לענין המאסר של השוטר שחר מזרחי דעתי הלכאורית היא כי הוא חטא בכך שירה באדם ללא הגנה. צריך לקרוא את העובדות שנקבעו בפסק הדין. ישנם תקדימים דומים עם עונשים חמורים יותר. כאן אין בעיה. הקושי של בית המשפט (ושלי) הוא בכך כי השופטים לא לקחו בחשבון, במקרה הנוכחי, את ההשפעות הישירות והעקיפות של ההחמרה בענישה וזו טעות גדולה.
כאשר שופטי בית המשפט העליון חושבים "עד הסוף" הם משלבים שיקולים אקסטרה משפטיים. הפעם הם כשלו. לו דעתי היתה נשמעת הם היו צריכים לאשר את העונש של בית המשפט המחוזי תוך הדגשה של חומרת המעשה ותוך ציון מפורש !!! כי הם לא מחמירים את העונש - הראוי להיות חמור יותר - עקב שיקולים חברתיים, הרתעתיים ומניעתיים. כך הם לא החליטו.
טוב עושים הפונים לנשיא בבקשת חנינה. אבל כאן יש מכשול לוגי חמור ביותר, עליו אני מתריע שנים רבות. נוהג שבעולם הוא כי הנשיא מקבל את עמדת התביעה דרך שר המשפטים בקשר לבקשת חנינה. "הוכח" להנחת דעתי כי אנשי הפרקליטות אינם מלאכים אלא בני אדם כמו כולנו ולכן המלצה שלהם by definition אינה יכולה להיות אוביקטיבית! לעולם! מי שרודף אחר עבריין במשך שנים ודואג להכניסו לכלא לא יכול להיות ניטרלי בהמלצותיו.
לפיכך, הצעתי לפני שנים "תחת כל עץ רענן", כי על הנשיא לבנות לעצמו קבוצה מייעצת המייצגת את כל שכבות העם ללא יוצא מהכלל, כולל עבריינים משוקמים ולבחור, בהגרלה ,כל פעם עשרה או שנים עשר איש אשר יתנו דעתם "אד הוק" לענין חנינה מתבקשת. כמובן שאחד מני רבים (חמישים , חברי הקבוצה,למשל ) יכול להיות נציג הפרקליטות או שמא תאמר נציגת הפרקליטות, אבל המה לבד? יש בכך פגם משפטי, אסטתי, מוסרי וחברתי.
לאור הנסיבות הקשות ראוי לדעתי להביא נושא זה לידיעת הנשיא כדאי שיפעל במהירות, (והוא יכול לעשות כן), כדי שימנה לעצמו נציגים של העם - ולו ספציפית למקרה הנוכחי -כדי שיחוו דעתם יחד עם עמדת הפרקליטות. לא לחינם מצינו: "קול המון כקול שדי" או בלשון לעז: " vox populi vox dei".
אם יתברר כי דעת העם היא כי יש לחון את השוטר שחר מזרחי או לפחות להחזיר על כנו את העונש של בית המשפט המחוזי, החלטת הנשיא ברוח זו תתקבל בברכה על יד כולי עלמא.
היעז לעשות כן?
החמרת עונשו של השוטר מזרחי - טעות גדולה
הפעם השופטים כשלו והיו צריכים לאשר את העונש של בית המשפט המחוזי משיקולים חברתיים, הרתעתיים ומניעתיים

- כן0
- לא0
מידע משפטי נוסף שעשוי לעניין אותך
רוצים להתייעץ עם עורך דין?
מאמרים נוספים

חובות העבר לא ירדפו אתכם לתמיד: פסק דין תקדימי מציב גבול לסמכויות הגבייה של הרשויות
פסק דין תקדימי קובע כי עיריות אינן יכולות לבטל רטרואקטיבית הסכמי פשרה בגלל פיגור בתשלומים שנים לאחר מכן. עו"ד אופיר בוכניק, שייצג את העותר נגד עיריית באר שבע, מסביר למה גם לאזרח הקטן יש כוח מול הרשויות.

כשהגוף קורס באמצע המשמרת: מתי כאב פתאומי הופך לתביעת מיליונים?
עובדים רבים בטוחים שתאונת עבודה היא רק פציעה פיזית נראית לעין, אך המציאות המשפטית מוכיחה שגם התקף לב, אירוע מוחי או כאב גב משתק יכולים לזכות אתכם בפיצויי עתק. עו"ד טלי דיין, מומחית לדיני נזיקין וביטוח לאומי, מסבירה היכן עובר הגבול הדק שבין בעיה רפואית שגרתית לאירוע משנה חיים.

משפט נתניהו, בג"ץ ובליץ החקיקה - האם ישראל במשבר חוקתי? ראיון עם עו"ד עופר ברטל
משבר חוקתי זה לא כשמשנים את החוק - זה כשמפרים אותו", אומר עו"ד עופר ברטל על רקע ההתפתחויות במשפט נתניהו, קידום חוק יסוד: לימוד תורה, חוק פיצול היועצת המשפטית, חוק התקשורת, מינוי עו"ד ראביליו - מקורבו של נתניהו לתפקיד מבקר המדינה והעימותים סביב החלטות בג"ץ. אז האם ישראל כבר במשבר חוקתי - או שמדובר במחלוקת פוליטית חריפה שפועלת עדיין בתוך כללי המשחק הדמוקרטיים?