תופעה חדשה יחסית במקומותינו - לעיתים מזומנות מתפרסמת ידיעה אודות שופט שנחשד, שופט שלחץ, שופט שדיבר בצורה כזו או אחרת, שופט שבחייו הפרטיים עשה כך וכך... - והנה מוגשת תלונה, נוצרת כותרת והידיעות והשמועות עוברים מפה לפה, בקרב הקהילה המשפטית ובציבור בכלל, תוך פגיעה קשה בשופט כאדם ובשופט כמוסד.
כך, כפי שפורסם בעניין השופט חשוד בהכאת ילדיו.
שלא יובן לא נכון, שופט אשר פעל חלילה שלא כדין במסגרת מילוי תפקידו- כמובן שהדבר דורש התייחסות של המוסדות המתאימים והקבועים בחוק. כך גם שופט שפעל חלילה שלא כיאות בחייו הפרטיים (דיווח לקוי בנושאי מס, נקיטת אלימות כנגד ילדיו וכדו'), גם בכך אין להקל ראש ויש לתת את הדעת ואת הדין.
יחד עם זאת, חשוב לזכור ששופט, ככל אדם, בשר ודם הוא, בעל נטיות פוליטיות, מצביע בבחירות, אוהד קבוצת כדורגל או כדורסל, עשוי/ה לריב עם בן/בת זוגו, עשוי/ה להתגרש, הוא או ילדיו או מי מבני משפחתו, עשוי לכעוס, עשוי לטעות וכיוצ"ב, כאשר לקלחת אנושית זאת מצטרפת החובה האבסולוטית למקצוענות והיעדר כל פניות, כפי הנדרש מהתפקיד השיפוטי.
ואם לא קשה דיה מלאכה זו של שילוב בן האנוש עם דרישות הכס השיפוטי, ואם לא די בעומס התיקים העצום המוטל על כתפי השופטים בארצנו (שהנו מן המפורסמות), ובאחריות הכבדה הרובצת לפתחם של השופטים (לדון, להכריע ולעשות משפט צדק עבור מתדיינים אשר לעתים מניחים בפניהם מחלוקות שהן כל עולמם), אזי דומה שהשופטים הנכבדים נדרשים כיום להתמודד עם תופעה נוספת – תלונות ופרסומים בתקשורת.
הגשת תלונה נגד שופט מכהן
אם בעבר, הדרך להתמודד עם שופט אשר אינו מנהל ההליך או פוסק לשביעות רצון מי מהצדדים, היתה לערוך ולהכין טיעון משפטי מלומד יותר, מעמיק יותר, במטרה לשכנע את השופט בצדקת דרכו של המתדיין, כלומר: הערעור היה דרך אופציונלית לשנות הכרעה שיפוטית, אזי כיום, ייתכן שכחלק מהתופעה הקרויה "התדרדרות המקצוע" או חוסר האמון בממסד שהנו נחלת חלקים מהציבור, קמה לה הדרך של הגשת תלונה כנגד שופט מכהן. תלונות כאלו מוגשות לרוב ע"י צד להליך שסר חנו של השופט בעיניו (בין אם כי אותו שופט פסק כנגד עמדתו, בין אם כי המליץ על פשרה או הסדר שאינו לרוחו, ועוד).
מתלונה מעין זו, קצרה הדרך עד לשמועות, ידיעות, כותרות וכיוצ"ב.
האם מבקשים מהשופטים את הבלתי אפשרי?
במצב דברים זה, דומה איפוא שאנו מבקשים מן השופט – מהמוסד השיפוטי – את הבלתי אפשרי - מחד להיות מקצוען, חסר פניות, בעל ידיעה שיפוטית רחבה, בעל יכולת לקדם ולנהל תיקים בעומס בלתי נתפס, ולמעשה להיות מורם מהעם, ומאידך להתמודד ולהתגונן כנגד מתקפת תלונות מצד כל דכפין, בגין כל אמירה, הצעה, דרך התנהלות, אירוע כזה או אחר בחייו האישיים וכד'.
גם השופטים זכאים להגנה
מהו הפתרון? הדבר דורש דיון ומחשבה מעמיקים, אם כי דומה שאין חולק כי ציבור השופטים, מהם הציבור הרחב מצפה ומבקש כל כך הרבה, זכאי לקצת יותר הגנה- הגנה מפני ערב רב של תלונות סרק, הגנה מפני שמועות וכותרות והגנה מפני תופעה המסבה לעתים פגיעה אנושה בתפקודם.
במקביל ומבלי לפגוע באמור, ברור, כי אותם מקרים אשר אכן דורשים התערבות, ראוי שיזכו להתייחסות ויטופלו כדבעי.
* משרד עורכי דין גל-און קפל שמואלי
מי יגן על השופטים?! /דעה
האם היד קלה על הדק הפרסום של חשדות ותלונות כנגד שופטים? האם השופטים חשופים עד כדי העדר הגנה?

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

שילמתם ביטוח לאומי כל החיים - האם המדינה יכולה לשלול לכם את הקצבה?
מיליוני ישראלים משלמים מדי חודש דמי ביטוח לאומי מתוך הנחה פשוטה: כשיגיע היום, המדינה תהיה שם בשבילם. אבל מה יקרה אם קופת הביטוח הלאומי תיקלע למשבר? האם המדינה יכולה לקצץ בקצבאות, לשנות את תנאי הזכאות או אפילו לבטל חלק מההטבות? עו"ד זוהר אטיאס מסבירה מה באמת אומר החוק.

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?