open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          עתירה מנהלית - כל מה שחשוב לדעת

          מהי עתירה מנהלית? מהן מטרותיה ומי יכול להגיש אותה?

          עדכון אחרון  בית משפט לעניינים מנהליים עבירה מנהלית
          עתירה מנהלית - כל מה שחשוב לדעת

          עתירה מנהלית מוגשת לבתי המשפט המחוזיים, בשבתם כבתי המשפט לעניינים מנהליים. כל אזרח יכול להגיש עתירה מנהלית נגד גופים שלטוניים, רשויות מקומיות וגופים ציבוריים אחרים. 

          המטרה של עתירה מנהלית היא לשמש כלי בידי האזרחים לנסות לשנות החלטות שונות, ביצוע חוקים ותקנות שנעשו ע"י הרשויות והגופים הציבוריים השונים בצורה לא ראויה, ע"פ טענת העותר

          מהי המטרה של עתירה מנהלית?

          המטרה של עתירה מנהלית היא לשמש כלי בידי האזרחים לנסות לשנות החלטות שונות, ביצוע חוקים ותקנות שנעשו ע"י הרשויות והגופים הציבוריים השונים בצורה לא ראויה, ע"פ טענת העותר.

          ברגע שמתקבלת החלטה של גוף מסוים, רשאי מי שאינו מסכים עם ההחלטה לפנות לאותו גוף ולהציג את טיעוניו נגד אותה החלטה. אם אותו גוף מסרב לשנות את ההחלטה, רשאי כל אזרח להגיש לביהמ"ש עתירה מנהלית, שהיא למעשה "התרופה" שבה יכול להשתמש האזרח כנגד אותו גוף, כאשר תפקידו של ביהמ"ש הוא לבחון האם ההחלטה שקיבל אותו גוף היא סבירה, נכונה או לא נכונה ולפי זה להחליט מי מהצדדים צודק.

          עתירה מנהלית יכולה להיות מוגשת ע"י משתתף במכרז שסבור שזכותו נפגעה

          על מה ניתן להגיש עתירה מנהלית?

          הנושאים שבהם עתירה מנהלית יכולה להיות מוגשת הם מגוונים. כך למשל:

          * ניתן להגיש עתירה מנהלית בשל החלטות שונות של העירייה - גביית ארנונה שלא כדין, צו הריסה בשל בנייה לא חוקית, הפרת "הבטחה מנהלית" וכדו'.

          * עתירה מנהלית יכולה להיות מוגשת ע"י משתתף במכרז שסבור שזכותו נפגעה.

          * ע"י אדם שנפגע מהחלטות של וועדות שונות, למשל החלטת הועדה המקומית לתכנון ובנייה בעניין חנייה שהוקמה בשטח שצמוד למספר דיירים.

          * ניתן לעתור בבית משפט מנהלי כנגד החלטת של ועדת ערר במשרד החינוך בהתאם לסעיף 3 לתוספת הראשונה בחוק בתי משפט לעניינים מנהליים (תש"ס-2000). עתירות אלו מוגשות לרוב נגד משרד החינוך בשל החלטות שנוגעות לשיבוץ בבתי הספר לגבי שנת לימודים מסוימת - ע"פ הנחיות משרד החינוך וחוזר מנכ"ל, הרשות העירונית ומוסדות החינוך יכולים לסרב לקבל ילד מסוים רק כאשר ישנן סיבות מוצדקות לכך. במקרים שבהם ההורים מבקשים לשבץ את הילד במוסד חינוכי מסוים והרשות העירונית/המוסד החינוכי מחליטים שלא לקבל את הילד, זכאים ההורים להגיש עתירה מנהלית בנושא. 

          * נגד גופי שלטון בגין עבירות חופש המידע - ע"פ חוק חופש המידע (תשנ"ח-1998) חייבים גופי השלטון השונים (משטרה למשל) להעביר מידע לאזרחים שמבקשים זאת (לדוגמה: אזרח שמבקש  לדעת כמה מעצרים ערכה בשנה המשטרה מסוימת). במקרים שבהם הגוף מסרב להעביר את המידע, ניתן להגיש כנגדו עתירה מנהלית.

          את העתירה המנהלית יש להגיש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 יום "מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם"

          כיצד ומתי מוגשת עתירה מנהלית?

          העתירה המנהלית צריכה לכלול את כל ההיבטים של הנושא, ולהציג בפני ביהמ"ש תמונה כוללת ומלאה. 

          את העתירה המנהלית יש להגיש ללא שיהוי, ולא יאוחר מ-45 יום "מיום שההחלטה פורסמה כדין, או מיום שהעותר קיבל הודעה עליה או מיום שנודע לעותר עליה, לפי המוקדם". כלומר: מימד הזמן חשוב מאוד בהקשר של עתירה מנהלית. השתהות מיותרת עלולה להכריע את גורל העתירה, וביהמ"ש עלול לדחות אותה על הסף. 

          **לעיתים ניתן להגיש את העתירה המנהלית גם לאחר שעברו 45 ימים, וזאת במקרה שיש נימוקים מיוחדים שישכנעו את ביהמ"ש שהעיכוב היה מוצדק.

          מהם "צווי ביניים"?

          במקרים שבהם נושא העתירה המנהלית הוא עניין דחוף (למשל בדוגמה של עתירה בגין אי קבלה לבי"ס), ניתן במסגרת ההליך המשפטי לבקש מביהמ"ש להוציא צו ביניים שהוא למעשה "החלטה זמנית" בעניין (לדוגמה: יש לשלב את הילד בביה"ס עד לתום ההליך המשפטי).

          כדאי לדעת, כי על אף שההחלטה ניתן במסגרת צו ביניים ולא כהחלטה סופית, לרוב היא משקפת את הלך הרוח של ביהמ"ש.

          במקרה שביהמ"ש מחליט לדחות את העתירה, הוא יכול לחייב את העותר בהוצאות משפט

          "הסיכון" בהגשת עתירה מנהלית

          ביהמ"ש יכול לקבל את העתירה, או לדחות אותה, וכן לחייב כל אחד מהצדדים בהוצאות המשפט. 

          במקרה שביהמ"ש מקבל את העתירה, הוא בד"כ יחייב את הגוף שעתרו נגדו. 
          במקרה שביהמ"ש מחליט לדחות את העתירה, הוא יכול לחייב את העותר בהוצאות משפט.

          כך למשל, בעתירה מנהלית (עת"מ 2380/08) העוסקת בבקשת חופש מידע מהמשטרה, פסקה השופטת מיכל אגמון גונן הוצאות למשיבים על סך 30,000 שקלים על כך שלא השיבו לבקשה לחופש מידע ורק לאחר הגשת העתירה התייחסו אל בקשת העותר לקבלת המידע.

          לסיכום

          הגשת עתירה מנהלית היא זכות שעומדת לאזרח ומאפשרת לו "להילחם" בהחלטות שמתקבלות ע"י הגופים המוסדיים הגדולים. כדי למקסם את סיכויי ההצלחה מומלץ להסתייע בעו"ד בעל ניסיון בתחום, שידע לבחון את העובדות ולהגיש את העתירה בצורה הטובה ביותר.

           

          * הכותב הוא עו"ד, עוסק בתחום המסחרי, מכרזים, ליווי והקמת חברות, עתירה מנהלית וליטיגציה אזרחית.

          ליצירת קשר עם משרד עו"ד דן תייר
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          משרד עו"ד דן תייר

          קבע פגישה עם
          משרד עו"ד דן תייר

          עו''ד דן תייר עבד בפרקליטות הפלילית וניהל תיקים רבים, ביניהם תוכלו למצוא פרשיות שהגיעו לכותרות באמצעי התקשורת. חרט על דגלו...

          לפרופיל המלא