4.0 מתוך 5.0 (מספר מדרגים 1)

לאחרונה, ובעקבות פרשות ניצבי המשטרה, צצות ועולות שאלות הנוגעות לתרבות הפיקוד העליון במשטרת ישראל, והאם ריבוי התלונות אודות מעשים העולים כדי הטרדה מינית מצד הבכירים ביותר במערכת מצביעים על ריקבון ארוך שנים, או שמא עסקינן במזל רע אשר חבר לו לרכז באופן חד פעמי מספר בכירים אשר התנהלותם אינה כדין. 

מה קובע החוק למניעת הטרדה מינית?

סעיף 3(א) לחוק למניעת הטרדה מינית , תשנ"ח – 1998 קובע באופן חד משמעי, כי הצעות חוזרות בעלות אופן מיני, וכן התייחסויות חוזרות המופנות לאדם, המתמקדות במיניותו, הינן אסורות במקום השירות המשטרתי תוך ניצול יחסי מרות.

אמנם, החוק מדבר על הצעות ו/או התייחסויות חוזרות כדי לבסס את "כרטיס הכניסה" לתוך החוק למניעת הטרדה מינית, ואולם העניין הפלילי הוא רק אפשרות אחת ובוודאי שהקוד האתי במשטרת ישראל אוסר כל פניה מינית ו/או התייחסות כאמור של מפקד לפקודה, ובוודאי לא של מפקד בכיר ביותר לבעלות דרגות זוטרות.

אבל, תלונות וחשדות מצד אחד, ובירור האשמה מן העבר השני. בהקשר זה, יש להעיר ולהאיר מספר עניינים אשר פוגמים בזכות לחפות של אותם חשודים לכאורה וחשודים בפועל- יהיו אלו אשר יהיו ותהא דרגתם אשר תהא.

הדלפות מהחקירות – פגיעה בהליך

לא יעלה על הדעת, כי כל אימת שמתברר חשד נגד קצין משטרה, ואין זה משנה מהי דרגתו ומהו תפקידו, שוב נתחיל לצפות "במחול ההדלפות" מחדרי החקירות, הדלפות אשר בוודאי שיש בהן כדי לשבש את ההליך הפלילי ובוודאי שאת הליך הבירור עצמו, בין אם יעבור להליך פלילי, מנהלי ובין אם ייסגר התיק בהיעדר אשמתו של הנחקר.

כפי שכותב שורות אלו דרש בעבר ממשטרת ישראל להפסיק עם ההדלפות המגמתיות לאמצעי התקשורת כאשר מדובר בחקירותיה שלה, כך, גם כאן, הכותב סבור, כי ההדלפות החוזרות והנשנות פוגעות פגיעה של ממש בהליך.

הכותב אינו בא בטרוניה לעיתונאים ולאנשי התקשורת אשר עושים את מלאכתם נאמנה תוך שהם תרים, ובצדק, אחר מקורות שונים לקבלת פרטים מתוך חדרי החקירות.  הטרוניה היא כלפי אלו אשר אמונים על החקירה, והאנשים מתוך המערכת המשטרתית אשר "רוקדים על הדם" ופתאום "נזכרים" בכל מעלליו של פלוני.  

בין דיווח לגיטימי לבין פרטים מוכמנים

הכותב לא מתכוון לטעון, כי לא היו דברים מעולם, וכי אין לדווח אודות חקירת מח"ש ובמיוחד במקרים כאלו, אך חשוב להבהיר, כי יש דיווח לגיטימי אודות חקירה מתנהלת, ויש דיווח אודות פרטים מוכמנים מתוך חדרי החקירות או כל מיני עדים מטעם המתראיינים בעילום שם, תוך שלעדותם אין כל משמעות פרט ליצירת אווירת אשמה נגד הנחקר.

חזקת החפות ושמו הטוב של אדם

יש מקום לחקור ויש מקום לבדוק כל אימת שמוגשת תלונה, ובמיוחד כזו המתייחסת לאירועים של הטרדה מינית ומעשים מגונים, ואולם בל נשכח כי לכל אדם, קטן כגדול וגדול כקטן עומדת זכות החפות ושמו הטוב, אשר מתרסק לנגד עיניו גם במקרה של סגירת התיק נגדו, וספק אם יוכל אי פעם לשקמו.

עוד בנושא:

תביעה בגין הטרדה מינית - מדריך

הטרדה מינית בעבודה - שאלות גולשים ותשובות מומחי הפורום

הוצאת צו מניעה במקרה של הטרדה מאיימת