אדם בשם שי שטרית קנה מסלקום שני מכשירי טלפון. לדבריו, הסתבר לו שאין קליטה בהם כשהוא נמצא בביתו. הוא יצר קשר עם נציגי סלקום, אשר לטענתו דחו אותו בלך ושוב במשך כשנה וחצי עד שהודו שיש בעיית קליטה ברחוב שבו הוא גר. סלקום הציעה לשטרית להתקין אנטנה בביתו או להחליף את המכשירים, אך הוא סרב.
בנוסף לבעיית הקליטה, טען שטרית כי באחת הפעמים שמסר שהוא מסר את הטלפון שלו לתיקון, התקשר אליו טכנאי של סלקום ואמר לו שיהיה צורך למחוק את הזיכרון של הטלפון לצורך התיקון. שטרית אמר לטכנאי שאם זה כך, הוא מעדיף שהטלפון לא יתוקן. ואולם, למרות זאת הטכנאי מחק את הזיכרון. בשל כל אלו, שטרית דורש פיצוי של 5,000 שקלים.
אובדן מידע גורם לטרחה
השופט אברהם רובין מביהמ"ש לתביעות קטנות בירושלים דחה את התביעה בנוגע לבעיות הקליטה, שכן התובע לא הציג חוות דעת או ראיות אחרות שמלמדות על כך שהמכשירים שנמסרו לו לא תקינים או שיש בעיות קליטה מיוחדות בביתו.
עם זאת, השופט קיבל את התביעה בכל הנוגע למחיקת הזיכרונות. השופט ציין, כי אם אדם מוסר את המכשיר שלו לתיקון, עליו לדעת שיש סכנה שהזיכרונות ימחקו, והוא צריך לגבות את המידע שבמכשיר. אך, כתב השופט, " שונים הם פני הדברים במצב שבו טוען התובע שלפני כי הוא נתן הנחיה מפורשת לא לתקן את המכשיר כדי שהמידע שבו לא יאבד, ובכל זאת הטכנאי מחק את המידע".
השופט הוסיף, כי אובדן מידע בטלפון גורם לטרחה הכרוכה בשחזור הנתונים ולעוגמת נפש בשל הנתונים שאבדו ושאולי לא ניתן יהיה לשחזרם (כמו תמונות).
יחד עם זאת, קבע השופט, כי אין להפריז בטרחה ובעגמת הנפש, שכן בעולם הטכנולוגי של ימינו כולם חווים מדי פעם בפעם אובדן של נתונים ממוחשבים.
בהתאם לכך, השופט פסק לתובע פיצוי של 500 שקלים והוצאות משפט של 200 שקלים.
(ת"ק 3582/09 שטרית שי נ' סלקום ישראל בע"מ).