פרויקט מיוחד ליום העצמאות 2024: איזה חוק יוכל להביא לאחדות בעם ישראל?

לקראת יום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל, שאלנו חברי כנסת מכל סיעות הבית, משמחה רוטמן ועד עופר כסיף, איזה חוק הייתם מחוקקים כדי לתרום לאחדות העם? התשובות שקיבלנו מעידות על רצון משותף לאחדות, אך הדרך אליה מאתגרת מאוד

מאת: ליהי גיאת - מערכת זאפ משפטי
08.05.24
תאריך עדכון: 08.05.24
11 דק'
פרויקט מיוחד ליום העצמאות 2024: איזה חוק יוכל להביא לאחדות בעם ישראל?

סביר להניח שאם היינו מגיעים כ"עם ישראל" לספת הפסיכיאטר, הוא היה מאבחן אותנו עם פיצול אישיות קל כי מצד אחד אנחנו מאוחדים כפי שמעולם לא היינו, תורמים כספים (ולעתים את ביתנו) לאנשים שאיננו מכירים, מקריבים את חיינו כדי להגן על המולדת ועל העם, עוזבים הכל בצד כדי להירתם למען אנשים שעד לפני דקה לא ידענו על קיומם. מצד שני, אנחנו מפולגים, מסוכסכים, חשדניים, נוטפי טינה ושנאה. כל מילה באינסטגרם מקפיצה אותנו בזעם ואנשים מהמחנה הפוליטי הנגדי נחשדים בעינינו כמפלצות, לא משנה מה בדיוק הם אמרו או למה התכוונו. למי זה משנה? גם ככה אנחנו שונאים אותם מראש.

יום עצמאות שבפתח משרה על כולנו התרגשות לאומית ומעין תחושת חגיגיות פטריוטית, שמצליחה להשתחל דרך חומות הציניות שפיתחנו וטיפחנו, אולי כצורך לשרוד במדינה די משוגעת, שבה כולם אוהבים אותך אבל גם קצת שונאים אותך, עד שאתה נזכר שבעולם הגדול האנטישמיות גואה ושוברת שיאים חדשים.

ובעצם למה לחכות למשהו חיצוני שיאחד אותנו? כמה נחמד היה יכול להיות אילו אנשים שיש להם את הכוח והיכולת היו מחוקקים חוקים שכל מהותם היא לאחד בינינו ולהשרות בינינו שלום ואחווה? אחרי שדיברנו עם חברי הכנסת שרואיינו לכתבה זו, הבנו שזה בעצם אפשרי. שלכולם יש מטרה טובה מול העיניים, לא משנה מאיזה צד של המתרס, כולם רוצים בטובתנו, ואתם יודעים משהו? בסוף, כך יש להאמין, זה גם יקרה.

חברי כנסת יקרים, איזה חוק הייתם מחוקקים בכנסת הנוכחית שיוכל לתרום לדעתכם לאחדות העם?

ח"כ שמחה רוטמן, הציונות הדתית

 רוטמן

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"אחדות לא משיגים בחוקים. אחדות משיגים בשיח מכבד, באמונה ברצון הטוב של מי שלא מסכימים איתו ובהירתמות לסייע למען החזון והייעוד המשותף לכולנו".

ח"כ חילי טרופר, שר בלי תיק, המחנה הממלכתי

חילי

"נראה לי נכון להרחיב את יישום רפורמת 'נפש אחת', שתכליתה מתן מענים טובים יותר של המדינה ללוחמים שמתמודדים עם פוסט טראומה. נכון לחוקק במהרה את החוק למענם של לוחמי צה"ל. הם יצאו להילחם למעננו, רבים מהם חזרו משם אחרת. אנחנו צריכים להיות עבורם ולמענם". 

ח"כ מאי גולן, השרה לשוויון חברתי וקידום מעמד האישה, ליכוד

מאי גולן

"יום העצמאות מהווה הזדמנות מצוינת להעצמת האחדות בעם ישראל, בין היתר על ידי הצעת חוק ייחודית המעניקה תקווה גם בימים חשוכים - חוק שימוש בזרע של נפטר לשם הולדה. בעקבות פגישות שקיימתי בשנים האחרונות עם מספר הורים שכולים, גיבשתי זמן קצר לאחר בחירתי לכנסת הצעת חוק המבקשת להסדיר את המשכיותו של חייל שנפל במהלך שירותו הצבאי ולא הותיר אחריו צאצאים, וזאת על ידי מתן זכות לאשתו או בת זוגו הקבועה או הוריו ליטול ממנו זרע לאחר מותו ולעשות בו שימוש להולדת ילד.

"מדינת ישראל, המוקירה את חייליה, חבה להם את האפשרות להמשכיות גם במותם. זהו החוב הרגשי, המוסרי והערכי שלנו לאותן משפחות שכולות גיבורות, כלל לא משנה מאיזה צד במפה הפוליטית הן. כולי תקווה כי הצעת החוק תיכנס לספר החוקים כבר בכנסת הנוכחית ונעניק קרן אור לאותם הורים".

ח"כ עו"ד אפרת רייטן, העבודה

אפרת רייטן

צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת

"לאחר השנה הסוערת שעברנו לפני השבעה באוקטובר, ההפיכה המשטרית, או 'הרפורמה המשפטית', שלמעשה עדיין על הפרק אם בעתיד הקרוב או הרחוק, אני מציעה לחוקק את חוק יסוד: החקיקה. חוק זה יבהיר את עקרונות השיטה ובין השאר את סמכות הכנסת לחוקק חוקים ותהליכי החקיקה.

"חוק יסוד חקיקה יגדיר את עליונות חוקי היסוד על פני חוקים רגילים, ויקבע את סמכות בית המשפט לביטול חקיקה רגילה אשר אינה עומדת במגבלות חוקי היסוד. מדובר בתהליך ארוך וקשה שבוודאי יעלה מחלוקות, אך אני מאמינה שבסופו יגביר את האחדות. קביעת כללי המשחק ועיגון הוראות חוקתיות הן שימנעו מחלוקות מהותיות על עצם השיטה, יניחו את היסודות להם אנו זקוקים ויוכלו להשקיט את הארץ ל-40 שנה (לפחות).

"לצד חוק יסוד החקיקה אני מציעה להשלים את מלאכת חקיקת חוקי היסוד, ובכך למעשה את מלאכת החוקה, באמצעות חוק יסוד השוויון".

ח"כ לימור סון הר מלך, עוצמה יהודית

סון מלך

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"אין חוק כזה. אחדות אמיתית לא מייצרים על ידיי חוקים. אחדות היא דבר שצריך לבוא מבפנים מהרצון ומההבנה העמוקה שזה הצורך הכי הכרחי לקיומנו כאן. הדבר היחיד שאפשר לייצר זה מודעות להבנת החשיבות של האחדות בעם.

"אחד החוקים שאני מיוזמותיו, עוד לפני האסון שפקד את מדינתנו האהובה, הוא ציון יום האחדות במדינת ישראל, בתקווה שהוא יעורר בלבבות ובדעת את ההבנה בצורך הקריטי שלנו באחדות, שאם לא נהיה תלויים אחד בשני, פשוט לא נהיה. שנזכה לבשורות טובות ולשובם של בנינו ובנותינו מהרה לביתם ולאדמתם".

ח"כ ניסים ואטורי, סגן יו"ר הכנסת, הליכוד

 ואטורי

צילום: ערוץ הכנסת

"איסור פגיעה בנציגי ציבור, לא בתמונות ולא בגידופים. לא משנה מאיזה צד במפה הפוליטית".

ח"כ טלי גוטליב, הליכוד

גוטליב

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"ביטול חזקת הגיל הרך נותנת קדימות בלתי הוגנת לאמהות על פני אבות. ביטוח חזקת הגיל הרך תוביל  לגירושים מכבדים ותשמור על נפשם של ילדיהם של הורים גרושים. זו זכות וחובה להורות בין אם את אישה או גבר. אין נכון מזה לשלומן של משפחות שלמות ופרודות".

