נגישות
לוגו אתר משפטי - הפורטל המשפטי לקהל הרחב

פקודת הראיות: מה יובא בפני בית המשפט?

בתי המשפט מכריעים במחלוקות המובאות בפניהם באמצעות ראיות שמציגים הצדדים. פקודת הראיות מסדירה את הצגת הראיות, קבילותן ומשקלן. סקירה מקיפה

מאת: עו"ד אילן כץ | | 4
פקודת הראיות: מה יובא בפני בית המשפט?

בית המשפט נדרש להכריע בשאלות הנתונות במחלוקת, הן בהליך פלילי והן בהליך אזרחי. כדי להגיע להכרעה, מוטל על בית המשפט לנסות לחשוף את האמת. ראיות מהוות אמצעי מרכזי לבירור האמת בבית המשפט. הצדדים מביאים ראיות התומכות בגרסתם. השופטים בוחנים את הראיות. עדויות או מוצגים (למשל: כלי נשק ששימש לביצוע רצח) מהווים אמצעי חשוב ביותר, המצוי בידי השופטים, השואפים לברר את העובדות ולהגיע להכרעה.

השימוש בראיות בבית המשפט נחשב מורכב ומסועף. הסדרת התחום כוללת רבדים מגוונים וסוגיות כבדות משקל. ההסדרה נעשית במסגרת חוקים, המשתייכים לתחום משפטי עצמאי המכונה "דיני ראיות". בישראל, החוק המרכזי בעולם דיני הראיות הוא פקודת הראיות [נוסח חדש] - תשל"א 1971.

יש מדרג בין ראיות "חזקות יותר" כגון הודאת נאשם, לבין ראיות פחות חזקות, כגון ראיה נסיבתית. בפקודת הראיות מוסדרות גם סוגיות הנוגעות לכשרותן וקבילותן של הראיות

מהי פקודת הראיות?

פקודת הראיות היא דבר חקיקה ותיק ומרכזי, מסועף ורב פרקים, העוסק בהסדרת היבטים שונים הנוגעים לשימוש בראיות בהליך משפטי ובעיקר בעדויות, לרבות עדויות בעל פה, עדויות בכתב, מסמכים ועדויות מפי מומחים.  

כאשר עוסקים בהסדרת השימוש בראיות, עולות בין היתר שאלות הנוגעות למשקלה של הראייה. כך, יש מדרג בין ראיות "חזקות יותר" כגון הודאת נאשם, לבין ראיות פחות חזקות, כגון ראיה נסיבתית. בפקודת הראיות מוסדרות גם סוגיות הנוגעות לכשרותן וקבילותן של הראיות: האם ניתן להציג את הראיות בפני בית המשפט או שמא אסור? האם בית המשפט אמור להתחשב בראיות או שמא אסור לו לקחת אותן בחשבון בהחלטתו? 

פקודת הראיות כוללת 60 סעיפים, בהם נקבעו הסדרים רבים ומגוונים. בסקירה זו נעסוק בהסדרים המרכזיים בפקודת הראיות.

עדות יכולה להינתן בכתב או בעל פה. הצורה הנפוצה ביותר של עדות, בפרט במשפט פלילי, היא עדות שבעל פה

פרק א' לפקודת הראיות - עדות שבעל פה

חלק נכבד מפקודת הראיות עוסק בעדים המוזמנים לתת עדות (להעיד) על מה שראו, שמע או ביצעו. עד יכול להיות כל אדם, לרבות תובע, נתבע או נאשם (כלומר: בעל דין, סעיף 7 לפקודה), עד ראייה, עד שמיעה, קורבן עבירה ועוד. עדות יכולה להינתן בכתב או בעל פה. הצורה הנפוצה ביותר של עדות, בפרט במשפט פלילי, היא עדות שבעל פה.

עדות שבעל פה

פרק א' לפקודת הראיות עוסק בעדות שבעל פה וקובע כי מותר להזמין כל אדם לתת עדות, כל עוד העדות קבילה ושייכת לעניין. כך, סעיף 1 לפקודה מתיר לבית המשפט לסרב לזמן עד, אם אין בעדותו צורך, או אם רוצים להזמינו למטרה שאינה גילוי האמת.

סעיף 2 לפקודה משלים את ההסדר הנוגע להעדת עדים וקובע כי כולם כשרים להעיד בכל משפט. שני סעיפים אלה מבססים את יכולתו של בית משפט לברר את האמת, על ידי שמיעת כל עד שיש ביכולתו לשפוך אור על העניין המתברר בבית המשפט. בהמשך הפרק, מפורטים חריגים לכלל זה: מקרים בהם אסור לבית המשפט לזמן עד ו/או אסור לתת משקל לעדותו.

בהליך פלילי נגד אדם, בן זוגו לא יעיד נגדו (סעיף 3 לפקודה). כמו כן, אדם אינו יכול להעיד נגד בנו וילד אינו יכול להעיד נגד הוריו

באילו מקרים אסור לבית המשפט לזמן עד?

במקרה שמדובר בהליך פלילי נגד אדם, בן זוגו לא יעיד נגדו (סעיף 3 לפקודה). כמו כן, אדם אינו יכול להעיד נגד בנו וילד אינו יכול להעיד נגד הוריו (סעיף 4 לפקודה). לעומת זאת, אם העדות היא דווקא לזכות בן הזוג, הילד או ההורה, ניתן להשמיעה והיא גם עשויה לשמש להרשעת הנאשם (סעיף 6 לפקודה).

הכלל מחייב כי העדות חייבת להישמע בבית המשפט, כשהעד על דוכן העדים. השופטים מתרשמים מדבריו, בעת שנציגי בעלי הדין חוקרים אותו

באילו מקרים עדות תיחשב פסולה?

לרוב, עדות שמיעה פסולה. הכלל מחייב כי העדות חייבת להישמע בבית המשפט, כשהעד על דוכן העדים. השופטים מתרשמים מדבריו, בעת שנציגי בעלי הדין חוקרים אותו. סעיף 10א לפקודת הראיות עוסק במקרה נפוץ, במסגרתו נחקר מוסר עדות במשטרה. העדות נרשמת. הסעיף משיב על השאלה האם ניתן להתחשב בעדות כראייה (האם הראייה קבילה וכשרה) ואיזה משקל יש להעניק לראייה. הסעיף קובע כי אמרת חוץ של עד שנמסרה בחקירה, מהווה עדות שמיעה שאינה קבילה, אלא במקרים חריגים המפורטים בחוק.

 ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק דין. אף על פי כן, העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק הדין

מהי המשמעות של ראיה בלתי קבילה?

סעיף 56 לפקודה קובע כי ראיה שאינה קבילה במשפט פלילי ונתקבלה בטעות או בהיסח הדעת, לא תשמש הוכחה לאשמה ואין לבסס עליה שום פסק דין. אף על פי כן, העובדה שבית המשפט שמע את הראיה לא תפסול את פסק הדין, אלא אם סבור בית המשפט שהנאשם לא היה מורשע אילולא נמסרה אותה ראיה או שאין ראיה מספקת אחרת זולתה, לתמוך בה את ההרשעה.

הודאת נאשם

סעיפים 11-12 לפקודת הראיות קובעים הסדר מיוחד לגבי הודאה של נאשם. הודאת נאשם נחשבת לראייה חזקה ביותר ונהוג לבחון את קבילותה וכשירותה באופן נפרד, בהליך המכונה "משפט זוטא". במסגרת משפט זוטא, נבחנות נסיבות מסירת ההודאה. רק אם בית המשפט מוצא כי ההודאה ניתנה מרצון חופשי ובאופן חופשי וכי לא נפל בה פגם, אזי ההודאה תהיה קבילה וניתן יהיה להתחשב בה.

סעיף 20 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבל חוות דעת בכתב של מומחה, רופא למשל, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין

עדות בכתב

פרק ב' לפקודת הראיות עוסק בעדות בכתב. עדויות בכתב מוגשות לרוב במשפט אזרחי, על גבי מסמך המכונה "תצהיר". סעיף 15 לפקודת הראיות קובע מספר תנאים מצטברים לקבלת תצהיר כראייה. על התצהיר להינתן בפני רשות מוסמכת (עו"ד, שופט, דיין, ראש רשות מקומית, היועץ המשפטי לממשלה), לאחר שהמצהיר הוזהר כי עליו לומר את האמת וכי אם לא יעשה כן, יהיה צפוי לעונשים הקבועים בחוק.

למעשה, התצהיר הוא הצהרה בכתב מפי המצהיר, שחייב להיות חתום על ההצהרה. חתימתו מאושרת בפני הרשות המוסמכת. במקרה שלא מולא אחד התנאים הללו, התצהיר ייפסל וערכו הראייתי ייפגם.

עדות של מומחים ועובדי ציבור

סעיפים שונים בפקודת הראיות מסדירים את אופן ההתייחסות לראיות מסוג עדות מומחה. כך, למשל: עדות של רופא; ובנוסף, עדות של עובד ציבור. סעיף 20 לפקודה קובע כי בית המשפט רשאי לקבל חוות דעת של מומחה בכתב, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין.

דיני הראיות מהווים חלק מרכזי בניהול משפט. לעיתים, מיומנות עורך הדין בדיני הראיות עשויה להשפיע משמעותית על תוצאות המשפט

ראיות חסויות

נושא מורכב נוסף, המוסדר בפקודת הראיות הוא חיסיון ראיות. פרק ג' לפקודה עוסק בכך. כך, למשל: סעיף 44 דן בחסיון לטובת המדינה; שם, נקבע כי ראיות שהוצאה לגביהן תעודת חיסיון, לא יימסרו לבית המשפט ו/או לא יתקבלו על ידיו. כנגד תעודת חיסיון, ניתן לעתור ולבקש את גילוי הראייה. סעיף 45 לפקודה דן בחסיון לטובת הציבור.

משקלן של ראיות

כאמור, בית משפט בוחן האם הראיה כשרה וקבילה. בנוסף, עליו לקבוע איזה משקל להעניק לראייה. סעיף 53 קובע כי את משקלה של עדות והערך שיינתן לעדות. בנוגע למהימנות העדים שמסרו את העדות, השופט יתרשם מהתנהגות העדים, מנסיבות העניין ומאותות האמת, המתגלים במשך המשפט.

לסיכום: דיני הראיות אינם עניין טכני בלבד, אלא מהווים חלק מרכזי בניהול משפט. לעיתים, מיומנות עורך הדין בדיני הראיות עשויה להשפיע משמעותית על תוצאות המשפט.

* עו"ד אילן כץ הוא סניגור פלילי וסניגור צבאי, המייצג חיילים ואנשי קבע בחקירות מצ"ח, מייצג שוטרים וסוהרים ונותן ייעוץ וסיוע בכל תחומי המשפט הצבאי והסנגוריה הצבאית.

לקבלת ייעוץ מעו"ד, השאירו פרטים ויצרו עמכם קשר בהקדם
done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
האם מאמר זה עזר לך?
אנשים דירגו ()
דיני ראיות קבילות ראיה משקל עדות
עו"ד אילן כץ

קבע פגישה עם
עו"ד אילן כץ