כדי לתת מענה לשאלה מתי המדינה תהא חייבת בשיפוי נפגע, בין אם זה אדם פרטי או חברת ביטוח ששילמה תגמולי ביטוח במסגרת פוליסה שהנפיקה לגורם כלשהו, יש להבין מהי בעצם "עוולת הרשלנות".

ניקח כמשל את השאלה, האם המדינה צריכה להיות חייבת ברשלנות בגין אסון השריפה בכרמל ולשפות את מגדל חברה לביטוח? במקרה זה בית המשפט יצטרך לבחון ראשית מי מטעם המדינה- איזה "אורגן" זרוע שלה פעל ברשלנות? האם המשטרה/משרד האוצר/שר הפנים/כיבויי אש שהיו אחראים על אזור השריפה ו/או האם היתה להם אחריות על מהלך האירוע. זאת, בטרם קביעה האם אותו גורם התרשל.

רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום ביטוח ותביעות רכוש

רשלנות - מהי?
רשלנות היא כאשר אדם /גורם כלשהו לא היה מודע בפועל לאחד מרכיבי היסוד העובדתי של האירוע ובכל זאת מטילים עליו אחריות, משום שאותו גורם במבחן "האדם הסביר או האדם מהיישוב" יכול היה להיות מודע לאותו רכיב ו/או צריך ומצופה היה ממנו לצפות את הנזק או האירוע . בהקשר של אסון השריפה בכרמל, בית המשפט יבחן גם האם התנהלות המדינה, כלומר: אי נקיטת פעולה מקדימה (כגון יצירת שטח אש, ניקוי חלק מהשטח הקרוב לבתי המגורים וכיוצ"ב) הינה בבחינת יצירת סיכון סביר.

לאחר קריאת הדו"חות והעובדות שהובאו בפני הציבור בעקבות אסון השרפה בכרמל, אחריותם ורשלנותם של זרוע המשטרה ו/או כיבוי אש האמונים מטעם המדינה מחד על נקיטת פעולות מקדימות ומתן טיפול מקדים ומונע באיזור השריפה ומאידך, אמונים על טיפול בעת האירוע במקרה אסון השריפה, די ברורה.

המדינה אחראית לנזק
לדעת כותבת שורות אלו ניתן לומר, כי המדינה, על זרועותיה השונות, אחראית במידה רבה לקרות הנזק ו/או היקף הנזק עד כדי כך שניתן לומר שאילו הגורמים הרלוונטיים היו מבצעים את מטלתם בקפדנות ובאחריות, לא היינו ניצבים היום בפני שאלת הפיצוי וחיי אדם לא היו מסתיימים בן רגע.

בית המשפט בוחן על פי מבחן או קריטריון אובייקטיבי, לדוגמא: מה היה מצופה מרשות כיבוי אש לבצע טרם קרות הנזק, מה היה מצופה מראש הרשות לעשות עם קבלת המידע על חוסרים ו/או אי התאמת הציוד של רשות הכיבוי, ואילו פעולות הוא נקט או היה צריך לנקוט אל מול משרד האוצר למשל על מנת למזער את הנזק. 
במקרה דנן, מחדל שווה רשלנות. כמונח משפטי, מתאר המונח הימנעות מביצוע פעולה הנדרשת בנסיבות. בדיני נזיקין מחדלים מעלים את סוגיית חיובו של אדם כמזיק בשל אי נקיטת פעולה (על אף החובה שיש לנקוט בפעולה כזו) אשר בעטיה נגרם נזק.

לאור האמור, ניתן להגיע למסקנה כי מגדל חברה לביטוח זכאית לקבל פיצוי מהמדינה, שכן המשטרה ו/או רשות כיבוי אש כמו גוף שלטוני, היו צריכות לצפות, ששימוש או אי-שימוש רשלני בכוחותיהן עשוי לגרום נזק.

הפרת חובת הזהירות
לסיכום, בית המשפט יבחן בטרם בחינת הנזק וקביעת פיצוי לחברת מגדל את השאלה האם ההתנהגות הנדונה של רשות כיבוי אש ו/או כל גוף או רשות אחרת שפועלים מטעם המדינה היתה תוך הפרה של חובת הזהירות הנדרשת, והאם עמדו פעולותיהם בסטנדרט ההתנהגות המצופה בנסיבות הענין, או שמא מדובר בהתנהגות בלתי ראויה.

ניתן בהחלט לקבוע כי גם המדינה עלולה לחוב ברשלנות, שעה שפעלה באורח בלתי-סביר בנסיבות בהן מוטלת עליה חובת זהירות. אם בעבר הרחוק אימצה הפסיקה גישה המצמצמת את הטלתה של אחריות ברשלנות על המדינה, הרי זה מכבר אין עוד יסוד לשלילה עקרונית של האחריות, וההצדק להטלתה לעולם ייבחן לגופם של דברים.

חובת הזהירות של המשטרה נגזרת מהיותה גוף ביצועי שמלאכתו רבה ומשאביו מוגבלים, וממילא עליו לקבוע, לעתים במצבי דחק קשים, סדרי עדיפויות וקדימויות בביצוע משימותיו. בהחלטות אלו נתון למשטרה אמנם מתחם רחב של שיקול-דעת, כפי שאף טענה ב"כ המדינה, אך מתחם זה אינו בלתי מוגבל. משכך, ודאי מוטלת על המשטרה חובת זהירות מושגית לשמירה על ביטחון תושבי המדינה- ובעקיפין חובה זו והרשלנות בהחלט עלולים להיתרגם לשיפוי חברת הביטוח שנשאה עד כה בתשלום בגין מחדלי המדינה.

* עו"ד גלית קרנר מתמחה בביטוח/רשלנות רפואית/תאונות/סיעוד.