ח"כ מתן כהנא, המחנה הממלכתי

מתן כהנא

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"חוקה ברוח מגילת העצמאות".

ח"כ חנוך מילביצקי, סגן יו"ר הכנסת, הליכוד

מיליבצסקי

צילום: דוברות הכנסת

"אין צורך בחוק. צריך לקום במשרד ראש הממשלה צוות שאחראי על בחינת כל האספקטים של פעילות הממשלה בראי האחדות והערבות ההדדית. מה שתורם - מקודם. מה שלא – לא".

ח"כ מיכאל מלכיאלי, השר לשירותי דת וממלא מקום שר הפנים, ש"ס

מלכיאלי

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"הייתי שמח על חוקים רבים שיהיה לי חלק בהם, בוודאי חוקים שיובילו לכך שהחברה בה אנו חיים תהיה טובה יותר, שוויונית יותר. בכל שנותיי בחיים הציבוריים עד כה, מהיותי חבר מועצת העיר ירושלים ואח"כ כח"כ וכיום כחבר ממשלה, יש נושא אחד שתמיד קיבלתי פניות לגביו, מכל חלקי האוכלוסיה ומכל ערי ישראל, והוא נושא הדיור הציבורי.

"הדיור הציבורי בישראל מאפשר לאלפי משפחות ובודדים להתקיים, אך היות והמדינה לא מרוויחה באופן ישיר מנושא זה, הרי שהצרכים גדלים והמשאבים פחות. חוק אשר יסדיר את נושא הדיור הציבורי בצורה אחרת באופן שינגיש טוב יותר את הקיים, כמו גם הגדלה של תקציב רכישת דירות נוספות. דיור ציבורי אשר יגיע לזקוקים לו באמת יהפוך אותנו לחברה מתוקנת, מכילה וטובה יותר. אין דבר חשוב לאדם/ משפחה מד' קירות להתגורר בהם.

"מצב החברה בישראל נמצא בשאול תחתית, כולם נגד כולם, כפי שלא היה מעולם; משל לא חווינו טבח אכזרי ומלחמה קשה. דווקא בעת הזו מעט סולידריות, כאשר כספי המיסים של כולנו יגיעו גם למטרה חשובה זו, יתאפשר לנו להרגיש קרובים יותר אחד לשני".

ח"כ נעמה לזימי, העבודה

לזימי

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"חוק יסוד זכויות חברתיות. חוק שכבר הגשתי והלוואי יעבור ביום מן הימים. אני מאמינה שהבסיס לאחדות הוא ערבות הדדית בין המדינה לאזרחיה. כשאנשים חיים בכבוד, הם יכולים לכונן חברת מופת".

ח"כ אוריאל בוסו, שר הבריאות, ש"ס

בוסו

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"יש מגוון נושאים שבעוברם ניתן לקדם חוקים ואף להעביר אותם, אולם בימים הללו עלינו לשים דגש על המאחד ועל המאחה בין כל חלקי החברה הישראלית, לנסות להגיע להסכמות רחבות ככל האפשר על הנושאים שעומדים על הפרק ולהתפלל לשובם בשלום של אחינו ואחיותינו החטופים, להצלחת לוחמינו בשדה הקרב ולהחלמתם המהירה והשלמה של כל הפצועים והנפגעים".

ח"כ משה טור פז, סגן יו"ר הכנסת, יש עתיד

טור פז

צילום: דוברות הכנסת

"החוק שהייתי מעביר הוא חובת מפגש בין מגזרים בבתי הספר ואפילו משלב הגן. ילד בישראל היום גדל כשהוא איננו מכיר ברוב המקרים ילד שאיננו דומה לו. מערכת החינוך חייבת לטפל בכך ולהיות ראש החץ של החיבורים בחברה הישראלית. זכיתי להקים תונית כזו שמפגישה היום ילדים יהודים וערבים במאתיים בתי ספר ופעלתי באופן דומה ביחס לדתיים וחילונים. זהו האתגר מספר אחת היום".

ח"כ יעקב מרגי, שר הרווחה והביטחון החברתי, ש"ס

מרגי

צילום: דני שם טוב/ דוברות הכנסת

"חוק אהבת חינם".

ח"כ מטי צרפתי הרכבי, יש עתיד

מטי

צילום: תמר מצפי

"יש לי הצעת חוק שנקראת 'חוק שיווי זכויות האישה' שעוסק בייצוג שוויוני לנשים במוקדי קבלת החלטות. נשים נעדרות משולחנות קבלת ההחלטות ומתפקידים משמעותיים רבים במדינה. ניהול המדינה חייב לכלול נשים, הרבה נשים, שיוכלו לאחד, לחבר ולייצג את מכלול האינטרסים ולהיות קשובות לצורכי הציבור המגוון. הצעת החוק מיועדת לאפשר ליותר נשים להשתלב במערכות הציבוריות ולהביא לשינוי משמעותי בניהול החיים של כולנו".

ח"כ משה אבוטבול, סגן שר החקלאות, ש"ס

אבוטבול

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"חוק איסור פרסום מידע מקדמי, השמצה והרשעת אזרח לפני שהסתיימו כל ההליכים הנדרשים ע"פ החוק, וזאת מתוך כבוד לכל אזרח ומשפחתו היקרה. יש לכבד כל אדם ואזרח וזה יביא לאחדות ושלום בכלל הציבור".

ח"כ אלי דלל, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, הליכוד

דלל1

"חוק האחדות הלאומי, לפיו יום אחד בשנה יחויבו כל מוסדות החינוך, הרשויות והארגונים האזרחיים, על אנשיהם, לקיים מעגלי שיח ביניהם. למשל, תלמידי ישיבות חרדיות עם מכינות חילוניות, מתנחלים וקיבוצים, שמאלנים וימנים וכיו"ב. בנוסף, יהיו תכנים ייעודיים שיילמדו במוסדות החינוך על קבלת האחר".

ח״כ מיכל וולדיגר, יו״ר השדולה לחיזוק החוסן בישראל, הציונות הדתית

מיכל

צילום: רוני נתן

״אחדות בעם ישראל היא חשובה, במיוחד בעת הזו של מצב חירום לאומי. יום העצמאות של מדינתנו הוא יום שבו על כולנו להתאמץ יותר למען האחדות, לחפש דרכים לחיבורים, אך דווקא בתור חברת בית המחוקקים הישראלי אינני חושבת שחקיקת חוק היא הכלי המתאים ביותר ליצירה וחיזוק האחדות.

"האחדות צריכה להגיע מהעם, לא מלמעלה. בוודאי שגם עלינו, ואולי במיוחד עלינו, להראות דוגמה, אבל לא בהכרח בחקיקה, שבדרך כלל באה לתקן מצב קיים, וכלי תיקון לא יכול ליצור מטרת-על כמו אחדות בעם.

"לטובת חברי כנסת עומדים כלים רבים, חקיקה היא רק אחת מהם. לכן, המשאלה והשאיפה שלי ליום העצמאות ה-76 של מדינת ישראל היא שהאחדות תשרור גם בבית המחוקקים פנימה, בין הסיעות ובין כל יושבי הבית ונוכל לשמש דוגמה ומופת. לא אחידים אלא מאוחדים. הלוואי שנהיה עמוד האש לפני המחנה, לפחות בנושא הזה. יום עצמאות שמח״.

ח"כ ולדימיר בליאק, יש עתיד

 בלק

"חוק לפיזור הכנסת והליכה לבחירות - שתיבחר כאן ממשלה חדשה, שתזכה לאמון הציבור ותאחד את העם".

