zap group mishpati logo

עשרת הדברות לנפגע רשלנות רפואית

אם אתם חושבים שנפגעתם מרשלנות רפואית, הכתבה הזו היא בשבילכם. לפניכם עצות וטיפים - כל מה שחשוב לדעת ולעשות כדי לקבל את הפיצוי הראוי על הנזק שנגרם לכם

31.03.16
תאריך עדכון: 30.03.24
5 דק'
עשרת הדברות לנפגע רשלנות רפואית

נגרם נזק? בדקו אם היתה רשלנות
1. אם פניתם לטיפול רפואי ונגרם לכם נזק, אם היה איחור באבחון המחלה שגרם להחמרתה, או אם נולד לכם ילד פגוע, יתכן שנפגעתם מרשלנות רפואית. כל טיפול רפואי שגורם לנזק במקום לתועלת, עלול להתברר כטיפול רפואי רשלני. סמכו על תחושות הבטן שלכם - כאשר יש לכם תחושה שהטיפול הרפואי שקבלתם לא היה נכון, יכול מאוד להיות שאתם צודקים. אם קיבלתם "טיפ" מאיש צוות רפואי, כי משהו לא היה תקין בטיפול הרפואי, יש מקום לבדוק. אמנם, לא בכל מקרה בו נגרם נזק במהלך טיפול רפואי מדובר ברשלנות, אך עד שלא תבדקו לא תדעו. תביעת רשלנות רפואית שנמצאת מוצדקת ומסתיימת בפסק דין לטובת התובע או בהסדר פשרה, עשויה לזכות את הנפגע בתשלום שיקל על סבלו ויאפשר לו הליך שיקום טוב יותר. לפיכך, כדאי לבדוק.

חשוב - העתק מהתיק הרפואי
2. ככל שמתעורר חשד לרשלנות רפואית, פנו בהקדם למוסד הרפואי לקבל העתק מהתיק הרפואי שלכם. התיק הרפואי הוא הראיה החשובה ביותר בניהול תביעה בעילה של רשלנות רפואית.  זכרו - על פי חוק זכויות החולה, התיק הרפואי הוא רכושו של המטופל והמוסד הרפואי רק שומר אותו עבורו. זכותכם לקבל  תוך זמן סביר העתק ממנו כל אימת שתחפצו. קבלת ההעתק כרוכה בדרך כלל בתשלום. במידה שאתם נתקלים בסירוב מצד המוסד המטפל או בקושי אחר בקבלת התיעוד, אל תהססו לפנות לעורך דין. לא כדאי להתמהמה אלא יש לבקש העתק מהתיק הרפואי סמוך לאחר שקרה המקרה החשוד להיות רשלנות רפואית.

פגישה עם הצוות הרפואי
3. סמוך לאחר שקרה המקרה החשוד להיות רשלנות, אל תהססו ליזום פגישה עם הצוות הרפואי המטפל על מנת לקבל מהם מידע מה קרה. דאגו לשאול את כל השאלות. כדאי לתעד את הפגישה. לפני הפגישה מומלץ להתייעץ עם עורך דין העוסק ברשלנות רפואית, ולפעמים מומלץ שהוא יתלווה אליכם. 

לא לחתום על מסמך פשרה מבלי להתייעץ
4. לפני הגשת התביעה, אל תתפתו לחתום על אף מסמך פשרה מטעם המוסד הרפואי מבלי להתייעץ קודם לכן עם עורך דין. פעמים רבות הגורמים המטפלים מבטיחים פיצוי או טיפול על חשבונם, ובלבד שתתחייבו בכתב לא לתבוע אותם בעתיד. בדרך כלל מדובר בעסקאות שאינן כדאיות לכם, אשר ימנעו מכם לדרוש את הפיצוי שבאמת מגיע לכם בבוא העת. חתימתכם עלולה לעמוד לכם לרועץ במידה שתחליטו להגיש תביעה ברשלנות רפואית. כך למשל, בתחום הכירורגיה הפלסטית: הח"מ שמעה ממספר לקוחות, כי פעמים רבות, לאחר שהניתוח הראשון לא הצליח, המנתח הסכים לבצע ניתוח מתקן ללא עלות ובלבד שהלקוחות יתחייבו לא יגישו נגדו תביעה. לרוב, המטופל מתבקש לאשר בחתימתו את ההסדר, שהוא כמובן מקפח, מאחר שהוא עלול למנוע ממנו להגיש תביעה לא רק בגין הניתוח הראשון שנכשל, אלא גם בגין הניתוח המתקן אם יכשל אף הוא. בשום אופן אין לחתום על מסמך כזה מבלי להתייעץ קודם עם עורך דין.

פנייה לעו"ד מומחה ובעל נסיון בתחום
5. חושדים שנפגעתם מרשלנות רפואית? אל תהססו לפנות בהקדם לעורך דין. רוב עורכי הדין גובים תשלום סמלי עבור הפגישה הראשונה,  אם בכלל. בפגישה הראשונה יבחן עורך הדין את המקרה שלכם ויעריך מהם סיכויי התביעה, מהי כדאיותה ועלויותיה והאם יש טעם להתקדם. שכרו של עורך הדין נגבה בעיקרו באחוזים ממה שהשיג עבורכם בתיק בסוף הטיפול בו.

6. פנו אך ורק לעורך דין בעל ידע ונסיון רב שנים בתחום של רשלנות רפואית. רשלנות רפואית הינה תחום המצריך מיומנות, ידע ונסיון ולא כל עורך דין מסוגל להתמודד עמו. בקשו מעורך הדין להציג בפניכם פסקי דין שלו. לעורך דין שהוא גם רופא יש יתרון עצום בניהול תיקי רשלנות רפואית, שכן יש לו הידע והיכולת להעריך נכונה את התיק הן מבחינה רפואית והן מבחינה משפטית, לבחון את כדאיות התביעה, להבין את התיעוד הרפואי, להגיש את חוות הדעת המתאימות, להעריך נכון את סכומי התביעה, ולחקור את הרופאים והמומחים הרפואיים באופן מקצועי.

7. בררו היטב מי יהיה עורך הדין אשר יטפל בתיק שלכם. אל תתפתו לפנות דווקא למשרדים הגדולים של עורכי הדין. במשרד הגדול והנוצץ יפגוש אתכם בפעם הראשונה אולי בעל המשרד או אחד השותפים, אך לאחר מכן אתם עלולים למצוא את עצמכם מועברים לטיפול מעורך דין זוטר אחד לשני, או אפילו למתמחה. דווקא המשרדים הקטנים מבטיחים לכם בדרך כלל יחס אישי. 

8. כשאתם בוחרים עורך דין, אל תתפתו לפרסומות המפתות באינטרנט או בתקשורת. רבים מעורכי הדין מציגים את עצמם כמומחים בתחום, אך ייתכן שאתם עומדים להיות שפני הנסיונות שלהם.

התיישנות בתביעות רשלנות רפואית
9. שימו לב לתקופת ההתיישנות. בדרך כלל כאשר מדובר בתביעות רשלנות רפואית, ההתיישנות הינה שבע שנים מיום גילוי הנזק אצל בגיר, וככל שאין חפיפה בין מועד ההתרשלות למועד גילוי הנזק, עד 10 שנים מיום ביצוע העוולה. אצל קטין (מי שטרם מלאו לו 18 שנה) ההתיישנות הינה שבע שנים מיום הגיעו לגיל 18, דהיינו: עד הגיעו לגיל 25. לאחר שחולפת תקופת ההתיישנות אי אפשר להגיש את התביעה, גם אם מדובר ברשלנות הקשה ביותר. שימו לב שהכנת תביעה ברשלנות רפואית אורכת זמן, לפעמים גם מספר חודשים. לפיכך כדאי להגיש את התביעה בשלב המוקדם ביותר האפשרי - סמוך לאחר התגבשות הנזק.

סבלנות ופשרה
10. היו סבלנים. הגשת תביעה ברשלנות רפואית הינה הליך ארוך ומורכב, ויש להתאזר בסבלנות. חברות הביטוח של המוסדות הרפואיים מנסות להתיש אתכם, והמועדים בבתי המשפט ארוכים. ניהול תיק ברשלנות רפואית מתחילתו ועד סופו אורך בדרך כלל מספר שנים, אם כי רוב התיקים מסתיימים בפשרה בין אם לאחר הליך של גישור או לאחר שבית המשפט מציע הצעת פשרה. הצעת פשרה טובה הינה קניית סיכונים וסיכויים ראויה, חוסכת בעלויות ניהול התיק ומקצרת את משך ניהול התביעה.

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים