open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          חוק חופש המידע: לציבור מגיע לדעת

          פרסום מידע על פעולת גופי השלטון השונים חיוני מאוד במדינה דמוקרטית ומאפשר לאזרחים לקבל החלטות מושכלות. לפני כ-20 שנה, חוק חופש המידע חולל מהפכה בתחום

          פורסם בתאריך  חוק חופש המידע שימוש במידע פנים
          man silhouette


          עו"ד רחל פשר אייקנאר, בשיתוף LawFlex

          חוק חופש המידע: לציבור מגיע לדעת

          חוק חופש המידע (תשנ"ח-1998) נועד לאפשר לכל תושב ואזרח במדינת ישראל נגישות למידע שנאגר אצל רשויות המדינה. החוק נועד לוודא התנהלות תקינה של הרשויות, באמצעות שקיפות מלאה, המאפשרת בפועל לכל פרט בחברה לפקח על אופן התנהלות הרשות הציבורית, האמורה לשרת את כלל האוכלוסייה בדרך הטובה ביותר.

          מה מהות החוק?

          מהות החוק מוצגת בסעיף 1 לחוק, בו נאמר: "לכל אזרח ישראלי או תושב, הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית, בהתאם להוראות חוק זה". 

          החוק נועד לוודא התנהלות תקינה של הרשויות, באמצעות שקיפות מלאה, המאפשרת בפועל לכל פרט בחברה לפקח על אופן התנהלות הרשות הציבורית, האמורה לשרת את כלל האוכלוסייה בדרך הטובה ביותר

          מדוע מדובר בחוק כה חשוב?

          הצעת החוק שהובאה בפני הכנסת מתארת באופן ברור את חשיבות החוק: "הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות היא אחת מזכויות היסוד במשטר דמוקרטי. היא תנאי בסיסי להגשמתו של חופש הביטוי ולמימוש זכויותיו הפוליטיות והאחרות של אדם בכל תחומי החיים. נגישות רבה יותר למידע תסייע לקידומם של ערכים חברתיים ובהם שוויון, שלטון החוק וכיבוד זכויות האדם, ותאפשר גם בקרה טובה יותר של הציבור על מעשי השלטון". 

          מה היה הרקע לחקיקת החוק?

          הזכות לקבל מידע מרשויות ציבוריות הוכרה בפסקי דין שניתנו לפני חקיקת החוק. ועדה ציבורית מטעם משרד המשפטים, בראשות השופטת (בדימוס) ויקטוריה אוסטרובסקי כהן, פרסמה המלצות בנוגע לצורך בחוק מסוג זה. ההמלצות אומצו על ידי מספר חברי כנסת, שניסחו הצעת חוק שאומצה במהשך על ידי הממשלה. הצעת החוק של הממשלה הובאה להצבעה בכנסת - ובהתבסס עליה נחקק החוק.

          סעיף 2 לחוק מפרט כי מדובר ב"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". ההגדרה רחבה ועל פני הדברים, ההגדרה מאפשרת לדרוש כל סוג מידע שניתן להעלות על הדעת, ובלבד שהמידע מצוי ברשות הציבורית

          מהם סוגי המידע שהחוק חל עליהם?

          סעיף 2 לחוק מפרט כי מדובר ב"כל מידע המצוי ברשות ציבורית, והוא כתוב, מוקלט, מוסרט, מצולם או ממוחשב". ההגדרה רחבה ועל פני הדברים, ההגדרה מאפשרת לדרוש כל סוג מידע שניתן להעלות על הדעת, ובלבד שהמידע מצוי ברשות הציבורית.

          כמובן, דרישה של מידע בכמויות עצומות, שתחייב את הרשות בהוצאות בלתי הגיוניות, לא תתקבל, אלא תטופל בדרך הטובה ביותר המכבדת את הוראות החוק.

          אילו רשויות או גופים חייבים לספק את המידע?

          כל "רשות ציבורית" שנכללת ברשימה שהחוק קבע, מחוייבת לספק את המידע. בחוק עצמו יש תנאים שונים, לגבי חלק מהרשויות ברשימה והגבלות מסויימות על היקף המידע שייחשף. נביא כאן את תמצית הרשימה המפורטת בחוק. 

          1. הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

          2. לשכת נשיא המדינה;

          3. הכנסת;

          4. מבקר המדינה, למעט לגבי מידע שהגיע אליו לצורך פעולות הביקורת ובירור תלונות הציבור;

          5. ועדת הבחירות המרכזית לכנסת;

          6. בתי משפט, בתי דין, לשכות הוצאה לפועל, וגופים אחרים בעלי סמכות שפיטה על פי דין - למעט לגבי תוכנו של הליך משפטי - שכן ממילא בשל פומביות הדיון, התוכן המשפטי פתוח לעיניי הציבור;

          7. רשות מקומית;

          8. חברה עירונית;

          9. תאגיד שהוקם בחוק;

          10. חברה ממשלתית וחברה-בת ממשלתית; 

          11. גופי ספורט - כגון: התאחדויות של ענפי ספורט שונים;

          12. מוסדות להשכלה גבוהה שהמדינה מתקצבת;

          13. החטיבה להתיישבות;

          14. גוף אחר, הממלא תפקיד ציבורי (לפי ההגדרה של גוף כזה בחוק מבקר המדינה).

          הזכות לבקש את המידע מהרשות נתונה לאזרח או לתושב ישראל. הצעת החוק מסבירה שהזכות לקבל את המידע אינה אוניברסלית ואינה נתונה לכל אדם בעולם, אלא שמורה לאזרחי ולתושבי המדינה

          מי רשאי לבקש את המידע?

          הזכות לבקש את המידע מהרשות נתונה לאזרח או לתושב ישראל. הצעת החוק מסבירה שהזכות לקבל את המידע אינה אוניברסלית ואינה נתונה לכל אדם בעולם, אלא שמורה לאזרחי ולתושבי המדינה. עם זאת, החוק אינו אמור לשלול את זכות הרשות לעשות שימוש בשיקול דעתה ולתת מידע גם למי שאינו אזרח או תושב. אדם שאינו תושב ואינו אזרח רשאי לבקש מידע על פי סעיף 12 לחוק, בנוגע לזכויותיו בישראל.

          מי ברשות אחראי על מתן המידע?

          סעיף 3 לחוק קובע: "ראש רשות ציבורית ימנה, מקרב עובדי הרשות, ממונה על העמדת מידע לרשות הציבור, על טיפול בבקשות לקבלת מידע ועל יישום הוראות חוק זה". על פי הצעת החוק, הממונה יעסוק בקבלת הבקשות מהציבור, איתור המידע אצל האחראים עליו ברשות, וידאג לזמינות המידע, להעברת המידע למבקש ועוד.

          כיצד ניתן לדעת אילו רשויות מחזיקות מידע וכיצד פונים לרשות ממנה מבוקש המידע?

          הממשלה מחוייבת לפרסם רשימה שתכלול את הרשויות שחייבות לספק מידע על פי החוק ואת פרטי הקשר של הרשויות, כדי לאפשר יצירת קשר ובקשת מידע. לעניין זה, הותקנו גם תקנות חופש המידע, שבהן פרטים המחייבים את הרשות ואת הממונה על המידע, בכל הנוגע להעמדת המידע לרשות הציבור ולרשות מי שמגישים בקשות למידע ספציפי.

          כיצד ניתן להבין איזו רשות אחראית על תחום מסוים ואיזה מידע יימצא בידי הרשות?

          אכן, לא פעם יקשה על אזרח מהשורה להבין איזו רשות אחראית על איזה תחום; ואיזה מידע יימצא ברשויות, שלעיתים חופפות בסמכויותיהן אחת לרעותה. 

          סעיף 5 לחוק מסדיר את העניין. הסעיף מחייב רשות ציבורית לפרסם אחת לשנה דו"ח אודות פעילותה ותחומי אחריותה והסבר על תפקידיה וסמכויותיה. הדו"ח אף יכלול את פעילות הממונה על המידע על פי חוק זה (או שיפורסם דו"ח נפרד אודות פעילות הממונה על המידע). 

          כל תושב וכל אזרח יכולים לקרוא - בדרך כלל באופן מקוון - מה תחום הסמכויות של כל רשות, מה פרטי הקשר וכיצד ניתן לבקש מידע נחוץ (אלא אם כן המידע כבר ממילא מפורט ועומד לרשות הציבור).

          איזה מידע חייבת הרשות להעמיד לעיון הציבור, גם אם לא התקבלה בקשה למתן מידע מאזרח או מתושב?

          סוגי המידע שרשות חייבת להעמיד לעיון הציבור מפורטים בסעיפים 6 ו-6א לחוק: ההנחיות המנהליות הכתובות, שעל פיהן הרשות פועלת ויש להן נגיעה או חשיבות לציבור; רשות מקומית תעמיד לעיון הציבור את חוקי העזר שלה; מידע על איכות הסביבה שיש ברשותה (ובכלל זה כמות קרינה נפלטת, פסולת, זיהומים וכו' שהרשות אחראית עליהם).

          על מבקש המידע לפנות אל הרשות בכתב. בפועל, יש רשויות שדרישת הכתב באה לידי ביטוי אצלן באמצעות מילוי טפסים אלקטרוניים באתרי הרשות. על הרשות להגיב לבקשה תוך 30 ימים

          כיצד ניתן לבקש ולקבל בפועל את המידע?

          על מבקש המידע לפנות אל הרשות בכתב. בפועל, יש רשויות שדרישת הכתב באה לידי ביטוי אצלן באמצעות מילוי טפסים אלקטרוניים באתרי הרשות. על הרשות להגיב לבקשה תוך 30 ימים, אלא אם כן הממונה על המידע ראה לנכון לתת לרשות ארכה עד 60 יום, אך חלה עליו החובה להודיע על כך למבקש בהודעה מנומקת. 

          תוך זמן סביר, שלא יעלה על 15 יום ממועד ההחלטה להעביר למבקש את המידע, המידע יועבר למבקש. אם המידע נמצא על מחשב הרשות, הרשות תפיק עבור המבקש עותק של המידע. במקרה שנדחתה הבקשה, רשאי המבקש לעתור לבית המשפט לעניינים מנהליים.

          מתי רשאית הרשות לדחות את הבקשה למתן מידע?

          הרשות רשאית לסרב בעיקר כאשר מסירת המידע למבקש מהווה הכבדה בלתי סבירה על הרשות, המידע כבר עומד לרשות הציבור, המידע בחזקת רשות אחרת ובעוד מצבים, כמפורט בסעיף 8 לחוק.

          איזה סוג מידע לא ניתן להעביר למבקש?

          הרשות לא תמסור מידע למבקש, אם המידע המבוקש וחשיפתו עלולים להסב נזק לביטחון המדינה, בטחון הפרט, פגיעה בפרטיות של אחרים, פגיעה בצנעת הפרט של אדם שנפטר, פגיעה בסודות מסחריים של אחרים ועוד מספר עניינים המפורטים בסעיף 9 לחוק.

          מהם שיקולי הרשות בבחינת הבקשה?

          בין השאר, הרשות תיקח בחשבון את הצורך בשמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה. 

          על אילו גופים לא יחול החוק?

          חוק זה לא יחייב את הצבא, המשטרה וכל הגופים הביטחוניים האחרים בישראל, האוגרים מידע חסוי, לצורך שמירה על ביטחון המדינה.

          וק חופש המידע מגן על אחת הזכויות הבסיסיות של הפרט בחברה דמוקרטית. הזכות לדעת מה קורה ברשויות הציבוריות - ממשלה, רשויות מקומיות ושאר הרשויות המנהלות את חיינו - היא זכות בסיסית

          האם בקשת המידע כרוכה בתשלום?

          לשר המשפטים נתונה סמכות לקבוע בתקנות הוראות בנוגע לגביית אגרות ממבקש הבקשה על ידי הרשות.

          תקנות חופש המידע (תשנ"ט-1999) שהותקנו מכוח חוק חופש המידע, מספקות הנחיות ברורות בנוגע להתנהלות הרשויות בקיום הוראות חוק זה.

          לסיכום: חוק חופש המידע מגן על אחת הזכויות הבסיסיות של הפרט בחברה דמוקרטית. הזכות לדעת מה קורה ברשויות הציבוריות - ממשלה, רשויות מקומיות ושאר הרשויות המנהלות את חיינו - היא זכות בסיסית, המאפשרת לפרט לדעת כיצד הרשויות מתנהלות, מסייעת לו בקבלת החלטותיו, כולל הצבעתו ביום הבחירות, ובהתנהלות שלו מול הרשות, מבחינת זכויותיו וחובותיו האישיות. החוק מסייע בשמירה על ממשל תקין ומחייב שקיפות מצד הרשות. 

          סיכום זה של החוק איננו בבחינת ייעוץ משפטי. המדובר בסיכום הוראות החוק עצמן. אין להסתמך על סיכום זה ויש לפנות לקבלת ייעוץ מפי בכל דבר ועניין. 

          לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          lawyer זקוקים לייעוץ משפטי? פנו אלינו ואחד מעורכי הדין באתר יחזור אליכם בהקדם