בעקבות פטירתו של עד המדינה בפרשת הולילנד/דעה

פטירתו של עד המדינה, שמואל דכנר, במשפט הולילנד, בעיצומה של חקירתו הנגדית, הביאה להפסקת המשפט עד לאחר פסח. עם זאת, הפרקליטות הודיעה כי מלבד זמן הערכות והתארגנות להבאת עדים נוספים, בכוונתה להמשיך את המשפט.

שאלות מרכזיות המעוררות עניין הן: אילו השלכות יהיו לפטירתו על המשך המשפט, מהו המשקל שיינתן לעדותו והאם יהיה בהקשר זה מקום להבחנה בין הנאשמים השונים: אלה שסנגוריהם הספיקו לחוקרו למול אלה שטרם הספיקו לעשות כן.

דכנר, איש עסקים בן 76, אשר שמו הותר לפרסום רק בעקבות פטירתו, היה לפי הנטען בכתב האישום שליחם של בעל הקרקע בפרויקט הולילנד ושותפיו העסקיים בביצוע עבירות שוחד בשווי מיליוני שקלים לשורה ארוכה של נבחרי ועובדי ציבור בעיריית ירושלים על מנת להטותם למשוא פנים למען קידום הפרויקט.

במשפט המתנהל בפני השופט דוד רוזן בביהמ"ש המחוזי בתל-אביב-יפו עומדים לדין שורה של אנשי עסקים ואנשי ציבור בכירים ובראשם ראש הממשלה לשעבר מר אהוד אולמרט, הנאשם בלקיחת שוחד בעת שכיהן כראש עיריית ירושלים ושר התמ"ת. עם זאת, אולמרט אינו מואשם בקבלת כסף לכיסו אלא בשל העברת כספים לאחיו יוסי אולמרט, למהנדס העיר אורי שטרית ולשולה זקן.

מחלוקת לגבי משקל העדות
דכנר העיד במשך 75 ישיבות, אולם לא הספיק להשלים את עדותו במשפט ונפטר לאחר שהספיקו לחוקרו רק כמחצית מהסנגורים. פטירתו הביאה את קרוביו להעלות טענות קשות על הפגיעה בבריאותו וקיצור חייו בשל המשפט.

פטירתו של דכנר בעיצומה של העדות אף פותחת כאמור כר נרחב למחלוקות לגבי משקלה. במצב "הנוח" ביותר עומדים סנגוריהם של נאשמים שלא הספיקו עדיין לחקור את עד המדינה, ויטענו מן הסתם כי יש להתעלם מעדותו ולא לתת לה שום משקל נגד לקוחותיהם. אלה מהסנגורים שכבר הספיקו לחוקרו, מיצו לכאורה את זכותם לחקירה נגדית, אולם ייתכן שיטענו כי נמנעו מלחקור את העד בסוגיות מסוימות הנוגעות לנאשמים אחרים אשר סנגוריהם לא הספיקו לחוקרו. מעורר עניין במיוחד הוא מצבו של אולמרט, אשר סנגורו חקר את דכנר 3 ישיבות עד לפטירתו והוקצו לו 3 ישיבות נוספות, אולם כפי שפורסם, טרם הספיק לחקור את העד על ליבת אישומי השוחד המיוחסים לאולמרט, ומכאן צפוי אף הוא מן לטעון לפגיעה בזכותו לחקירה נגדית ולביטול משקלה של עדותו נגדו.

פגם היורד לשורש ההליך
ניתן להעריך, כי החלל שנותר בשל העדר עימות של עד המדינה בחקירה נגדית בחלק מהסוגיות יחייב את בית המשפט לנקוט זהירות יתרה עד כדי אי-מתן משקל לעדות לפחות בחלק מהסוגיות ולגבי נאשמים שלא היה כאמור סיפק בידי סנגוריהם לחקור את העד. זאת לנוכח ההנחה, כי העדר חקירה נגדית הוא פגם היורד לשורשו של הליך ראוי.

החקירה הנגדית היא כלי חיוני העומד לרשות הנאשם, באמצעות סנגורו, להפריך את גרסת העד, או לפחות לעורר בה ספקות, לעמת את העד עם חומרי חקירה וגרסאות אחרות ובהן של הנאשם וכן למשל עם מסמכים המצויים ברשות הנאשם, שזכותו אף להפתיע עימם את העד ועוד. קשה לפיכך לראות כיצד יוכל בית המשפט שלא לתת משקל ממשי לפגיעה בהגנתם של הנאשמים שסנגוריהם לא חקרו את העד.

בית המשפט יידרש לניתוח מדוקדק של הראיות ביחס לכל אחד מהנאשמים, בשים לב, בין השאר, לשאלת מיצוי חקירתו הנגדית של עד המדינה.

החלשת ראיות התביעה - האמנם?
פטירתו של עד המדינה דכנר מחלישה אפוא על פני הדברים את ראיות התביעה במשפט. עם זאת, אין בכך בהכרח לומר כי יש בה כדי להביא לביטולו. התביעה הודיעה עוד בראשית המשפט כי העמידה לדין רק באישומים בהם נמצא גיבוי חיצוני לעד המדינה, ומכאן שלטענתה לא ביססה את כתב האישום אך ורק על עדותו.
גישתה בהקשר זה מתחייבת מפקודת הראיות והנחיות היועץ המשפטי לממשלה, הדורשות תוספת של ראייה מסייעת (ראיה המסבכת את הנאשם בעבירה) לעדותו של עד מדינה. זאת, למרות חריג הקיים בחוק העונשין לגבי עבירות שוחד, שהפסיקה פירשה כפטור מדרישת סיוע לעדות עד מדינה.

יש לזכור, כי עד מדינה הוא בהגדרתו עבריין, שותף לעבירה, המקבל טובת הנאה מהתביעה עבור עדותו, וכזה אינו "טלית שכולה תכלת". פורסם בזמנו, כי המדינה העניקה לדכנר הטבות כספיות בלתי מבוטלות והיה יסוד להניח כי תידרש ממילא זהירות רבה בבחינת משקל עדותו, אף אילו היה משלים אותה. בוודאי נכונים הדברים עם פטירתו בעיצומה של העדות.