ח"כ אלון שוסטר, המחנה הממלכתי  

שוסטר

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"הגעה לאחדות בעם באמצעות חקיקה יכולה להתגשם דרך שני מסלולים שונים. מסלול אחד הוא 'מסלול החקיקה המעודדת סולידריות'. משמע, קידום חקיקה שתקדם תוכן שיקבץ חברי כנסת מקשת חברתית ופוליטית רחבה, כגון חוק שיעסוק בהקמת בתי ספר המשלבים אוכלוסיות מרקעים שונים.

"המסלול השני הוא מסלול 'יצירת הקונצנזוס', לפיו רק תהליך שיחייב מעצם עבודת החקיקה יצור מסגרת מוסכמת וקונצנזוס על חקיקה מהותית ויעודד אחדות בעם. דוגמה קלאסית היא חקיקת חוק יסוד חקיקה בהסכמה רחבה. הפרטים של החוק כשלעצמם אינם מעודדי אחדות, בעוד שהתהליך לגיבוש ההסכמות וההצלחה, ככל שנגיע אליה, לגיבוש חוק יסוד מוסכם, הוא שיניב תחושת אחדות וחזון משותף".

ח"כ מיכאל ביטון, המחנה הממלכתי

ביטון

"חלק מהאחדות זה לחשוב על כאבו של האחר ולהיות רלוונטי עבורו במענה לצרכיו הקיומיים. הרבה חושבים שמה שמונע אחדות בישראל הם המתחים של דת ומדינה ושל ימין ושמאל, של שמרנים וליברלים, אבל יש כאב אחד גדול שלא אוהבים לדבר עליו כי הוא דורש משאבים וחלוקה הוגנת של תקציבים. מדובר בפערים הגדולים מדי בישראל בין עניים למעמד גבוה. בישראל יש כמה מאות אלפי משפחות עובדות שהן עדיין מתחת לקו העוני.

"אחד התיקונים הוא לעשות חוק חינוך חינם אמיתי בישראל ולהקל על המשפחות העניות והצעירות ועל מעמד הביניים הנמוך. הגשתי הצעת חוק כזאת. מקווה שאצליח בזאת. כיום גובים הרבה כסף מהורים בגנים ובבתי ספר למרות שקוראים לזה 'חינוך חינם'".

ח"כ עופר כסיף, חד"ש-תע"ל

כסיף

"'אחדות העם' הוא ביטוי לאומני מטבעו ואף מאפיין יסודי באידיאולוגיה הפשיסטית. למעשה, הוא משמש כסות לאינטרסים מגזריים של קנאים כוחניים ו/או של קובעי סדר היום. לכן, אני מתנגד עקרונית ל'אחדות העם' ותחת זאת מעדיף לפעול לסולידריות חברתית.

"בדרך כלל כשאומרים בישראל 'אחדות העם' מתייחסים לאחדות יהודית. 'העם' מבחינתי הוא כלל האזרחים – יהודים, ערבים ואחרים. לכן, הצעת החוק שלהלן מטרתה ליצור סולידריות חברתית בין כלל חלקי העם, במובן האזרחי הנ"ל ולא האתני של המילה: הצעת החוק קובעת שישראל היא מדינה דמוקרטית ושוויונית המבטיחה שוויון אזרחי ולאומי לכל אזרחיה. ההצעה דורשת חלוקה שוויונית של כל המשאבים הציבוריים - חומריים, פוליטיים, תרבותיים וסמליים - בין האזרחים היהודים והערבים.

"עוד מבקשת הצעת החוק להעניק לאזרחים הערבים ייצוג הולם ומוסדות ייחודיים בתחומי החינוך, התרבות והדת. החוק גם קובע שהסדרי ההגירה והאזרחות חייבים לשקף יחס הוגן ושוויוני כלפי כלל האזרחים".

ח"כ יסמין פרידמן סאקס, יש עתיד

פרידמן

צילום: נועם מושקוביץ/ דוברות הכנסת

"חושבת על זה ולמעשה מבינה - מדוע צריך חוק לאחדות העם? מתי הפכנו לעם כזה שזקוק לחקיקה כדי לאחד אותו? זו התשובה שלי".

(צילום ראשי: שאטרסטוק)

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה