open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          אירועי מרתון ת"א - תחולת הגנת הסתכנות מרצון בתביעה עתידית

          ביהמ"ש העליון צמצם גבולות הגנה זו. ספק אם היא תועיל לנתבעים מפני התוצאות הקשות של המרוץ

          פורסם בתאריך 18.03.2013 אחריות לנזקי גוף חובת זהירות הסתכנות מרצון
          man silhouette


          עו"ד בעז ארד

          עירית תל אביב החליטה לקיים את אירוע מרתון תל אביב 2013, במתכונת שונה מהמתוכנן. ריצת המרתון נדחתה, ואילו הריצות למרחקים האחרים, חצי מרתון ו-10 ק"מ, הוקדמו לשעות הבוקר המוקדמות, בשל עומס חום כבד שהיה צפוי, על פי תחזית מזג האוויר, ליום האירוע. 

          באירוע ההמוני נטלו חלק אלפי רצים, ולא מעטים מהם התמוטטו בשל מכת-חום, ונזקקו לטיפול רפואי. אחד הרצים נפטר, לאחר שהתמוטט בסיום ריצת חצי המרתון, ואחרים אושפזו, מקצתם במצב קשה. 

          משרד הבריאות הורה על הקמת וועדת בדיקה, ובכלי התקשורת נשמעו קריאות להטיל על מארגני המירוץ, ובראשם עיריית תל אביב, את האחריות לתוצאות הקשות של האירוע. עיריית תל אביב טענה, כי פעלה בהתאם להנחיות משרד הבריאות, ונקטה בכל האמצעים לשמירה על בריאותם ושלומם של הרצים.

          הפרת חובת זהירות
          אם תוגש נגד העירייה, משרד הבריאות וגורמים נוספים שאישרו את קיום האירוע, תביעת נזיקין בשל נזקי גוף שנגרמו לאלה שנפגעו עקב תנאי מזג האוויר ששררו בעת המרוץ, קיימת אפשרות כי התובעים יצליחו להוכיח את הטענה, כי הנתבעים הפרו את חובת הזהירות כלפי המשתתפים באירוע, וכי הם חבים בנזיקין מכוח עוולת הרשלנות.

          הגנת הסתכנות מרצון - מהי?
          עולה איפוא השאלה, אם הנתבעים יוכלו להתגונן בטענת ההגנה המוכרת בדיני הנזיקין במשפטנו, הגנת "הסתכנות מרצון".

          הגנה זו, שנקלטה במשפט הישראלי מהמשפט המקובל האנגלי, יונקת מקורותיה מן המשפט הרומי, לפי העקרון הידוע: Volenti non fit injuria  - ובתרגום: "הרוצה – אינו ניזוק". הגנת "הסתכנות מרצון" מעוגנת בסעיף 5 (א) לפקודת הנזיקין, הקובע :" בתובענה שהוגשה על עוולה תהא הגנה שהתובע ידע והעריך, או יש להניח שידע והעריך, את מצב הדברים שגרמו לנזק וכי חשף עצמו או רכושו למצב זה מרצונו".

          ע"פ אתר האינטרנט של מרתון תל אביב, יידרש כל רץ המבקש להירשם למרוץ לשנת 2014, לאשר את הסכמתו להצהיר בנוסח שלהלן: "הנני מצהיר בזאת כי אני בריא/ה וכשיר/ה להשתתף במרתון ג'ילט תל-אביב 2014, כי התאמנתי כיאות לקראתו וכי מצבי הגופני נבדק ואושר על-ידי רופא מוסמך וכלל בדיקות ארגומטריות. ידוע לי כי הוועדה המארגנת של האירוע, הגוף המארח, הגוף המארגן, המפיק בפועל ונותני החסויות, של מרתון ג'ילט תל-אביב 2014 לא ישאו בכל אחריות בגין נזק כלשהו אשר ייגרם לי, לרבות נזקי גוף, לפני, במהלך או לאחר המרתון ו/או בגין אובדן ציוד. לפיכך, אני החתום/ה מטה מוותר/ת על כל זכות לתביעת נזיקין כלשהי נגד הגופים המארגנים ומשתתפים במרתון ג'ילט תל-אביב 2014. ידוע לי שהצהרתי זו מהווה תנאי יסודי לאישור השתתפותי במרתון ג'ילט תל-אביב על-ידי מארגני המרוץ."

          העליון צמצם את גבולות ההגנה
          הצהרה דומה נדרשו לחתום  משתתפי אירוע המרתון האחרון.  על פי פסיקת בית המשפט העליון, אין בכוחה של חתימת המשתתף על ההצהרה לעיל, לשמש מחסום מפני הטלת אחריות בנזיקין. הפסיקה של בתי במשפט בישראל צמצמה עד מאד את גבולותיה של הגנת ההסתכנות מרצון למקרים נדירים מאד.

          כעולה מלשון החוק, נדרשת ידיעה של התובע את הסכנה שהוא נחשף לה. קשה לראות כיצד יוכלו הנתבעים לטעון כי התובע העריך נכונה את הסכנה, או אף יכול היה להעריך אותה, כאשר הנתבעים עצמם טענו בפומבי, כי הקדמת שעת הזנקת המירוצים ניטרלה סכנה זו.

          התובעים, מצידם, יוכלו לטעון, כי הסתמכו על פרסומי ההרגעה של הנתבעים, ולא העריכו את הסיכון. זאת ועוד, הידיעה של הניזוק צריכה להתקיים זמן מספיק לפני אירוע הנזק, כדי לאפשר לו לשקול את הסיכון, ולהימנע ממנו.

          קשה יהיה לטעון כלפי מי שהסתמך על דברי ההרגעה שפורסמו, כי יכול היה לשקול הסיכון בהגיעו לזירת המירוץ, ממש בסמוך למתן אות הזינוק.

          על פי הדין בישראל, אין די בהסכמת הנפגע ליטול עליו את הסיכון להיפגע, אלא יש להוכיח כי הסכים גם לשלילת הפיצוי בגין נזקיו. דרישה זו מטילה נטל כבד נוסף על הנתבעים, שיבקשו להחיל את הגנת Volenti non fit injuria במקרה הנדון.

          לסיכום - ספק אם הגנה זו  תועיל לנתבעים
          עוד חשוב לציין, כי הגנת הסתכנות מרצון אינה חלה בעוולה של הפרת חובה חקוקה [סעיף 5(ב) לפקודת הנזיקין]. נשאיר בצריך עיון את השאלה, אם ניתן להחיל על הנתבעים את החובה מכוח חוק הספורט, והתקנות שהותקנו מכוחו, לדרוש ממשתתפי ריצות ארוכות להציג אישור על קיום בדיקות ארגומטריות.
          אולם, אף בהנחה שעילת התביעה תישען על עוולת הרשלנות, ספק אם הגנת הסתכנות מרצון תועיל לנתבעים, באירוע הקשה של מרתון תל אביב 2013. 
           


          *הכותב הוא עורך דין מומחה לתביעות נזיקין.

          לקבלת יעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם

          האם מאמר זה עזר לך?
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם