצו שבסופה יופטר החייב מחובותיו, כל התיקים וההליכים שהתנהלו כנגדו ייסגרו והוא יוכל לפתוח דף חדש בחייו.

אם בית המשפט יתרשם כי מצבו האישי והכלכלי של החייב, הכנסותיו ויכולת השתכרותו הם קשים וכי לא יהא במתן הצו תועלת לנושים, רשאי בית המשפט להורות על מתן הפטר לאלתר ולפטור את היחיד מתשלום החובות

צו התשלומים ומתן הפטר לאלתר

ברוב המקרים תעמוד תקופת הצו על כשלוש שנים, אך במקרים מסוימים וחריגים, רשאי בית המשפט להחליט על קיצור או הארכת התקופה. כך לדוגמה, היה ובית המשפט יתרשם כי מצבו האישי והכלכלי של החייב, הכנסותיו ויכולת השתכרותו הם קשים וכי לא יהא במתן הצו תועלת לנושים, רשאי בית המשפט להורות על מתן הפטר לאלתר ולפטור את היחיד מתשלום החובות, גם ללא צו תשלומים.

יודגש כי צו התשלומים שנקבע כיום, הן במסגרת צו תשלומים בתיק פרטני בהוצל"פ והן במסגרת הליך חדלות פירעון, שונה מאוד מצווי התשלומים שניתנו בהליכים קודמים (אם בהליכי הוצל"פ ואם בהליך פשיטת רגל), כך שברוב המקרים צו התשלומים שיינתן כיום יהיה גבוה באופן משמעותי מהצווים שניתנו בעבר. זאת, כאמור לעיל, פרט למקרים חריגים שבהם יהיו החייבים זכאים לקבלת הפטר לאלתר.

נזכיר כי עבור חייבים שחובותיהם נעים בין 50 אלף שקל ל-150 אלף שקל, ינוהל ההליך כולו בפני רשם ההוצאה לפועל שבידו הסמכות להכריע בהליך ובבקשות ואף ליתן הפטר לאלתר ליחידים במצב כלכלי ואישי קשה במיוחד.

גם במצב שבו נערמו חובות והנושים החלו בנקיטת הליכים, רצוי לנסות ולהסדיר את החוב אל מול הנושה או בא כוחו, שכן במקרה כזה ניתן להגיע להסכמות ולהפחית את החוב, לעתים בסכומים משמעותיים.

 מתי חשוב להתחיל לפעול ולטפל בחובות?

במצב שבו החובות מתחילים להיערם, ובמיוחד בתקופה של אי יציבות כלכלית כפי שאנו חווים כיום, מומלץ לפעול ביעילות ובמהירות האפשרית. התעלמות מהמצב לא תגרום לחוב להיעלם אלא להפך - החוב ילך ויתפח ויצבור ריביות, אליהן יתווספו עוד ועוד הוצאות שבסופו של יום יחולו אך ורק על החייב.

מיד עם קבלת הדרישה הראשונה לתשלום חוב מהנושה, יש לפעול כדי לנסות להגיע עימו להסדר חיצוני בטרם תוגש תביעה או יוגש החוב לביצוע בהוצאה לפועל, שכן כל הליך לגביית החוב מעמיס על סכום הקרן הוצאות ותשלומים נוספים.

גם במצב שבו נערמו חובות והנושים החלו בנקיטת הליכים, רצוי לנסות ולהסדיר את החוב אל מול הנושה או בא כוחו, שכן במקרה כזה ניתן להגיע להסכמות ולהפחית את החוב, לעתים בסכומים משמעותיים.

במצב של אין ברירה, כאשר החובות עומדים על סכומים גבוהים שלא מאפשרים להציע הסדר פרטני או כולל של איחוד תיקים ותשלום של 3% מהחוב, רצוי ואף נכון לפנות להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי, זאת על מנת למנוע נקיטת הליכים קשים ומיותרים וכן כדי לאחד את כל החובות לתשלום אחד שבסופו של יום יביא לקבלת ההפטר.

מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום, אשר יחד איתכם יפעל על מנת "לתפור את החליפה" המתאימה ביותר למצבכם, שכן לכל אחד יש יכולת שונה, צרכים שונים ולכל אחד מתאים הליך אחר

המלצות לחייבים

  • הסתבכתם בחובות? אל תשאירו את הטיפול ליד הגורל. מדובר בכדור שלג שרק ילך ויגדל עם הזמן, דאגו לטפל במצב לפני שיהיה מאוחר.
  • החלטתם לפעול במסגרת הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי? הקפידו על מילוי הטפסים באופן מלא וברור, עיברו על רשימת המסמכים הנדרשים וודאו שצירפתם את כל המסמכים. בקשה שאינה מלאה כנדרש ו/או חסרים בה מסמכים תוחזר למגיש הבקשה ללא טיפול ותוביל לסחבת ולעיכובים במתן ההחלטה.
  • לאורך ההליך יש לפעול בהתאם להחלטות בית המשפט, רשם ההוצאה לפועל והנאמן, בין אם מדובר בעניין התשלום החודשי ובין אם בהמצאת הדו"חות או כל החלטה אחרת שתינתן. אי מילוי ההוראות וההחלטות עלול להוביל לביטול ההליך.
  • נקלעתם לחובות? מומלץ לפנות לעורך דין העוסק בתחום, אשר יחד איתכם יפעל על מנת "לתפור את החליפה" המתאימה ביותר למצב בו אתם נתונים, שכן לכל אחד יש יכולת שונה, צרכים שונים ולכל אחד מתאים הליך אחר.

עו"ד איריס שריקי מתמחה בחדלות פירעון ושיקום כלכלי, ייצוג חייבים וזוכים בהליכי הוצאה לפועל, דיני משפחה, ביטוח לאומי ודיני עבודה

** סייעה בהכנת הכתבה: ענת ניסני, כתבת zap משפטי

*** האמור לעיל אינו מהווה ייעוץ משפטי ו/או המלצה לנקיטת הליכים או הימנעות מהליכים. כל המסתמך על המידע המופיע בכתבה עושה זאת על אחריותו בלבד 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה