עיקרי הכתבה:
- בשלושה מקרים שונים, נהגי אוטובוס החליטו לאסור כניסת נשים לאוטובוס, להתעלם מאישה שמדברת אליהם או לדרוש שנשים יעטו על עצמן שמיכה ויעברו לשבת מאחור.
- החוק היבש לא לצד הנהגים – בג"ץ כבר פסק בשנת 2011 שמדובר בעבירה על החוק.
- חה"כ עו"ד ח"כ טלי גוטליב סבורה שהפתרון הוא לקנוס את הנהגים שמעזים להדיר נשים במרחב ציבורי.
_________________________________________________
זכויות נשים בישראל חטפו השבוע שוב זעזוע ישיר, כשבשלושה מקרים שונים נהגי אוטובוס התנהגו לנשים באופן שהזכיר לרובנו את שנות ה-50 בארה"ב, עת לנשים שחורות לא היתה זכות לעלות על אוטובוס, ואם כן, אז רק בחלקו האחורי.
במקרה אחד, נערות לא הורשו לשבת במרכז האוטובוס, נשלחו על ידי הנהג לכסאות האחוריים ואף התבקשו לעטות על עצמן שמיכות. במקרה אחר מאשדוד סירב נהג אוטובוס להסיע צעירה והסביר כי "יעשו לו את המוות כיוון שזה אוטובוס של גברים בלבד". במקרה השלישי, הטרי מכולם, ניצולת שואה מגבעתיים בדרכה לקופת החולים, שאלה את נהג האוטובוס אם היא עלתה על הקו הנכון. כשהנהג בושש מלענות, היא שאלה אותו מדוע הוא מתעלם ממנה והוא ענה לה שאינו מדבר עם נשים.
מאחר שגברים אינם חשים את היחס המנכר הזה על בשרם, אפשר בהחלט לומר שמדובר באפליה מגדרית, שמוגדרת כלא חוקית ובוודאי במרחב הציבורי.
אחד הקולות הבולטים כנגד התופעה (ודאי על רקע שתיקתן של נשות מפתח בתחום מעמד האישה, כמו ח"כ מאי גולן למשל) היא חה"כ עו"ד טלי גוטליב (בתמונה למעלה. צילום: פרטי), שהביעה את מחאתה כנגד אפליית נשים בישראל וסיפרה שחוותה מקרים כאלה גם בשנות נערותה המוקדמת.
את יצאת נגד הדרת נשים באוטובוסים?
"לא רק אני יצאתי נגד - כל חברי הקואליציה יצאו נגד, כל חברי המפלגה. כל אדם בר דעת יוצא נגד התופעה הבזויה והבלתי חוקית בעליל של הדרת נשים".
אבל יש כאלה ששתקו. לא שמענו את העמדה של מאי גולן, השרה לקידום מעמד האישה, למשל.
"אני לא יכולה לדבר בשם אחרים, אני יכולה לדבר בשם עצמי. אני חוזרת ואומרת שזו תופעה בזויה ובלתי חוקית בעליל. לא תקרה, לא יהיה ואנחנו נגנה אותה. לשמחתי הגדולה, אלה מקרים קיצוניים שלא מלמדים על הכלל, והכלל הוא שאנחנו חברה שוויונית המכבדת האחד את רעהו, האחת את רעותה. אין יותר ואין פחות. ככה פשוט".
בג"ץ קבע כבר בשנת 2011 שאסור להפריד מגדרית באוטובוס. האם יש דרך חוקית להילחם, אם כן, בתופעה?
"ממש לא, זה לא ההקשר של תביעת העבירה הפלילית ואני מנועה מלתת כרגע ייעוץ משפטי כי אני חברת כנסת. אני יכולה להבהיר לך את הדבר הבא: כל הדרה של אישה באשר היא, במרחב הציבורי ובשירות ציבורי, היא בלתי חוקית בעליל. התחבורה הציבורית, כשמה כן היא - תחבורה ציבורית ולא ניתן לקבוע כללים של איפה יושבת אישה או היכן יושב גבר".
האם קיים מנגנון שיכול לפצות את הנערות שנפגעו?
"מנגנון שהיה צריך לפצות - לא. יש מנגנון שצריך לקנוס - את נהג האוטובוס ואת חברת ההיסעים".
אבל אף לא אחת מחברות האוטובוסים לא הכריזה על קנס או על עונש אחר כלשהו לנהג, פיטורין למשל?
"אני לא בעד צעדים דרקוניים ואני לא חושבת שצריך לפטר. צריך לחנך וצריך להתוות דרך ומדיניות, חד וחלק. יידע כל נהג את כללי ההתנהלות, בין אם זה בבית שמש ובין אם זה באשדוד. מה זה משנה לפטר או לא לפטר נהג? יהיה לך נהג אחר שבתוך צפונות ליבו יחשוב מחשבות לא נכונות. צריך לחנך ולהתוות דרך נכונה".
כלומר, אז את לא חושבת שכרגע צריך לעשות פעולה קצת יותר משמעותית נגד התופעה?
"צריך לקנוס את חברת ההיסעים. הכל בכיס, לגעת להם בכיס".
האם מתכוונים לפעול כבר עכשיו נגד חברות היסעים כאלו או שרק מדברים על זה?
"זה לא עניין שמדברים על זה. שרת התחבורה, כפי שאני מכירה אותה, לא תעבור על זה בשתיקה, תפעיל את סמכותה, תקבע קנס ותבקש לכבד ולהטיל קנסות".
ומה לגבי פיצוי לנערות ולנשים שנפגעו?
"אני לא נכנסת לזה, אני חברת כנסת. זה שיקול שהוא מוזר בעיני. אני חושבת על ההשפלה הזאת, ההשפלה המאוד מאוד מסוימת הזו, ממילא אין פיצוי".
האם לדעתך למקרים האחרונים הללו יש קשר לכל מה שקורה עכשיו בממשלה ולעובדה שהיא דתית מאוד?
"הממשלה הזאת לא דתית בכלל ויש לי חדשות בשבילך: אני גדלתי בבני ברק, וכפי שפרסמתי, אני בת 48, ועוד כשהייתי ילדה בבני ברק ניסו לעשות אוטובוסים שגברים יושבים בהם מקדימה ונשים מאחורה. כבר אז לא כיבדתי את זה וכבר אז הייתי מקפידה לשבת מקדימה, ואני אומרת לך, זה לא חדש. לשמחתי, זה קצה הקיצון. אנחנו חיים בחברה שוויונית. זה לא קשור לממשלה הזו, זה קשור לתפיסות עולם לא נכונות, בעיני גם מעוותות. לא תהיה הדרה של נשים במרחב הציבורי או בשירות הציבורי".
ח"כ גוטליב מבקשת להוסיף: "לצד זאת, אני מכבדת מאוד מאוד את חברותיי החרדיות ואת זכותן והאוטונומיה שלהן ותפיסת העולם שלהן, והאמונה שלהן והרצון שלהן להיות באירועים בנפרד. בזה אני חושבת שאסור לנו להתערב. אני חושבת שאם הן שוכרות מקום, צריך לאפשר להן את זה, ואם הן רוצות הופעה בנפרד, צריך לאפשר להן את זה, כי זכותו של כל אדם לדתו ואמונתו, אבל במרחב הציבורי ובשירות הציבורי זה לא צריך לקרות".
