חוקיות וועדת קבלה לשוכרים

שלום רב! נושא ועדת-קבלה ביישובים שיתופיים מצוי בתקופה האחרונה במחלוקות ציבוריות ומשפטיות, וככל הנוגע למועמדות של משתכן ביחידת-מגורים, להבדיל מנחלה מושבית – מוצע למי שדואג לענייני היישוב, כי ינקוט גישה ליבראלית בנושא, ולא יערים קשיים על מועמדות, אם אין לכך סיבה ממשית ובעלת-משקל, על-פי קנה-מידה אובייקטיבי של טובת הקהילה ביישוב. במקרה האמור, יש לבחון את נוסחן המלא של ההוראות הנוגעות לעניין – הן בתקנון-האגודה והן בהסכם-השכירות הנזכר בשאלה; יתכן כי תשובה מתאימה תימצא באותן הוראות, בין במה שיש בהן ובין במה שאין בהן. למשל: יתכן כי לפי נוסחו ופירושו הנכון של הסכם-השכירות, יוצא השוכר ידי חובתו כלפי המשכיר, ע"י הצעת שוכר העונה על קנה-המידה הבסיסי של קיום אורח-חיים דתי. מכל מקום – המחלוקת שיצרה כאן האגודה הינה גם מעניינו של החבר-המשכיר, ועליו לשתף פעולה עם השוכר בכל פנייה לאגודה, בין לבירור הדדי ובין בהעמדתה של האגודה על הנזקים הנגרמים עקב עמדתה, עם אחריותה האפשרית לנזקים אלה. בירור מהיר וענייני של המקרה מול האגודה, אף בעזרת ייעוץ משפטי ( למשל: ע"י מי שערך את הסכם-השכירות ) – מומלץ כצעד ראשוני. חזקה על האגודה, כי בין שיקוליה יהיה גם הסיכון של יצירת תקדים, העלול לפרוץ את המסגרת הקיימת ביישוב. בכל צעד ובכל שלב, מומלץ לשלב גם שיקולים מעשיים וחברתיים, במיוחד אם השוכר בנה את ביתו באותו מושב. צעדים בלתי-מתאימים כנגד האגודה, עלולים לקומם חלקים של ציבור החברים במושב, על כל העלול לנבוע מכך. גם המועמד להשתכנות עצמו עלול להירתע ממגורים ביישוב, אשר ניכפו על רוב הציבור; אם הוא עדיין מעוניין בהתקשרות – ראוי לגייסו לפחות לבירור הסיבה ( החסויה ), אשר עליה מתיימרת האגודה לבסס את התנגדותה, ואשר בבחינתה האובייקטיבית ( עם שיקול מחודש מצד האגודה ) אמור להימצא הפתרון הראוי למחלוקת.