zap group mishpati logo

הסדרים בין יורשים: הסכמי ממון והיבטי מיסוי

ירושת משק חקלאי שונה מירושה רגילה. מהן ההוראות החלות בנושא? כיצד יש לפעול במקרה של נישואים שניים? ובעניין ידועים בציבור - למי תעבור הנחלה כשאחד מבני הזוג ילך לעולמו? על כל אלו ועוד, במדריך שלפניכם

29.03.15
תאריך עדכון: 04.03.24
7 דק'
הסדרים בין יורשים: הסכמי ממון והיבטי מיסוי

כללי

הזכויות במשק החקלאי נחלקות לשני סוגי זכויות: 1. הזכויות בקרקע. 2. הזכויות באגודה השיתופית שבמושב.

ככלל, לא ניתן לפצל את הזכויות במשק החקלאי המוחזק בחכירה או כבר רשות, ולא ניתן להחזיק בזכויות אלו ביחד עם אחרים למעט כשמדובר בבני זוג. 

כשאדם שנפטר מחזיק נחלה ואינו מותיר צוואה, אך מותיר אחריו מספר יורשים, אין אפשרות לרשום את הנחלה ע"ש כל היורשים, אלא על  היורשים להגיע ביניהם להסדר, לפיו אחד מהם יקבל את הזכויות בנחלה בתמורה או שלא בתמורה או לחילופין למכור את הזכויות בנחלה. 

להסדרים אלה משמעויות מיסוי רבות ומורכבות, ותוצאת המס תלויה רבות בדרך בה בחרו המתיישבים לחלק את העיזבון ובעיתוי החלוקה.
במאמר זה נסקור אפשרויות להסדר חלוקת נחלה  מבחינת הוראות רשות  מקרקעי ישראל (רמ"י) ומבחינת היבטי המיסוי.

עקרון שלמות הנחלה

החלטה 1 של מועצת מקרקעי ישראל, קבעה את העיקרון של אי פיצול הנחלה.

ההחלטה בסעיף 9 קובעת:
"א) נפטר חוכר נחלה, לא תפוצל זכות החכירה על הקרקע בין היורשים והנחלה תוחזר לחזקת מינהל מקרקעי ישראל. היורשים יהיו זכאים לפיצוי עבור השקעות שנעשו בקרקע, בשיעור השווה לערך הריאלי של הנחלה.

ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), לא תוחזר נחלה למינהל אם ימצא הסדר בין יורשי נחלה, על פיו יקבל את הנחלה אחד היורשים למשך כל תקופת החכירה לאחר שיוכח להנחת דעתו של מינהל מקרקעי ישראל כי לרשות היורש האמצעים והיכולת להמשיך בעיבוד הנחלה ביעילות.

ג) באגודה שיתופית שהיא מושב עובדים לא תימסר הקרקע ליורשים, אלא בתאום עם האגודה."

הוראות חוזה המשבצת של האגודה עם רמ"י 

רובם של מחזיקי הנחלות במדינת ישראל אינם חוכרים אלא מחזיקים את הנחלה מכוח הסכם תלת שנתי מתחדש בין האגודה לבין מינהל מקרקעי ישראל. במקרים בהם מדובר במושבים סוכנותיים, הסוכנות היא צד להסכם.
בחוזה המשבצת נקבע, שזכויות המחזיק בנחלה אינן חלק מעזבונו והן תעבורנה בעקבות פטירתו בהתאם להוראות שנקבעו בהסכם.

בחוזים של האגודה עם רשות  מקרקעי ישראל נקבעו הכללים להעברת הזכויות בנחלה במות המחזיק.

החוזה הדו צדדי חוזה אגודה רמ"י

לגבי העברת הזכויות בנחלה עקב פטירה, נקבע בחוזה המשבצת הדו צדדי כדלקמן:
"ג. במקרה פטירתו של חבר האגודה תחולנה ההוראות הבאות בדבר מסירת זכויות

  השימוש במשק שבשימושו המהווה הנחלה. למען הסר ספק מוצהר ומוסכם בזה כי אין באמור בסעיף זה לשנות את מהות זכויותיו של חבר האגודה כזכויות בר רשות בלבד שאינן חלק מעיזבונו ואין בהן כדי לשנות את מעמדו של חבר האגודה על פי חוזה זה כבר רשות לכל דבר ועניין:

(1) נפטר אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי אגודה המחזיקים במשק (להלן-המנוח) והניחה אחרי בן זוג – תעבורנה כל הזכויות השימוש שלו במשק לבן זוגו בלבד, וזאת אפילו אם המנוח הניח ילדים ביחד עם בן הזוג.

(2) לא הניח המנוח בן זוג, אך הניח ילד אחד, תעבורנה כל זכויות השימוש שלו במשק לילד האמור, בתנאי שהוא מוכן ומסוגל לקיים את המשק.

(3) לא הניח המנוח בן זוג אך הניח יותר מילד אחד,תעבורנה כל זכויות השימוש שלו בשק רק לאחד מביניהם המוכן ומסוגל לקיים את המשק.

באין הסכמה בין הילדים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק יחליט בכך בית המשפט.
למען הסר ספק מובהר זה במפורש כי בית המשפט יחליט רק בשאלה מי מבין הילדים מוכן ומסוגל לקיים את המשק וכי זכויותיו של המקבל תהיינה רק זכויות שימוש במשק כבר רשות.

(4) כל אחד מיחידי בני זוג שהינם חברי האגודה המחזיקים במשק רשאי להורות בצוואתו למי תיאסרנה זכויות השימוש שלו במשק, ואולם לא יהיה בהוראות צוואה כאמור כדי לגרוע מזכויותיו של בן זוגו האמורות בפסק (1) לעיל ולא יהיה בה כדי לגרום למסירה של זכויות השימוש במשק ליותר מאדם אחד ולבן זוגו."

