זכויות חבר בעזיבת קיבוץ

שאלה: אני בן 67. עזבתי את הקיבוץ לאחר 42 שנות חברות.
האם הקיבוץ רשאי לקזז מדמי העזיבה את השלמת דמי הפנסיה אחרי שויתרתי על שיוך דירה?
האם הקבוץ רשאי לעכב את חסכונותי? (תקציבי קפוא. הקיבוץ הקפיא בהפרטה מאחר שהיה בקשיי נזילות).
האם הקיבוץ רשאי להתייחס אלי פעם כחבר ופעם כעוזב? השלמה לפנסיה כעוזב והפשרת הכסף הקפוא כחבר כל חודש 116 ש"ח.
אם שנות חברותי הראשונות היו בקבוץ אחר, מי צריך לעשות את הפניה לדמי העזיבה מהקיבוץ האחר?

גם אתם רוצים לשאול שאלה? היכנסו לפורום אגודות שיתופיות

תשובה: הסוגיה הרגישה של זכויות חבר בעזיבת קיבוץ, ראויה לא רק לבחינה "יבשה" של פריטי התחשבנות, אלא גם לגישה רחבה יותר, עקב מכלול ההשלכות והמרכיבים הנלווים לעזיבה: אין כאן רק פרישה גרידא ממסגרת של אגודה שיתופית, אלא גם התנתקות מ"בית" במובנו הרחב, וכן התנתקות ממסגרת חברתית של שנים; אף בכל אלה - אין כדי למצות.

מאידך, אין להתעלם מהצדדים הנוגעים לחברים הנותרים בקיבוץ, אשר גם להם צרכים קיימים ועתידיים, ואשר כל "תקדים" לכאורה נראה להם כסיכון לפריצת מסגרת; אף באלה אין כדי למצות את עניינם וגישתם בנושא.

אינטרסים נוגדים
האינטרסים הנוגדים בעזיבת חברים, הביאו למאמצים למצוא "שביל זהב" ביניהם, ככל שבא לידי ביטוי בחלק האחרון של " תקנות האגודות השיתופיות – חברות" עם התוספות-הנספחות; לגבי עוזבי קיבוץ – התוספת הראשונה שם.

את ההוראות הנ"ל ניתן לאתר גם באינטרנט, לרבות באתר "רשם האגודות השיתופיות" בהקשר ל"פקודת האגודות השיתופיות" שדינה כחוק, ועמה – תקנות וצווים ארציים, שהותקנו כחקיקת-משנה מחייבת, הגוברת אף על כל הוראה סותרת שבתקנון-אגודה. תקנון-האגודה יכול להוסיף לעוזב, אך לא לגרוע ממה ששוריין למענו בחקיקה.

תקנון ופקודת האגודות השיתופיות
יש להזכיר, כי סעיף 19 ב"פקודת האגודות השיתופיות" מחייב כל אגודה ( כאן – הקיבוץ ) להחזיק במשרדה באופן קבוע, לעיון חופשי, לא רק את תקנון האגודה, אלא גם העתק מהפקודה עצמה ומאותן "תקנות שהותקנו על-פי פקודה זו" ( כהגדרה בסעיף 2 לפקודה ); בין אלה – התקנות בנושא "חברות", עם התוספת לגבי זכויות עוזבים.

הפחתות וקיזוזים
תשובות לשאלות העולות תדיר מצד עוזבי קיבוץ, ניתן למצוא, לרוב, על-ידי עיון בתקנות הנזכרות ובתוספת שם; רצוי – בעזרת עו"ד או בעזרת רואה-חשבון, לפי העניין. כך, למשל, לגבי זכויות הקיבוץ שבסעיף 12 לתוספת, לביצוע הפחתות וקיזוזים שונים, לרבות הפחתת שווי "זכות עתידה", הכוללת גם "הפקדות כספיות שביצע הקיבוץ, לטובת העוזב, לפני העזיבה או לאחריה, לקופת גמל" או בדומה לה.

אך גם בכך אין די בכל מקרה; למשל: כאשר העזיבה כאן לוותה בויתור מצד החבר על זכות לשיוך דירה בקיבוץ, יש לקחת בחשבון, מאידך, את הוראת סעיף משנה 12(ה) של התוספת לתקנות, לפיו "הקיבוץ רשאי לנכות את שווי נכסי החבר מדמי העזיבה המגיעים לו", כאשר נכסים אלה כוללים "כל זכות או נכס שהקיבוץ שייך לחבר" ( לפי סעיף 1 לתוספת ). ברם, האם הובהר שווי הזכות עליה ויתר החבר, והאם הוצגה בפניו "תמונת הזכויות" הכוללת, אשר תוצע לו?!

מסגרת תנועתית, הדרכה וגישור
בשאלה כאן שולבו גם זכויות ומימושן מול קיבוץ קודם; מדוע לא יובהרו דברים בנושא בין השואל לבין הקיבוץ אותו הוא עוזב כעת, תוך שיתוף הפעולה הנדרש לשם בירור ומימוש של אינטרס משותף זה, אף במסגרת תנועתית?!

ובכלל: האם בנושא רגיש ומאתגר זה כולו לא הגיעה העת להקמת צוותי הדרכה וגישור, בחסות התנועות הקיבוציות או ע"י גורם ציבורי מתנדב - מוסד אקדמאי או ארגון מקצועי ארצי, בתחום המשפט, החשבונאות או העבודה הסוציאלית?!

למידע נוסף וייעוץ אישי לחצו כאן