zap group mishpati logo

תביעה נזיקית ראשונה של מאומץ בוגר נגד השירות למען הילד

אישה שביקשה לפתוח את תיק האימוץ ולגלות את זהות הוריה הביולוגיים נתקלה בשקרים, בעיכובים ובהתנהלות רשלנית של השירות למען הילד. התביעה שהגישה היא הראשונה שמגיש מאומץ בוגר כנגד השירות בגין התנהלותו בפתיחת תיק אימוץ

29.09.20
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'
תביעה נזיקית ראשונה של מאומץ בוגר נגד השירות למען הילד

 

חוק אימוץ ילדים, תשמ"א-1981 קובע כי כל מאומץ המגיע לגיל 18 ומעוניין לקבל פרטים בנוגע לעברו ולשורשיו הביולוגיים, רשאי לפנות לשירות למען הילד בבקשה לפתיחת תיק האימוץ שלו.

על פי החוק, זכותו של המאומץ לגלות בבגרותו מי הם הוריו הביולוגיים היא חלק מזכויות היסוד של כל אדם לכבוד, זהות, בריאות, חירות, קבלת מידע והגשמה עצמית. לצד זכויות המאומץ, מכיר החוק גם בזכויותיהם של ההורים הביולוגיים לשמירה על פרטיותם וכבודם, ומנסה לאזן בין שני צדי המתרס של סיטואציה מורכבת זו.

במקרה של הורה ביולוגי המסרב לחשוף את פרטיו, יש ליידע את המאומץ כי יש באפשרותו להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל את פרטי ההורה ובמקרים מסוימים אף לכפות עליו מפגש

סירוב לפתיחת תיק אימוץ

כחלק מזכויותיו, רשאי ההורה הביולוגי לסרב להיפגש עם הילד אותו מסר לאימוץ ואף להתנגד לחשיפת פרטיו בפניו. במקרים אלה יהיה על השירות למען הילד לפעול בשני אפיקים מקבילים: מצד אחד לנסות להבין אם ההורה מוכן לשקול את עמדתו מחדש, ומצד שני ליידע את המאומץ כי יש באפשרותו להגיש בקשה לבית המשפט לענייני משפחה על מנת לקבל את פרטי ההורה ובמקרים מסוימים אף לכפות עליו מפגש.

סירוב לפתיחת התיק יכול להגיע גם מהעובד הסוציאלי הממונה על התיק בעצמו, אם יגיע למסקנה שפתיחת התיק עלולה להזיק משמעותית לאחד הצדדים. על מנת לגבש את החלטתו, יקיים העובד הסוציאלי סדרה של פגישות עם כל מאומץ המגיש בקשה לפתיחת תיק האימוץ שלו.

גם אם בסופו של דבר יסרב העובד הסוציאלי לפתוח את התיק, תהיה זו חובתו ליידע את המאומץ על זכותו לפנות לבית המשפט לענייני משפחה ולערער על החלטה זו. במקרה שלפנינו, חובה זו לא יושמה על ידי השירות למען הילד ואף לוותה בשורה של מחדלים נוספים.

האישה שאומצה בילדותה טענה כי השירות למען הילד מסר לה מידע שגוי ביודעין, לא יידע אותה על החלטת העובדת הסוציאלית לסרב לחשוף את התיק וכתוצאה מכך גם לא אפשר לה לעתור לבית המשפט כנגד החלטה זו

מסרו מידע שגוי ביודעין

ד', אישה בוגרת שנמסרה לאימוץ בילדותה, פנתה לשירות למען הילד במטרה לקבל פרטים על הוריה הביולוגיים ועל  הנסיבות שבהן נשלחה לאימוץ. ברוב המקרים מסוג זה, גם כאשר ההליך מתעכב בשל נסיבות שונות הקשורות לפרטי ההורים או לרצונותיהם, יקבל המאומץ את הפרטים הרלוונטיים בתוך מספר חודשים לכל היותר; אך במקרה של ד' עברו שנים רבות עד שגילתה את שורשיה במלואם.

בתחילה, נאמר לד' כי לא ניתן למצוא את תיק האימוץ שלה, בהמשך נמסרו לה פרטים על אימה הביולוגית בלבד בטענה כי לרשות אין פרטים המאפשרים את זיהוי האב. שנים מאוחר יותר גילתה ד' כי הרשות החזיקה בפרטיו של האב לאורך כל הדרך, אך סירבה לחשוף אותם בפניה.

