בעידן החדש אבות רבים מנהלים הליכים משפטיים, שבראשיתם הם דורשים משמורת משותפת. לרוב דרישה זו מועלית כטקטיקה משפטית שנועדה להימנע מתשלום דמי מזונות. במקרים אחרים דורשים אבות להקטין את דמי המזונות עקב פערי שכר הקיימים בינם לבין האם. האם דרישה למשמורת משותפת אכן "משתלמת", ומהי התוחלת של קבלת בקשה להפחתת מזונות על ידי בתי המשפט? לכך נבקש להתייחס ולהסביר איך מתקבלות החלטות בעניין.
עובדת סוציאלית תמונה לבחון האם טובתם האמיתית של הקטינים היא לקביעת משמורת לאם עם קביעת הסדרי ראייה לאב, או שמא עדיפה משמורת משותפת אשר ממשיכה מעורבות הורית קודמת בין האב לילדיו
יש פערים? עובדת סוציאלית תיכנס לתמונה
במקרים שבהם קיימים פערים בין ההורים בהתייחס למשמורת, תמונה עובדת סוציאלית אשר תבחן את טובת הקטינים. אותה עובדת סוציאלית תבחן האם טובתם האמיתית של הקטינים היא לקביעת משמורת לאם עם קביעת הסדרי ראייה לאב, או שמא משמורת משותפת אשר ממשיכה מעורבות הורית קודמת בין האב לילדיו.
קיראו עוד מאמר של עו"ד ענבל הראל גרשון >>> הליך פונדקאות בחו"ל והכרה בהורות בישראל: המקרה של חד-מיניים
העובדת הסוציאלית תבדוק, בין היתר, האם לאב יש תרומה אמיתית לקטינים ומעורבות צמודה בגידולים ותערוך בחינה מהי הדרך הנכונה להמשך גידולם של הילדים על ידי בני הזוג שנמצאים בהליכי פרידה והמשך ליצירת רצף עבורם.
אם אין פערי שכר לרוב לא ייפסקו מזונות
אם יש המלצה למשמורת משותפת, כיום נהוג בבתי המשפט לענייני משפחה לבחון את הכנסות הצדדים ולקבוע מזונות עד גיל 6 ולאחר גיל 6. אם אין פערי שכר משמעותיים בין בני הזוג והשכר של שניהם שווה או קרוב לכך, ייטה בית המשפט שלא לפסוק דמי מזונות שוטפים על מי מהצדדים, וההורים יישאו בהוצאות חינוך ורפואה חריגות בלבד. לעניין זה, הלכת בית המשפט העליון בבע"מ 919/15 היא ההלכה אשר בתי המשפט לענייני משפחה פועלים על פיה בנושאים אלה.
באילו מקרים ניתן להפחית את דמי המזונות? רק כאשר מצליח האב להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז פסק הדין שניתן בעניינו או הסכם הגירושין שעליו חתם
נסיבות האב השתנו? לא תמיד זה מספיק
לאחרונה דן בית המשפט העליון (בע"מ 7670/18) בשאלה האם להלכה המהפכנית שנקבעה בבע"מ 919/15 יש תחולה רטרואקטיבית – כלומר, האם ניתן בעקבותיה להפחית את דמי המזונות גם בהליכים שהסתיימו בפסק דין חלוט לפני פרסום ההלכה. בית המשפט העליון השיב בשלילה לשאלה זו ופסק כי משיקולים שונים (בין היתר, שחל סופיות הדיון, שמירה על יציבות התא המשפחתי ועוד) לא ניתן לפתוח הליכים משפטיים שהסתיימו בעבר ולהפחית את דמי המזונות בהם רק בשל ההלכה החדשה.
באילו מקרים ניתן להפחית את דמי המזונות? רק כאשר מצליח האב להוכיח כי חל שינוי נסיבות מהותי מאז פסק הדין שניתן בעניינו או הסכם הגירושין שעליו חתם. על פי פסיקת העליון, הפחתת המזונות תהיה רק לנושא הספציפי שבו חל שינוי מהותי. כך למשל, מעבר של אם לגור עם בן זוג חדש נחשב על פי הפסיקה בעבר לשינוי נסיבות מהותי, וכך גם ירידה משמעותית בשכרו של האב. עם זאת, הולדת ילד בנישואין שניים לא הוכר כשינוי נסיבות מהותי וגם לא פיטורין שנחשבים לאירוע זמני.
לסיכום, בכל מקרה שבו שוקלים לבקש הפחתה של תשלום המזונות, חשוב להיוועץ בעורך דין הבקיא בדיני משפחה ובעל ניסיון רב בתחום כדי שלא לבצע טעויות מיותרות.
הכותבת מתמחה בדיני משפחה, צוואות וירושות ומלווה בני זוג רבים הנמצאים בהליכי פרידה וגירושין
