zap group mishpati logo

מתן תרופות פסיכיאטריות בכפייה

אנשים שסובלים מהפרעות נפש עלולים לפגוע בעצמם או בסובבים אותם. תרופות פסיכיאטריות יכולות להוריד את רמת המסוכנות של האנשים הללו, אך ברוב המקרים מתן התרופה בהסכמה אינו מתאפשר בשל מצב נפשי מעורער. כאן נשאלת השאלה מה עושים? האם ניתן לתת לאדם תרופה פסיכיאטרית בניגוד לרצונו?

מאת: פרופ' משה קוטלר
25.03.14
תאריך עדכון: 25.03.14
5 דק'
מתן תרופות פסיכיאטריות בכפייה

מילים רבות נאמרות על תרופות פסיכיאטריות, חלקן בגנותן וחלקן בשבחן, אך אין לשכוח עובדה אחת פשוטה – תרופות אלו נועדו להקל על סבלו של המטופל, ולעיתים אף להציל את חייו. בארץ קיימת שורה של חוקים ונהלים שמאשרים במקרים קיצוניים לתת תרופות פסיכיאטריות בניגוד לרצונו של המטופל.

חוק לטיפול בחולי נפש
הבה ונתבונן תחילה בבסיס החוקי של נושא האשפוז בכפייה בכלל ומתן התרופות בכפייה בפרט. בארץ קיים חוק טיפול בחולי נפש, שהינו רחב למדי, והוא מתייחס לכל מסגרות הטיפול, ובדגש על אשפוז וטיפול כפויים. החוק מגדיר, כי ניתן לשלוח אדם לבדיקה ולאשפוז כפויים רק במצבים שבהם הוא סובל מהפרעה ממשית (כלומר ממצבים פסיכוטיים). במקביל, אותו אדם צריך להוות סכנה מיידית לעצמו ולזולת. במצבים אלו ניתן לאשפז אדם בכפייה תחת הוראת אשפוז למשך מספר ימים ובהמשך ועדה פסיכיאטרית מחוזית תקבע את הצורך בהמשך אשפוז. מעניין לציין, כי הפרעות נפשיות הן היחידות שמאפשרות טיפול תחת כפייה. יש להדגיש, כי המחוקק קבע בצורה ברורה שאשפוז בכפייה מחייב מצבים מוגברים- עם אלמנט של מחלה ברורה ומסוכנות מיידית.

ניתן לחייב אנשים שמאושפזים תחת הוראת אשפוז לקבל טיפול תרופתי או אחר כנגד רצונם. מעבר לזאת לא ניתן לכפות על אנשים ליטול תרופות פסיכיאטריות. אם האדם לא מאושפז ולדעתו של הרופא המטפל האיש צריך ליטול תרופות, על הרופא להעניק למטופל את התמונה המלאה של יתרונות וחסרונות, אך אין לו יכולת לכפות את נטילת התרופות.

צו אשפוז מול הוראת אשפוז
אדם יכול להגיע לאשפוז בכפייה תחת צו אשפוז או בהוראת אשפוז. צו אשפוז הוא נוהל תחת החוק הפלילי, ולרוב מופעל כנגד שחשודים כמי שביצעו עבירה במצב של אי שפיות. הוראת אשפוז הינה חלק ממסלול רפואי, כאשר ההוראה הראשונית לאשפוז בכפייה מתקבלת על ידי פסיכיאטר מחוזי.

קבלת החלטה בדבר מתן תרופות בכפייה 
מנהל המחלקה הפסיכיאטרית של בית החולים אחראי על קבלת ההחלטה למתן תרופות פסיכיאטריות. בראש ובראשונה, עליו להעניק למטופל את כל ההסברים הדרושים בנוגע לנטילת התרופה. אם בשל מצב נפשי קשה המטופל אינו מסוגל להבין את הצורך במתן הטיפול, שנועד להוריד את מצב המסוכנות, מנהל המחלקה רשאי להגיע להחלטה על מתן תרופות בכפייה. על פי רוב, הרפואה הפסיכיאטרית אינה כופה טיפולים, אלא אם כן הם מאוד חיוניים, מטרתם היא להציל חיים והם קשורים לסיכון של המטופל כלפי עצמו ואחרים. הרציונל של מתן תרופות בכפייה הוא שמור בחיי אדם.