לטענת הרשות למען הילד, אי מסירת המידע אודות האב נבעה משיקול דעתה של העובדת הסוציאלית, אשר חששה כי ד', שגדלה וחונכה כיהודיה, תתקשה להתמודד עם העובדה שאביה הביולוגי היה דרוזי.

בתביעה נזיקית שהגישה ד' לבית משפט השלום בירושלים - כאמור הראשונה שמוגשת נגד השירות למען הילד על ידי מאומץ בוגר - טענה כי הרשות מסרה לה מידע שגוי ביודעין, לא יידעה אותה על החלטת העובדת הסוציאלית לסרב לחשוף את התיק וכתוצאה מכך גם לא אפשרה לה לעתור לבית המשפט כנגד החלטה זו.

בית משפט השלום בירושלים קיבל טענות אלו של ד' וקבע כי הכשלים בהתנהלות הרשות למען הילד עונים על התנאים הנדרשים להטלת חבות בעוולה של רשלנות. בהמשך לקביעה זו הורה בית המשפט לרשות למען הילד לשלם לד' פיצויים בסך 34,000 שקל.

לטענת האישה, טיפולה הלקוי של הרשות גרם לה לנזק בהיבטים של זהות והגדרה עצמית, לא אפשר לה לקבל אינפורמציה גנטית כאשר החליטה להביא ילדים לעולם ומנע ממנה שנים רבות של קשר עם אביה הביולוגי

התיק עדיין לא נסגר

ד' החליטה לערער על החלטת בית משפט השלום, הן בנוגע לסעיפים מסוימים בתביעה שנדחו על ידי בית המשפט והן בנוגע לגובה הפיצוי. בערעורה טענה ד' כי הנזקים שנגרמו לה נוצרו לאורך שנים ארוכות שבמהלכן אי הידיעה בנוגע לזהותה לא נתנה לה מנוח, וכי הפיצוי שקיבלה, לעומת הנזק שנגרם לה, הוא סכום סמלי בלבד.

לטענתה, טיפולה הלקוי של הרשות גרם לה לנזק בהיבטים רבים של זהות והגדרה עצמית, לא אפשר לה לקבל אינפורמציה גנטית ראויה כאשר החליטה להביא ילדים לעולם ומנע ממנה שנים רבות של קשר עם אביה הביולוגי, אשר נפטר זמן לא רב לאחר שקיבלה את פרטיו.

תביעה נזיקית ראשונה של מאומץ בוגר נגד השירות למען הילד(1)

בית המשפט המחוזי, אשר טיפל בערעור, הגדיל את גובה הפיצוי לסך של 60,000 שקל אך קבע כי לא מדובר במצב נזיקי רגיל של מעוול וניזוק אלא במצב שבו התנהלות הרשות נבעה מתוך רצון להגן על ד'. מצידה של ד', עדיין לא התקבלה הכרה מלאה בהתנהלות הלקויה של הרשות ובקלות בה נמסר מידע שקרי למאומצים, ולסיפורה מתווספות טענות של מאומצים רבים נוספים, המעידים על ליקויים חוזרים ונשנים בהתנהלות הרשות.

* עו"ד משה בן דוד הוא מייסד משרד עורכי הדין בן דוד, אברהם, הכהן העוסק במקרקעין ונדל"ן, דיני נזיקין, צוואות וירושות, אפוטרופסות וייפוי כוח מתמשך, משפט מנהלי וחוקתי ועוד

בן דוד אברהם הכהן

בן דוד אברהם הכהן

בבן דוד אברהם הכהן משרד עורכי דין שותפים עורכי הדין משה בן דוד, ישעיהו אברהם ופרופ' אביעד הכהן. הם מספקים ביחד מענה מקיף בתחומי אפוטרופסות וייפוי כוח, צוואות וירושות, נדל"ן, לשון הרע, נזיקין, תעבורה, משפט מנהלי וחוקתי ועוד. לאורך השנים צבר המשרד הצלחות משפטיות רבות, ופעילותו זכתה לסיקור תקשורתי נרחב.

האם מאמר זה עזר לך?

ZAP משפטי
צרו קשר
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה
מאמרים נוספים
בן דוד אברהם הכהן

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה