עבירה של נהיגה בזמן פסילה נחשבת לאחת העבירות החמורות בתחום דיני התעבורה.
משום כך, לרוב גוררת הרשעה בעבירה של נהיגה בפסילה עונשים מחמירים מצד התביעה, עד כדי עונש מאסר בפועל, עמדה אשר ברובם המכריע של המקרים אושרה על ידי בתי המשפט השונים בכל הערכאות.
סעיף 67 לפקודת התעבורה מגדיר מהי נהיגה בפסילה, ואף קובע לצד העבירה עונש ממושך של מאסר בפועל. בנוסף לעונש המאסר, מקובל לכלול גם עונשי פסילת רישיון, קנס ומאסר על תנאי. החומרה הרבה המיוחסת למי שנהג בפסילה נובעת משלוש סיבות עיקריות:
- סיכון שלום הציבור: כאשר הפסילה ניתנה בשל מסוכנות הנהג ולשם "צינונו"/לשם הגנה על שלום הציבור מפני הנהג - וזה המשיך לנהוג.
- יסוד נפשי: בניגוד לעבירות תעבורה רבות בהן אין צורך להוכיח כוונה או מודעות ודי בהוכחת המעשה, עבירת הנהיגה בפסילה דורשת את מודעות הנהג להיותו פסול מלנהוג. מכאן כי מי שהורשה בנהיגה בפסילה, חזקה כי עשה זאת בידיעה מלאה ומתוך בחירה, בניגוד למשל לגרימת תאונת דרכים.
- זלזול בחוק ובגורם הפוסל: לאחר שהוכחה הידיעה, אין מנוס מלקבוע שהנהג זלזל בחוק ובגורם שפסל אותו.
על שלושה יסודות עומדת הוכחת הנהיגה בפסילה:
כידוע, על מנת להוכיח את אשמתו של נאשם במשפט פלילי, על התביעה להוכיח כי הוא אשם מעל לספק סביר. בכדי להוכיח אשמה בעברת נהיגה בפסילה, על התביעה להוכיח את שלושת יסודות עבירת הנהיגה בפסילה – נהיגה, פסילה וידיעה (על קיום הפסילה). אם יצליח הנאשם להטיל ספק בקיומו של אחד היסודות או לשכנע כי לא התקיים כלל, לא יהיה אשם בדין:
- הוכחת יסוד הנהיגה - התביעה תציג ראיות לכך שהנאשם נהג ברכב. בדרך כלל תהיה זו עדות השוטר שראה את הנהיגה, סרטון וידאו, עדות אזרח אובייקטיבי וכו'.
- הוכחת יסוד הפסילה - התביעה תציג כראיה את מקור הפסילה – בדרך כלל גזר דין של שופט, החלטת קצין בשימוע או הוראת פסילה של משרד הרישוי.
- הוכחת יסוד הידיעה – אם הפסילה ניתנה בנוכחות הנאשם, למשל במקרה שהיה נוכח בבית המשפט כשנפסל, חתם על טופס השימוע שבמהלכו נפסל, הפקיד את רישיונו במשרד הרישוי וכד' - תוצג האסמכתא כראיה לידיעה. אם נשלחה לנאשם הודעה על הפסילה בדרך אחרת, יבחן בית המשפט אם מדובר בהמצאה כדין, על פי דרישת החוק. אם יחליט שופט כי הייתה המצאה כדין, ייקבע כי הנאשם ידע על הפסילה ואם לא - יחשב הדבר כאילו לא הצליחה התביעה להוכיח כי הנאשם ידע על הפסילה.
בניית קו הגנה עבור נאשם בנהיגה בפסילה:
בבואו לבנות את קו ההגנה עבור הנאשם, יבחן עורך דין תעבורה את ראיות התביעה לעניין שלושת יסודות העבירה. אם ימצא ספק משפטי לגבי יכולת ראיות התביעה להוכיח את אחד היסודות, ימקד עורך הדין את קו ההגנה בהתאם לכשל הראייתי שמצא.
יש להדגיש כי פעמים רבות בטוח הנהג שעצם קיומה של פסילה, עליה נודע לו בדיעבד ואשר לטענת התביעה הומצאה לו הודעה לגביה, מוכיח את יסוד הידיעה. בפועל אין הדבר מדויק. לא כל הודעה מהווה המצאה כדין ופעמים רבות ההודעה אינה מקיימת את דרישות הדין באופן השולל ספק לגבי ידיעתו. כנ"ל לעניין הוכחת הנהיגה. מניסיוני, פעמים רבות הועבר חשוד להמשך חקירה למרות שעניין הוכחת נהיגתו ברכב לא תועד בראיה כדין. כך למשל במקרה בו התחיל שוטר טיפול בנהג כחשוד בנהיגה בפסילה, מבלי שראה בעצמו את הנהיגה אלא על סמך עדות גורם שלישי (שוטר/מתנדב משטרה/עד אזרח), שעדותו לעניין הנהיגה לא תועדה על פי דרישות החוק.
האמור נכון גם לגבי עצם קיומה של פסילה במועד הנהיגה. פעמים רבות חלה טעות מהותית או טכנית בחישוב הפסילה, כגון הפקדת רישיון שלא תועדה, שתי פסילות חופפות שלא חושבו בהתאם אלא נרשמו כמצטברות, וכיוצא בזה.
במקרים בהם הספק ברור ואין מחלוקת לגביו, ינהל עורך הדין מו"מ עם התביעה במטרה שתחזור בה מן האישום ותסגור את התיק. ככל שהספק מינורי יותר והתביעה חולקת עליו, ימליץ במקרים רבים עורך הדין ללקוח לנהל את התיק ולשכנע את השופט לגבי הספק.
מכאן, טרם ימסור החשוד את גרסתו תחת אזהרה במשטרה, ולכל המאוחר מיד עם ההודעה על הזכות להיוועץ בעורך דין – חשוב כי החשוד יפנה ליעוץ עורך דין תעבורה, אשר יוודא כי ימסור את גרסתו באופן שלא יפליל עצמו שלא לצורך ושלא יבטל את הספק. הדברים נכונים גם בכל עניין של ספק המתעורר בליבו של נהג לגבי רישיונו, גם טרם נעצר נוהג. פעמים רבות נוכל לתקן טעות בירוקרטית או אחרת, לשנות מצב דברים ולמנוע בעיות מיותרות.
עו"ד משולם גלעד הוא מומחה בדיני תעבורה, לשעבר תובע תעבורה.
