עיקרי הכתבה:
- חוק הפונדקאות בישראל תוקן ב-2021 עקב חוזר מנכ״ל משרד הבריאות בראשות השר ניצן הורוביץ, וכעת מתאפשר לא רק לזוגות הטרוסקסואלים ונשים יחידות להתחיל בהליך פונדקאות בישראל, אלא גם לזוגות חד מיניים ולגברים יחידים.
- החוק מאפשר לזוגות חד מיניים ליהנות מהטבות כמו סבסוד הטיפולים הרפואיים של הפונדקאית על ידי סל הבריאות וכן ביטוח לאומי, מה שלא התאפשר במקרה של הליך פונדקאות בחו״ל.
- הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים של משרד הבריאות היא בעלת הסמכות לאשר בקשות להסכם פונדקאות. ההסכם המשפטי שמסדיר את ההליך נחתם במעמד חברי הוועדה.
____________________________________________
פונדקאות לזוגות חד מיניים בישראל – כיצד השתנה החוק לאורך השנים?
הליך פונדקאות הוא הליך שבמסגרתו ביצית מופרית מושתלת ברחמה של אישה פונדקאית, שנושאת את העובר ויולדת עבור אדם אחר או עבור זוג שישמשו כהורה של אותו ילד. חוק הפונדקאות המקורי מ-1996 קבע כי רק גבר ואישה נשואים יוכלו לשמש כהורים מיועדים.
החוק השתנה לראשונה רק ב-2018, לאחר פרשת ״משפחה חדשה״ מ-2002, שבמסגרתה עתרה לבג״ץ פלונית, אישה רווקה שרחמה נכרת וביקשה לקבל אישור להסכם פונדקאות, וכן הוועדה הציבורית בראשותו של פרופ׳ שלמה מור יוסף, שפרסמה את המלצותיה ב-2012 והמליצה להרחיב את הזכאים לעשות שימוש בפונדקאות ולכלול בהם גם אישה יחידה עם בעיה רפואית המונעת נשיאת הריון ואף גברים יחידים אם כי רק במסלול פונדקאות ללא כוונת רווח. ב-2018 תוקן החוק והרחיב את הגדרת הורים מיועדים כך שגם נשים יחידות שהן האמהות הגנטיות יוכלו לקבל אישור להסכם פונדקאות.
ביולי 2021, 12 שנים לאחר שעתרו לבג״ץ לראשונה על האפליה של חוק הפונדקאות הזוג איתי ויואב ארד-פנקס, הם זכו לקבל את פסק הדין הבא:
״הסדר הפונדקאות המעוגן בחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד), ובהוראות הקשורות אליו בחוק תרומת ביציות, אינו חוקתי. זאת, משום שההסדר מחריג מתחולתו גברים יחידים ובני זוג מאותו מין, תוך פגיעה בלתי מידתית בזכותם להורות ובזכותם לשוויון״. בג״ץ גם הרחיב ופסק כי ״הוחלט, בדעת רוב, כי נוכח מורכבות הסדר הפונדקאות המצריך הסדרה מפורטת, מדוקדקת והוליסטית המתכתבת עם מכלול החוקים העוסקים ברבייה ופריון, יינתן למחוקק פרק זמן של 12 חודשים לצורך קידום תיקון חקיקה ש"יבטא מחויבות לזכותם לשוויון ולהורות של גברים יחידים ובני זוג מאותו מין״.
בינואר 2022 פרסם משרד הבריאות כי החל מיום 11.1.22, יפורש חוק ההסכמים לנשיאת עוברים כך שלא ידיר מהליך הפונדקאות גברים או יחידים ובני זוג מאותו מין. על פי חוזר מנכ״ל משרד הבריאות, תבוטלנה ההגדרות ״הורים מיועדים״ ו״אם מיועדת יחידה״ שבסעיף הראשון לחוק, כך שהחוק יפורש באופן שאינו מדיר מהסדר הפונדקאות גברים יחידים ובני זוג מאותו מין. גם הוראות רלבנטיות בחוק תרומת ביציות יפורשו בהתאם לעיקרון השוויון והזכות להורות. שר הבריאות ניצן הורוביץ אף ביקש להדגיש כי הפרשנות הורחבה כך שגם טרנסג׳נדרים יוכלו לגשת לפונדקאות.
מאז, אישרה הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים של משרד הבריאות עבור עשרות זוגות גברים להתחיל בתהליך הפונדקאות בישראל. הליך הפונדקאות הראשון בישראל לזוג גברים יצא לדרך בתחילת יוני 2022, זוג גברים ממרכז הארץ זכה לקבל בדיקות ראשוניות מוצלחות, שמסמנות כי החזרת העובר לרחמה של הפונדקאית עברה בהצלחה.