הסדר ופיצוי בין היורשים

במקרים רבים היורשים מגיעים להסכמה ביניהם, שהנחלה תירשם על שם אחד מהיורשים והיורש יפצה את היורשים האחרים. על פי חוק מיסוי מקרקעין, כל פיצוי שמשלם יורש ליורשים האחרים חייב במס שבח ובמס רכישה. במקרים מסוימים ניתן ליצור מסגרת של הסדר בו מרכיב הפיצוי לא יחויב במס שבח ומס רכישה. פתרון זה יאפשר ליורש לרכוש את זכויות היורשים האחרים בנחלה מבלי שעסקה זו תחויב במס. 

במות החוכר הנחלה עוברת לבן הזוג

ככלל, הוראות  חוזה המשבצת עם רשות מקרקעי ישראל קובעות שבמות החוכר תועברנה מלוא הזכויות בנחלה לבן זוגו שנותר בחיים. הוראה זו גוברת על צו ירושה או צו קיום צוואה.
כתוצאה מהוראה זו, במות המחזיק עוברות מלוא הזכויות בנחלה לבן הזוג שנותר בחיים, וזאת אף בהעדר צו ירושה או צו קיום צוואה, ואף בניגוד לאמור בצו ירושה או בצו קיום צוואה.

נישואים שניים והסכמי ממון 

הוראה זו עלולה לגרום לעיוות קשה במקרה של נישואים שניים.

לשם המחשה תובא הדוגמה הבאה:
אברהם ושרה התגוררו בנחלה עם ילדיהם במשך שנים רבות. שרה נפטרה. לאחר מספר שנים של בדידות וכדי לא להיות למעמסה על הילדים, נשא אברהם לאישה את רבקה שהייתה אלמנה עם ילד מנישואים קודמים.
לאחר מספר שנים נפטר אברהם. 

על פי הוראות חוזה המשבצת, מלוא הזכויות בנחלה עוברות לרבקה. במות רבקה ו/או בעודה בחיים מלוא הזכויות בנחלה תעבורנה לבנה.
התוצאה היא, שלאחר מות אברהם ושרה הצאצאים שלהם לא יקבלו את הזכויות בנחלה, וזאת על אף שערכו צוואה, אלא הזכויות יעברו  לרבקה שהתגוררה עם אברהם בנחלה שנים מעטות בלבד. רבקה תוכל להעביר ללא תמורה את הזכויות לבנה.

כדי למנוע תוצאה זו יש לערוך הסכם ממון בין אברהם לרבקה, שיכלול התייחסות למצב זה וניסיון למתן פיתרון, למרות הוראות חוזה המשבצת.

מעמד הידוע / הידועה  בציבור

הבעיה יותר מורכבת היא כאשר בני הזוג המחזיקים בנחלה חיים כבני זוג ידועים בציבור ללא נישואים.
הוראות חוזה המשבצת קובעות, שבמות המחזיק תעבורנה מלוא הזכויות לבן הזוג.

קיימת פסיקה של בית המשפט, לפיה את המונח "בן זוג" יש לפרש לרבות ידועה בציבור ואפילו בני זוג ממין אחד. (בג"ץ 721/94 אל על נתיבי אויר לישראל בע"מ נ' דנילוביץ פ"ד מח (5) 749.)
בעניין אדיר שטיינר נ' מנהל מס שבח, היועץ המשפטי לממשלה הודיע לבית המשפט העליון, כי הוא מקבל את בקשתם של אדיר שטיינר וצח גרניט לקבל פטור ממס על דירתם. 

לאור פרשנות זו,  בספור שהובא לעיל, אם לאחר פטירת שרה  אברהם יחיה  עם ידועה בציבור, עשויה בת הזוג הידועה בציבור לקבל את מלוא הזכויות בנחלה וזאת אף ללא נישואין.

מאידך, יש הסוברים שהמונח "בת זוג" אינו מכיל אלא את בני הזוג הנשואים.
בשל כך, על בני זוג החיים במשותף לערוך הסכם ביניהם, ולהגדיר היטב למי יעברו הזכויות בנחלה לאחר פטירת אחד מבני הזוג.  

בן ממשיך

במושבים בהם הסוכנת היא צד לחוזה בין האגודה לרמ"י (המושבים הסוכנותיים) קיים נוהל של מינוי בן ממשיך לו שותפים הסוכנות היהודית ומינהל מקרקעי ישראל.

ע"פ נוהל זה, חותמים ההורים והבן/הבת  על הסכם בו נקבע כי במות ההורים יועברו מלוא הזכויות בנחלה לבן הממשיך שהוסכם על האגודה ושכשיר להיות חבר בה על פי התקנון. לאחר מכן פונים לסוכנות לאישור המינוי ולאחר אישור הסוכנות נרשמת ההודעה על המינוי אף בספרי רשות מקרקעי ישראל.

החוזה הסוכנותי קובע בצורה ברורה, כי במות ההורים מחזיקי הנחלה, יועברו הזכויות בנחלה לבן הממשיך – שאושר ע"י ההורים והסוכנות.
נוהל זה של מינוי בן ממשיך אינו קיים במושבים בעלי חוזה דו צדדי.

* הכותב הוא עו"ד המתמחה בנחלות במגזר החקלאי

**האמור לעיל הוא מאמר כללי, ואינו מהווה תחליף ליעוץ  משפטי בכל מקרה לפי נסיבותיו.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים