אם נקלעתם לתאונה או נפצעתם במרחב הציבורי, לעו"ד מור בוסקילה, המתמחה בתביעות נזקי גוף, תאונות עבודה, תאונות דרכים ודיני נזיקין, יש כמה טיפים מצוינים עבורכם. אם תעקבו אחרי ההוראות שלו, כנראה גם אתם תוכלו לזכות בפיצוי או קיצבה, בהתאם לחומרת הפציעה או הבעיה שממנה אתם סובלים כתוצאה מהאירוע שעברתם.
עו"ד מור בוסקילה, מה חשוב לעשות מיד אחרי פציעה או תאונה?
"קודם כל, לדאוג לתעד את המפגע. אני מנהל כרגע תיק של בחור שהחליק באולם אירועים. במקרה הזה היתה שלולית מים סמוך לרחבת ריקודים, וחשוב לצלם את המפגע כדי שיהיה תיעוד בדיונים, במיוחד אם זה מפגע שקל לתקן ולהעלים כמו שלולית מים ארעית. לאחר מכן חשוב שהאדם שנפגע יידע את בעל המקום שבו קרתה התאונה על הנזק שנגרם.
"כמובן", מוסיף עו"ד בוסקילה, "חשוב מאוד לפנות לעורך דין כמה שיותר סמוך לאירוע. במיוחד במקרים שבהם נגרם נזק משמעות, יש לפנות ללא דיחוי לעורך דין, אבל גם באירועי פציעה קלים שנראים לנו זניחים. הסיבה היא שלפעמים נזק גופני קטן יכול להתפתח בהמשך לבעיה בריאותית קשה, ולא תמיד אותו אדם יודע לקשר בין המצב הרע שלו כרגע, לתאונה הקטנה והזניחה שקרתה לו לפני חצי שנה. מסיבה זו הוא לא יפנה לקבלת פיצוי, וחבל. יש מה שנקרא קשר סיבתי - לפעמים אנחנו לא יודעים לקשר בין פגיעה שנגרמה לנו באירוע מסוים לבעיות אחרות שמתעוררות אצלנו בגוף או בנשמה".
האם לרוב אלה שפונים לעורך דין עושים זאת עקב פציעה משמעותית?
"כן, אבל אנשים שאינם עורכי דין לא בהכרח יודעים במה להתמקד בתביעה. יש לנו נטייה להתלונן או לתבוע על הפציעה שנראית לנו הכי משמעותית, ולא תמיד זה נכון. לפעמים יש בעיות אחרות שנראות קלות יותר, אבל אלו הן הבעיות שמזכות בקצבה או באחוזי נכות כי בהמשך הן עלולות לגרום נזקים משמעותיים. לכן, צריך עורך דין שיכוון כי לאחר מכן יהיה קשה יותר להוכיח את הקשר בין התאונה לבין הבעיות שהתהוו".
עורך דין מנוסה יודע למי להפנות ולכוון את הלקוח לגורמי הטיפול המדויקים והנכונים לו, מסביר עו"ד בוסקילה. חשוב לפנות לרופאים מומחים בתחום הפציעה, לעבור בדיקות ולאסוף את כל המידע והחומר שנזדקק לו בהמשך. "לא פעם אני נתקל במקרים ובתיקים של אנשים שעברו אלי אחרי שהתחילו טיפול עצמאי, ונתקעו בדרך. טיפלתי לא מעט בלקוחות שכבר לא האמינו שיקבלו את מה שמגיע להם – רק כי הם לא מכירים את החוק ואין להם את הניסיון והאפשרות למצות את הזכויות שלהם. חשוב", אומר עו"ד בוסקילה, "שהתיק הרפואי שיוגש בהמשך לבית משפט יהיה בנוי היטב, שיכלול את כל החומר הרפואי הרלוונטי. שוב, הלקוח לא תמיד יודע מה רלוונטי, כי כאמור הוא חושב שהתמקדות בבעיה הגדולה שנגרמה לו הכי רלוונטית ולא תמיד זה נכון. אם התיק הרפואי נבנה בהתאם לתכנית מקצועית של עורך דין, כל ההליך מתנהל בצורה חלקה ומכוונת לפיצוי הגבוה ביותר".
כלומר, אם אדם נפגע, כדאי לו לחכות שעורך דין יפנה אותו לרופא המתאים?
"לא. אם אדם נפצע, עליו לקבל טיפול רפואי קודם כל. את כל השאר, בהמשך להמלצות עורך הדין שלו. יש עניין של איסוף חומר ראייתי כי תביעות כאלו מוכרעות בהתאם לפקודת חוק נזיקין. יש עניין של רשלנות של מי שאחראי על המפגע, ולעומתו יש 'אשם תורם', של הנפגע עצמו. משום כך חשוב לאסוף את כל החומר הראייתי ולהוכיח שגורם 'האשם התורם' הוא כמה שיותר נמוך, אם הוא בכלל קיים. יש הרבה דברים שבסמוך לאירוע התאונה/ פציעה נראים פחות חשובים, אבל בדיעבד, לאחר הגשת התביעה לפתע מגלים שהיו דברים שהיה צריך לעשות ולתעד".
מה לגבי אנשים שכבר קיבלו סירוב מוועדות רפואיות ובאים אליך – איך אתה עוזר להם?
"לא פעם אני נתקל במקרים של אנשים שמגיעים אחרי שכבר אמרו להם לא, ואני מצליח להפוך עבורם את ההחלטה. כאשר אדם הגיע עצמאית לוועדה ולא קיבל את מה שמגיע לו, אפשר לבצע הליך של ערר או תביעה של החמרת מצב. לפעמים עדיף באמת לפנות בעילה של החמרת מצב, לבנות שוב את התיק כמו שצריך, עם בדיקות חדשות רלוונטיות ולגשת לביטוח לאומי כשהתיק מוכן מאלף עד תו. בביטוח לאומי קיים הליך של החמרת מצב שנקרא תקנה 36, וכל אדם שמרגיש שהמצב שלו החמיר – לא מעט בגלל הזמן שחלף בינתיים מאז הפעם הקודמת שבה פנה לביטוח לאומי – רשאי לפנות שוב עם עורך דין ולתבוע את מה שמגיע לו".
(צילום: שאטרסטוק)