במצב שבו ההורים המיועדים הם זוג גברים (או ששני ההורים המיועדים בעלי תאי רבייה זכריים) – הזרע שישמש להפריה יהיה של אחד ההורים המיועדים
מי יכול לפנות לתהליך פונדקאות?
ההורים או ההורה המיועדים חייבים לעמוד בכל תנאי הסף הבאים:
- תושבי ישראל מעל גיל 18.
- בני זוג, אם מיועדת יחידה או אב מיועד יחיד, כאשר לאחד מההורים המיועדים טרם מלאו 54 שנים.
- לפחות אחד מתאי הרבייה, הביצית או הזרע, המשמש להפריה החוץ גופית, צריך להיות של אחד ההורים המיועדים.
- במידה שההורים הם בני זוג ואין להם יותר משני ילדים משותפים. לגבי הורה מיועד יחיד – אין לו יותר משני ילדים גנטיים.
- ההורים המיועדים לא הורשעו בעבירה שבעקבותיה יש חשש לפגיעה משמעותית בטובת הילד שייוולד. אם מתנהל הליך פלילי כנגד אחד ההורים, ועדת האישורים רשאית לדחות את החלטתה עד לסיום ההליך.
- הפונדקאית היא בת דתם של האם המיועדת או האב המיועד. אם כל הצדדים להסכם הם לא יהודים, רשאית ועדת האישורים לסטות מסעיף זה.
- במצב שבו ההורים המיועדים הם זוג גברים (או ששני ההורים המיועדים בעלי תאי רבייה זכריים) – הזרע שישמש להפריה יהיה של אחד ההורים המיועדים. לא ניתן לערב זרע משני הגברים באותה הפריה ולא יתאפשר להפקיד לרחם עוברים משני אבות מיועדים באותו מחזור טיפול.
ניתן לאתר פונדקאית באופן עצמאי או להיעזר במרכזי תיווך ועליה לקבל אישור בדיקת רופא מומחה ברפואת נשים, שיסביר לה על התהליך וכן חוות דעת פסיכולוגית
פונדקאות לזוגות חד מיניים – כל השלבים בתהליך
תהליך הגשת בקשה לאישור הסכם נשיאת עוברים בישראל כולל כמה שלבים:
שלב רשות: הגשת בקשה לבחינת עמידה בתנאי סף - מטרתו לבחון את העמידה של הורים המיועדים בתנאי הסף בהתאם לדרישות החוק. ההורים יגישו מספר מסמכים בפני הוועדה, כולל מכתב פנייה אישי, אבחון פסיכולוגי של ההורים, אישור של פסיכולוג או עובד סוציאלי על ייעוץ מקצועי מתאים, סיכום מידע רפואי, ציון מקור הזרע, תוצאות בדיקות זרע עדכניות, ציון מקור הביצית, כתב ויתור על סודיות רפואית של כל אחד מההורים, צילום תעודת זהות, תמצית רישום מרשם אוכלוסין, תעודת בירור פרטים על נוסע, הסכמה על קבלת דו״ח מרשם פלילי ורישום משטרתי.
שלב שני: הגשת בקשה מלאה לאישור הסכם לנשיאת עוברים - הודעה מטעם הוועדה תיידע את ההורים כי אלה עומדים בתנאי הסף. ניתן לאתר פונדקאית באופן עצמאי או להיעזר במרכזי תיווך. הבקשה המלאה תכיל מספר מסמכים ובדיקות שמטרתם לוודא כי תהליך הפונדקאות יתנהל בצורה תקינה, הוגנת ושאינה פוגעת בזכויות האם הפונדקאית.
- הפונדקאית תתחיל לבצע את הבדיקות הרפואיות על פי הדרישות הרפואיות. עליה לקבל אישור בדיקת רופא מומחה ברפואת נשים, שיסביר לה על התהליך וימלא טופס 8.
- לאחר אישור הרופא, על המועמדת להיות פונדקאית לפנות לפסיכולוג לצורך קבלת חוות דעת פסיכולוגית.
- לאחר מכן יש לפנות לעורך דין עם ניסיון בתחום הפונדקאות לצורך הכנת טיוטת הסכם לנשיאת עוברים, כולל הסדרי התשלום.
- יש לפנות לסוכן ביטוח כדי לקבל הצעה לביטוח.
- למלא טופס מספר 1 – בקשה לאישור הסכם נשיאת עוברים ולקיים, שני הצדדים, פגישת תיאום ציפיות על פי טופס 11 – רשימת נושאים מומלצים לצורך תיאום ציפיות.