בדיקות שיש לעבור בטרם החלטה על מתן תרופות
כשאדם מגיע לאשפוז במחלקה הפסיכיאטרית, הוא עובר בדיקה גופנית על ידי רופא פנימי ונוירולוג, בדיקות דם ובדיקות מעבדה נדרשות, וזאת במטרה לוודא שהתרופה הפסיכיאטרית לא תרע את המצב הגופני. יש להדגיש, כי לרוב אין מניעה להשתמש בתרופות הללו גם במצבים של מחלות גופניות. 

מתן תרופות בכפייה למי שנחשב כקטין או פסול דין
קטינים: הטיפול בקטינים נגזר מחוק נוער. טיפול כפוי לקטין מחייב מערכת הסכמות של ההורים, לעיתים גם של בית המשפט (יש צורך בקבלת אישור של שופט נוער). יש זהירות יתר במתן תרופות לקטינים, והפנייה לטיפולים תרופתיים נעשית רק במצבי קיצון.
פסולי דין: הטיפול ניתן בהסכמת האפוטרופוס של אותו אדם, או אם הטיפול חיוני ביותר, ואותו פסול דין נמצא תחת הוראה או צו אשפוז. המטרה הבסיסית היא לתת טיפול בהסכמה, תוך שיתוף עם המטופל, כאשר יש לציין שבניגוד להרבה מיתוסים, מרבית הטיפולים הפסיכיאטריים הם יעילים, והתרופות הפסיכיאטריות הינן מתקדמות ביותר וכוללות תופעות לוואי מינימליות.

כיסוי עלויות התרופה
ככלל, מרבית התרופות הפסיכיאטריות נמצאות בסל הבריאות. יש מבחר מרשים של תכשירים פסיכיאטריים ונדיר שאדם צריך לקנות תרופות שהן לא בסל. מעבר לכך, התרופות שלא בסל מיועדות על פי רוב לאנשים שלא מאושפזים, ולכן לא רלוונטיות למצבים של מתן תרופות בכפייה. בכל מקרה, מדובר בהוצאות נמוכות ביותר, המהוות 10% בלבד משווי התרופה.

סיום מתן טיפול תרופתי
אם אדם מאושפז במחלקה פסיכיאטרית תחת צו אשפוז, אזי הגורם האחראי על סיום מתן הטיפול הוא ועדה פסיכיאטרית מחוזית. אם האשפוז הינו תחת הוראת אשפוז, אזי מנהל המחלקה הפסיכיאטרית רשאי להחליט מתי לשחרר את המטופל לביתו.
ועדה פסיכיאטרית מחוזית מורכבת מפסיכיאטרים ומשופט, והיא דנה בהארכות אשפוז, בשחרורים ובחופשות. לחולה יש זכות להיות מיוצג משפטית בוועדה המחוזית, ואם אין לו יכולת לשכור עורך דין פרטי, הוא רשאי לפנות לסנגוריה הציבורית.
חשוב להדגיש, כי דאגתה של מדינת ישראל לזכויות הפרט בולטת בחקיקה המתקדמת שלה בדבר אשפוזים בכפייה בכלל ובמתן תרופות בכפייה בפרט. החקיקה המתקדמת בולטת אפילו על רקע הנוף של חוקים מקבילים במדינות דמוקרטיות ומערביות מפותחות. כך למשל, במדינת ניו יורק של ארה"ב מספיקה חתימה של 2 רופאים, לא בהכרח פסיכיאטרים, לצורך אשפוז בכפייה של 7 ימים.
ניתן לסכם ולומר, כי טיפול תרופתי בכפייה ניתן אך ורק למטופלים שמסוכנים לעצמם ולסביבתם, וסובלים ממחלה נפשית עם פגיעה בשיפוט. מטרתו של הטיפול היא להוריד את רמת המסוכנות של המטופל ובכך לשמר בחיי אדם. טיפול תרופתי בכפייה מתאפשר רק במצב של אשפוז בבית חולים פסיכיאטרי, או תחת צו טיפול מרפאתי כפוי.

* פרופ' משה קוטלר הוא יו"ר איגוד הפסיכיאטריה בישראל

*לפרופיל של פרופ' קוטלר בגוגל פלוס


 

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה