ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה לאחרונה בקשה של עיתונאי לחשוף זהות של גולשים ברשת, אשר השמיצו אותו.
העיתונאי ישראל מושקוביץ, המועסק ב"ידיעות אחרונות", הגיש בקשה לביהמ"ש לחשוף זהות של טוקבקיסטים, אשר לטענתו הוציאו דיבתו רעה, בתגובתם לכתבה שפורסמה באתר וואלה! תקשורת בע"מ.
מושקוביץ טען, כי תגובות כמו: "ישראל מוסקוביץ שיסע לרוסיה צריך לזרוק אותו מהעיתון. אף אחד בעיתון לא סובל אותו אדם רע", "... נכון ישארל מוסקוביץ לא יוצה מהבית ומקבל 5000 ק"מ גולובלי נו אתה צודק צריך להעיף אותו לרוסיה", וכן:".. ישראל מוסקסוביץ בדרך לפיטורים גם..." פוגעות בשמו הטוב.
סגן הנשיא, השופט אברהם אברהם, דן בגישות הקיימות בפסיקה ביחס לחשיפת זהות גולשים, וציין, כי לאנונימיות באינטרנט היבטים חיוביים ושליליים, וכי מעלותיה של האנונימיות ברשת עולים על מגרעותיה, ויש לראות אותה כנגזרת של חופש הביטוי והזכות לפרטיות.
מהם השיקולים לחשיפת זהות גולשים?
השופט קבע, כי השאלה האם לחשוף זהות של מפרסם אנונימי תיבחן, בין היתר, ע"פ השיקולים הבאים: עוצמת הביטוי הפוגע (מבחינת תוכנו), היות הפרסום חד-פעמי או שמא חוזר ושיטתי, טיבו ומידת חשיבותו של האתר המפרסם, מאפייני הביטוי (פוליטי, מסחרי, פרטי), זיהויו של נשוא הפרסום כאיש ציבור או אדם פרטי, הרצינות שגולש סביר עשוי לייחס לביטוי (בשל מאפייניו של הפרסום, סוג האתר וכד') וכד'.
בהתאם לכך, קבע השופט אברהם, כי במקרה הנדון אין לחשוף את כתובת ה-IP של המגיבים: ראשית, מדובר בטוקבקים שלא חזרו על עצמם. שנית, הטוקבקים נכתבו בשפה עילגת, וניתן ללמוד מכך על פגיעה אפשרית פחותה מאוד במושקוביץ, שכן לא צפוי שהקורא הסביר יתייחס אליהן ברצינות רבה. כמו-כן, ביחס לטוקבקים שמדברים על כך שמושקוביץ אמור להיות מפוטר ולשוב לרוסיה, הרי שאין בכך ממש, כי הוא ממשיך לעבוד בעבודתו באותו עיתון עד עצם יום הדיון בתביעה.
לפיכך, נדחתה הבקשה לחשיפת זהות הגולשים.
(בר"ע 213/09 ישראל מושקוביץ נ' וואלה! תקשורת בע"מ).
• ב"כ המבקש: עו"ד א. אמיר ואח'
• ב"כ המשיבה: עו"ד הרצוג ואח'
התגובות העילגות לכתבה לא מצדיקות חשיפת זהות הגולשים
ביהמ"ש המחוזי בנצרת דחה לאחרונה בקשה של עיתונאי לחשוף זהות של גולשים ברשת, אשר השמיצו אותו.
מאת: עו"ד אורנית אבני-גורטלר
24.01.10
תאריך עדכון: 24.01.10
2 דק'

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

המייל, הפייסבוק והעסק באינסטגרם – למי הם יעברו כשכבר לא נהיה כאן?
מה יקרה לחשבונות הפייסבוק, האימייל והענן אחרי שנלך לעולמנו? האם היורשים שלנו יוכלו לגשת לתמונות, למסמכים ולעסק שבנינו באינטרנט או שהכל ייעלם עם הסיסמה? בישראל אין עדיין חוק שמסדיר את הנושא והתוצאה עלולה להיות אובדן נכסים יקרי ערך
30.06.254 דק'

חוק הספאם - איך תובעים ומה חשוב לדעת?
חוק הספאם הישראלי מגן על אזרחים מפני הטרדות פרסומיות ברשתות התקשורת ומאפשר להם לקבל פיצוי ללא הוכחת נזק. על העדכונים האחרונים בחוק התקשורת, בכתבה הבאה
מאת:מערכת זאפ משפטי
26.06.256 דק'

ההורים שלנו מתבגרים – איך נגן עליהם באמת?
כשההורים מתבגרים, האחריות נופלת על בני המשפחה אבל איך נזהה סימני ניצול? מה ההבדל בין ייפוי כוח לאפוטרופסות וכיצד אפשר להגן על ההורה בלי לעורר סכסוך משפחתי?
26.06.253 דק'