- ניתן להתחיל בבדיקות לפי הדרישות הרפואיות מהורים מיועדים.
- יש לבחור נאמן להפקדת כספי התמורה אבל עדיין לא להפקיד אותם.
- על בן/בת הזוג של הפונדקאית לבצע בדיקות הנדרשות על פי הדרישות הרפואיות ממועמדת להיות פונדקאית.
- את כל המסמכים הנדרשים יש לצרף בחמישה העתקים ולהעבירם בדואר או על ידי שליח אל כתובת של מקום קבלת השירות (מפורט באתר משרד הבריאות). במקביל יש להעביר עותק סרוק של המסמכים בדואר האלקטרוני.
בשלב הראשון תערוך הוועדה דיון, לאחריו תקיים ראיונות אישיים עם המועמדת להיות פונדקאית, של בן זוגה וכן של ההורים המיועדים
הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים
בקשות לאישור הסכם תהליך פונדקאות בישראל מגיעות לידיה של ועדת אישורים המונה שבעה חברים: שני רופאים בעלי תואר מומחה ביילוד וגניקולוגיה, רופא בעל תואר מומחה ברפואה פנימית, פסיכולוג קליני, עובד סוציאלי, נציג ציבור שהוא משפטן, איש דת לפי דתם של הצדדים להסכם.
הוועדה בוחנת את כלל המסמכים שהוגשו לעיונה, ולעתים תידרש השלמת מסמכים או הבהרת נושאים. בשלב הראשון תערוך הוועדה דיון, לאחריו תקיים ראיונות אישיים עם המועמדת להיות פונדקאית, של בן זוגה וכן של ההורים המיועדים.
לאחר בחינת מכלול הנתונים, תפרסם הוועדה את החלטתה. ההמתנה הממוצעת להחלטת הוועדה היא בין חצי שנה עד שנה. לעתים יידרשו הבהרות ותיקונים לטיוטת ההסכם טרם אישורו, שיישלחו לעורכי הדין של שני הצדדים. לבסוף, מעמד החתימה על ההסכם לנשיאת העוברים על ידי שני הצדדים יהיה בנוכחות חברי הוועדה.
הקושי העיקרי להתחיל בתהליך הפונדקאות בישראל, מעבר להליך הביורוקרטי הארוך, הוא המחסור בנשים המעוניינות לשמש כפונדקאיות
פונדקאות לזוגות חד מיניים – מחיר
מחיר הליך פונדקאות בישראל ללא תרומת ביצית יעלה בין 250 ל-350 אלף שקל עבור הוצאות ההליך כולו. מי שמעוניינים בתרומת ביצית ישלמו תוספת של כעוד 30 אלף שקל.
ממה מורכב המחיר? העלות מורכבת בעיקר מהפיצוי לפונדקאית. אם פונדקאית תרוויח כ-165 אלף שקל לכל התהליך (ו-185 אלף שקל לפונדקאית שעבורה זו הפעם השנייה).
ההורי המיועדים מפקידים כ-70 אלף שקל בקרן נאמנות בעבור פיצוי על בדיקות, טיפולים רפואיים וליווי פסיכולוגי ומשפטי שהפונדקאית תזדקק להם.
טיפול רפואי בפונדקאות בישראל מסובסד בחלקו באמצעות סל הבריאות, תלוי במקרה ובצרכים. הסל מכסה בדיקת בירור עקרות, מחזור טיפולים אחד של הפריה חוץ גופית, בדיקות וליווי הריון לפונדקאית ואף שירותים רפואיים עבור לידה וסיבוכיה. ביטוח לאומי לוקח חלק בעלות אשפוז היולדת שנע בין 13 אלף שקל לתינוק בריא ועד 230 אלף שקל בלידת פג.
בסיום התהליך, במידה שהפונדקאית לא תשתמש בטיפולים הללו, הכסף יוחזר להורים המיועדים לאחר כשנה. בנוסף, סוכנויות ומרכזי תיווך לוקחות גם הן נתח מהתשלום הסופי.
כרגע מסתמן שהקושי העיקרי להתחיל בתהליך הפונדקאות בישראל, מעבר להליך הביורוקרטי הארוך, הוא המחסור בנשים המעוניינות לשמש כפונדקאיות. הסיכויים לקבל את אישור הוועדה כזוג הורים מיועדים הוא די גבוה, אך לא כל הנשים מקבלות את אישור הוועדה, כאשר הסיבות לפסילתן נעות בין מחלות רקע, בעיות רפואיות וכן החשד כי האם מונעת מלחצים כלכליים או סביבתיים.
בארה״ב הליך פונדקאות מגיע לסך של כ-700-500 אלף שקל, לא כולל הוצאות עבור טיסות, שהייה, נסיעות, אובדן ימי עבודה וכדומה
פונדקאות לזוגות חד מיניים בחו״ל
עד לימינו אנו, לאחר פסיקת בג״ץ וחוזר המנכ״ל ההיסטורי בתחום, מדי שנה כמאה זוגות חד מיניים או אבות יחידניים בישראל עברו את תהליך הפונדקאות בחו״ל, בעיקר בקולומביה ובארה״ב שהן בין המדינות המעטות שמאפשרות לזוגות חד מיניים זרים את הליך הפונדקאות בתשלום. בארה״ב הליך פונדקאות מגיע לסך של כ-700-500 אלף שקל, לא כולל הוצאות עבור טיסות, שהייה, נסיעות, אובדן ימי עבודה וכדומה.
בקולומביה המחיר דומה יותר לזה שבארץ ונע סביב 250 אלף שקל. בקנדה תהליך הפונדקאות יכול להיות אלטרואיסטי בלבד, הכספים שעוברים לתורמת הביצית ולפונדקאית מוגדרים כהחזרי הוצאות, מה שהופך את התהליך לזול יותר ולכן גם למבוקש יותר ולכן גם מלווה בתורים, בזמני המתנה ארוכים ובחוזים משפטיים חלשים.
מי שעשו הליך פונדקאות בחו״ל אינם זכאים להחזרים של סל הבריאות והביטוח הלאומי ולכן בפועל, סך ההוצאות על ההליך כולו בחו״ל, כולל ההוצאות על טיסות, נסיעות, שהייה וכו׳, הוא גבוה מעלות ההליך בפועל - מחיר יקר שעד שנת 2018 זוגות חד מיניים נאלצו לשלם.
שאלנו את עו״ד ורד לוי, מנהלת פורום בזאפ משפטי, מספר שאלות בנושא פונדקאות בישראל:
כיוון שהפונדקאית תהיה מקומית, במה יהיה שונה מבחינה משפטית החוזה מולה?
״על פי החוק שתוקן בעקבות בג״ץ, זוגות חד מיניים יוכלו להיעזר באם פונדקאית ישראלית. ההסכם שייערך בין ההורים המיועדים לאם הפונדקאית יאושר על חברי הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים. אני לא רואה סיבה שההסכם יהיה שונה מהסכם מול פונדקאית מחו״ל באופן מהותי, אם כי הוא צריך להכיל הוראות ספציפיות שנוגעות להתנהלות הצדדים במהלך ההריון ועל הנתק של הפונדקאית לאחר הלידה, נושא משמעותי יותר כשמדובר בפונדקאית מקומית״.
האם האפשרות לפונדקאות ישראלית והביקוש הרב לא ייצור שוק שחור בארץ? כיצד אפשר מראש להימנע?
״סוגיית השוק השחור רלוונטית לכאורה לכל מקום בעולם, אלא שכאשר מדובר בפונדקאית מקומית, ניתן לקבוע מנגנוני בקרה שימנעו זאת או לפחות יצמצמו".
מה לגבי האפשרות של הצאצא לפגוש את מי שנשאה אותו בבטנה - האם בדומה לאימוץ ילדים יש הגבלות מסוימות עד גיל מסוים? האם זהו נושא שנסגר חוזית בין הצדדים ?
״כעיקרון אמור להיות נתק מוחלט בין העובר לבין האם הפונדקאית. המסלול שונה לחלוטין ממסלול של אימוץ, שעה שמלכתחילה לאם הפונדקאית אין 'זכויות' על העובר, דבר שמוגדר באופן ברור בהסכם. לכן, הילד לא יוכל לפגוש את הפונדקאית, שלא מוגדרת כהורה במובן המשפטי בשום שלב".
מה לגבי נושא ההלכה? האם לדוגמה בן/בת ביולוגית של הפונדקאית יוכלו להתחתן עם אחיהם/ אחותם שנולדו בהליך פונדקאות?
״על פי הוראות החוק, אסור שתהיה קירבה משפחתית בין האם הפונדקאית להורים המיועדים, דבר שמונע חששות הלכתיות לקרבה משפחתית בין ילדים להליכי פונדקאות. כדי להימנע מחשש ממזרות, החוק קבע כי אם פונדקאית לא תהיה נשואה. הרב הראשי שלמה עמאר התיר בשנת 2006 לנשים נשואות להיות פונדקאיות כשקבע שעובר ברחם של אישה לא יהיה ממזר. כך נפתרה הבעיה ההלכתית וחשש הממזרות״.
צילומים: שאטרסטוק
