חוק הנכים (תגמולים ושיקום) נוסח משולב התשי"ט – 1959 ראשיתו בקרבות מלחמת העצמאות והצורך ליצר מסגרת שתטפל תדאג ותעסוק בשיקומם של החיילים שנפגעו.
רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום משרד הבטחון - נכי צה"ל
בהיעדר מערכת רפואה אזרחית מלאה, או מערכת ביטוחית לאומית הצטרפו עד מהרה אל המונח נכה צה"ל לא רק פצועי המלחמה אלא גם פצועי האימונים ופצועי הפעילות המנהלתית בצבא, במשטרה, בשירות בתי הסוהר ובמספר גופים נוספים, ואל הפציעות הצטרפו גם המחלות.
מהקמת במדינה ועד 1988 עוד הייתה הקפדה כך שהאירוע גורם הפציעה יהיה קשור בקשר של סיבה לשירותם של רוב המשרתים בכוחות הביטחון (חיילי החובה), אך משנת 1988 זכאים להיות מוגדרים כנכי צה"ל גם חיילי חובה שנפצעו בחופשה. עד כי היום מהווים פצועי הלחימה והאימון רק כ-17% מכלל נכי צה"ל.
ייחוד המונח "נכה צה"ל"
כבר בראשיתם של דברים יאמר, כי אין ספק כי כל מי שנפגע בשירותו, זכאי שהגוף בו שירת יעמוד מאחוריו ממש כפי שזכאי לכך כל עובד במשק. יחד עם זאת, לדעת כותב שורות אלו, יש לייחד את המונח נכה צה"ל למי שנפגע בקרב, באימון או בפעילות שיש בה את המיוחדות של השירות והנכונות לסכן גוף ונפש למען קיומה של המדינה.
על כן מוצע להקים מערכת בת שלוש רמות.
הרמה הראשונה תחול על כל משרתי מערכת הביטחון שנפגעו או חלו ללא קשר של סיבה לשירות. המערכת תבטיח מענה רפואי ופיצוי כספי לכלל חיילי החובה, במנגנון ביטוחי דומה הקיים היום עבור תלמידי בתי הספר, היינו: כיסוי ביטוחי המכסה את החייל בשירות ובחופשה.
אלו שנפגעו או חלו ללא קשר של סיבה למקצועם הצבאי אלא רק בקשר של זמן לשירותם לא יקראו נכי צה"ל, אלא יטופלו על ידי הגורם הביטוחי (ממלכתי או פרטי) שיבחר לשם כך בחוק.
שכבת ההגנה השנייה, תעמוד לרשותם של אלו שנפגעו עם קשר של סיבה למקצועם הצבאי, אך מבלי שהיה בו סיכון מודע של גוף ונפש. כך לדוגמא אימון כושר קרבי של לוחם ופציעה בו קשורה קשר של סיבה למקצוע הצבאי של לוחם אך לא של עובד מנהלה, ופציעה במשחק כדורגל שלא במסגרת אימון מסודר אינה קשורה למקצועו הצבאי של לוחם וגם לא לזה של עובד המנהלה.
למעט אימונים שיוחרגו מכך באופן מיוחד עקב העמס הפיזי והמנטלי הכרוך בהם, החל מגיבוש ליחידות מיוחדות, עבור דרך אימון בנשיאת משקלים גבוהים או מרחקים ארוכים, מסלולי הכשרה קשים, טיסה, צניחה, צלילה, אימונים לכשירות ספציפית מיוחדת, אימונים באש חיה וכדומה לאלו, תכלול רמה זו את כל נפגעי פעילות ה"ליבה" של מערכת הביטחון.
רק אלו שמחלתם או פציעתם מקיימת את קשר הזמן והסיבה לתפקוד הליבה של המערכת הביטחונית יקראו נכי צה"ל.
הרמה השלישית תיוחד לאלו שנפגעו תוך נטילה מודעת של סיכון, באימון מיוחד או כפי שפורט מעלה, בפעילות מסכנת חיים בעורף (כבאי שמכבה מטוס בוער) באימון (פציעה מכדור באימון באש חיה) ובחזית (מבצע או מלחמה).
לאלו העומדים בתנאי רמה זו, היינו: שפגיעתם ארעה תוך נטילת סיכון מיוחד ומודע יהיו זכאים, כמובן, אף הם להיקרא נכי צה"ל אך ייחודו להם שם ומעמד נפרדים , למשל "נכי מלחמות ישראל".
חלוקה זו תאפשר לממש את התחושה הציבורית לפיה זכאי מי שנפצע בקרב לעמוד במקום אחר מהמקום בו עומד חייל שנפצע בקטטה בבר בחופשה מחד תוך הכרה כי גם החייל שנפצע בחופשה – חייל הוא ותרם למדינה.
אבחנה בין דם לדם?
בכל פעם שמועלה לשיח הציבורי רעיון לשנות את המצב הנוכחי בכל הקשור לנכי צה"ל עולה הטענה שמדובר ב"אבחנה בין דם לדם" –לא היא. כבר כיום, במקרה של פטירתו של חייל בשירות, יודע הצבא להבדיל בין אלו שעל מצבתם נכתב "נפלו בעת שירותם", לבין אלו שלגביהם נחרט "נפלו בעת מילוי תפקידם" לבין אלו שלעולם ידעו כי "נפלו בקרב".
הצורך והצידוק בשינוי הגדרתו של "נכה צה"ל"
במאמר זה מוצע להקים מערכת בת שלוש רמות לקביעת זכויות פצועים/פגועים

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

"הטעות הגדולה ביותר מתרחשת בשיחת הטלפון הראשונה": עו"ד שרון נהרי בטיפים מצילי חיים לחדר החקירות
משיחת הזימון המפתיעה, דרך הלחצים במסדרון ועד לעימות הפרונטלי – כל מה שחובה לדעת לפני שפותחים את הפה במשטרה, ולמה גם חפים מפשע עלולים לסיים עם כתב אישום

החשד למחדל נוסף באסותא: מתי טעות בטיפולי פוריות הופכת לרשלנות רפואית?
הפרשה החדשה באסותא רמת החייל, בה נטען כי אם גילתה כי שני ילדיה אינם מאותו תורם זרע, מעלה שוב שאלות על רשלנות רפואית בטיפולי פוריות. מתי טעות הופכת לרשלנות, מהן זכויות המטופלים ומה אפשר, אם בכלל, לעשות כדי לצמצם את הסיכון. עו"ד ד"ר דניאל שבח, מומחה לרשלנות רפואית, מסביר.

גם 3 קמ"ש מעל המותר יעלו לכם ביוקר: מהפכת מצלמות המהירות יוצאת לדרך
המשטרה משנה את כללי המשחק בכבישים: בימים הקרובים יעודכנו ספי האכיפה של מצלמות המהירות, ובמקטעים שיוגדרו מסוכנים גם חריגה של קמ"שים בודדים עלולה להסתיים בדוח שיגיע הביתה. אלא שנתוני הרלב"ד מראים כי ב־7% בלבד מהתאונות החמורות ב־2025 נרשמה מהירות מופרזת כעבירת הנהיגה שתרמה לתאונה. אז האם הידוק האכיפה באמת יציל חיים, מה צפוי להשתנות לנהגים ומה אפשר לעשות אם המצלמה תפסה אתכם? עו״ד עמרי בן נתן ממשרד עורכי הדין בן נתן עמר ושות׳, העוסק בדיני תעבורה למעלה מעשור, מסביר.