משפטי– זאפ
משפטיפורומיםאגודות שיתופיותהאם חבר ועד הנהלה יכול לעבוד בעמותה

מנהלי הפורום

עו"ד מרדכי שחם

עו"ד מרדכי שחם

עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).

קביעת פגישה
0539367355
חזרה לפורום

האם חבר ועד הנהלה יכול לעבוד בעמותה

גיל
גילה

שלום רב, האם מי שמועסק על ידי האגודה (למשל: מזכיר, איש תחזוקה) יכול לכהן בוועד ההנהגלה של האגודה? האם מי שמכהן בוועד ההנהלה יכול לקבל עבודות מן האגודה, בקבלנות (למשל: עבודות שיפוצים למשרדי האגודה). תודה.

RE:
מרד
מרדכי שחם, עו"ד

שלום רב! לגבי כהונה בוועד-ההנהלה של האגודה השיתופית (( האיזכור של "עמותה" - שגוי: אלה שני תאגידים שונים מהותית )), חלה תקנה 26 של "תקנות האגודות השיתופיות ( רשויות האגודה)", בכותרת "פסולים לכהונה בועד". תקנה זו מפרטת שורה של מיגבלות פוסלות, אך קשר עסקי או יחסי-עבודה של חבר-ועד עם האגודה - לא נכלל בהן. עם זאת, פסול לחברות בועד מסיבה כזו עשוי להימצא בתקנון-האגודה, ותקנה 26(א) אף מאשררת את תוקפו של איסור כזה בין חלופותיה ( פיסקה 7 ). להעדר מניעה עקרונית לעניין זה, עולה חיזוק מתקנה 20א של התקנות הנ"ל, המתייחסת ליו"ר מועצה של אגודה שיתופית ( אם הוקמה מועצה כזו, כגוף מצומצם של האסיפה הכללית ), והאוסרת עליו לכהן "בתפקיד מינהלי או ביצועי באגודה, לרבות תפקיד בניהול עסקי האגודה". בהעדר איסור דומה לגבי המכהנים בועד - עולה לגביהם היתר-לכאורה. ברם, גם בכך אין לראות תשובה סופית וממצה: בצד תקנה 26 לתקנות הנזכרות, חלה גם תקנה 23(ג), הקובעת ומחייבת כי "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה"; הפליה פסולה יכולה להיות גם הפליה לטובה. התקשרות של האגודה עם חבר-ועד מצריכה, אפוא, הוכחה כי יש לה הצדקה עניינית ותועלת מבחינת האגודה ( כגון ביצוע יעיל, מקצועי או זול - במיוחד). באפריל 1979 ניתן פסק-דין בבג"צ ( חיון -רשם האגודות ), לפיו "אין להתערב בשיקול-דעת חברי האגודה למנות כחברי הוועד המנהל את... האנשים הרצויים להם", במיוחד אם "הוועד הנוכחי הוא הוועד הרצוי לרוב הגדול של חברי האגודה". לפיכך, כאשר ההתקשרות המיועדת הינה לאחר בחירתו של חבר-הועד - מן הראוי להביא את העניין בפני האסיפה הכללית, ולבקש את אישורה, תוך הצגת חוות-דעת משפטית של היועץ המשפטי של האגודה, לגבי התקנוןוהנסיבות במקרה המסויים העומד לדיון. יצויין עוד, כי בסוגייה מורכבת זו, התלויה במידה רבה בנסיבות המקרה והמעורבים - עדיין לא נאמרה המילה האחרונה בפסיקת בתי-המשפט, ואין להתעלם כאן ממשקלם של גורמים, אשר נוצרו לאחר פסק-בג"צ הנזכר לעיל: (1) על אף השוני המהותי בין עמותה לבין אגודה שיתופית - האיסור המפורש לגבי ועד-עמותה, שנקבע בנושא ב"חוק העמותות, התש"מ-1980"; (2) התעצמות משקלו של "עקרון תום-הלב", אשר הפך ל"עקרון-על מלכותי" ( כלשון הפסיקה עצמה) בכל תחומי המשפט בישראל. מומלץ, אפוא, לאגודה ולועד-הנהלתה, להימנע ככל האפשר מהתקשרות כמדובר, גם משום מראית-העין הציבורית, ובכל מקרה - לקבללכך אישור האסיפה הכללית של חברי האגודה, לאחר ייעוץ משפטי בכתב. בהעדר יוזמה כאמור מצד ועד-ההנהלה - יוכלו חברים באגודה לפעול גם לקיום דיון באסיפה.