תשלום לאגודה שיתופית
שלום, לפני כתשעה חודשים חתמנו על הסכם לרכישת בית בישוב. עדיין לא עברנו להתגורר בישוב, הבית בבניה. עברנו ועדת קבלה והתקבלנו לישוב. כחלק מהליך לקיחת משכנתא היינו צריכים להחתים את האגודה השיתופית על מסמך לפיו אין לנו חובות. היום, קיבלנו מכתב לפיו האגודה השיתופית דורשת מאיתנו לשלם לה סך של 18,000 ש"ח עבור פיתוח הישוב וכתנאי לחתימה על מסמכי המשכנתא. יש לציין שאת ההחלטה הזו היא החילה רק על הרוכשים החדשים, בעוד שבשלבים הקודמים המתיישבים נדרשו לשלם סך של 3,000 ש"ח בלבד. כמו כן, שילמנו בעת חתימה על החוזה 45,000 ש"ח אגרת מבנה ציבור. ההחלטה התקבלה באסיפה עוד לפני שחתמנו על החוזה, אולם בשום שלב לא נאמר לנו שנדרש לשלם סכומים כאלה, לא ידעו אותנו על ההחלטה גם לא בעת שעברנו ועדת קבלה. הופתענו הן מההחלטה והן מהסכום, שאין באפשרותנו לשלם. גם לא ידוע לנו מדוע הוחלט לגבות דווקא סכום זה ולא אחר ולצורך מה. מה ניתן לעשות? לאיזה בית משפט יש סמכות לדון בכך?
גל, אתם חלק מהרוכשים של שלב ד' - אתם חברים בקבוצת הוואטספ של שלב ד?
שלום רב! מי שרכשו מגרש ביישוב, לאחר אישור "ועדת קבלה" ותשלום ל"מבני ציבור" – יש להניח, כי בצד זכויותיהם לבנייה ולהשתכנות, גם התקבלו כשותפים להשקעות-הקבע הציבוריות ביישוב. אם הדברים נעשו מול אגודה שיתופית, או לפחות בהכוונת האגודה – יש בהם כדי ליצור גם מחוייבות מצד האגודה כלפי אותם מתקשרים, בכל הנדרש להשתכנותם, קל וחומר – אם הוסדרו הליכי קבלתם כחברים באגודה. במקרה של קיום חברות כזו, הרי בנוסף למערכת המסמכים וההתנהגויות ההדדיות שהיתה כרוכה בהתקשרות – חל על חברים-משתכנים גם תקנון האגודה השיתופית, אשר דינו כחוזה בין החברים לאגודה, גם לגבי אלה שלא חתמו עליו כמייסדים. מערכת המסמכים והנסיבות, עם תקנון האגודה, מצריכים בדיקה לפני כל צעד משפטי - הן לגבי מסלול הבירור הנכון ( עקב סעיף-בוררות הנהוג בתקנוני אגודות ), הן להבהרת המצב המשפטי לגופו של עניין והן לגיבוש צעדים מעשיים לפתרון המחלוקת. בצד ההפנייה הכללית הנ"ל, לגבי שאלות קיימות ועתידיות, ולאור הפרטים שהועלו בשאלה הנוכחית – ניתן להעיר ולהציע גם זאת: 1) עקרון-השוויון חל באגודה שיתופית, והוא מחייב גם כל גוף ציבורי, לרבות רשות מקומית ( כאן - ועד מקומי ומועצה אזורית ). ברם, אפליה אינה פסולה, אם היא נובעת משוני ממשי בנסיבות רלבנטיות; למשל: אם דרישה כספית גבוהה יותר ממשתכנים נובעת מצרכי הכשרה מיוחדים בשטח שכונה חדשה ( כגון יישור קרקע, קירות-תמך, סלילת דרך, וכיו"ב ), אשר אולי לא נדרשו בשטח מרכזי ומישורי בו נבנתה השכונה הראשונה. 2) כל גורם הבא בדרישה כספית, גם אם הינו בעל-סמכות או בעל-חוזה, חייב למסור פרטים לביסוס דרישתו, אם נתבקש לכך – הן לעצם החובה הנטענת, שמילויה נדרש, והן לגבי אופן חישובו של סכום-הדרישה. סירוב למסור פרטים מלאים ומתאימים כאמור, לא רק שלא יועיל לדורש התשלום, אלא אף עלול להכביד עליו במקרה של בירור המחלוקת בפני גורם אובייקטיבי-חיצוני. פנייה ראשונית לבירור בסיס הדרישה ושיעורה ( הן בעל-פה והן בכתב ), הינה צורך חיוני לפתרון בכלל, ולפתרון בדרכי-שלום ( הראוי והרצוי במקרה כגון זה ) – בפרט. 3) מהשאלה עולה צורך, הנובע מדרישה של בנק, בהליכי הסדרת הלוואה-במשכנתא; לכאורה נראה, כי בשאלה כאן ניתן פירוש מחמיר ומיותר לטופס-האישור הנדרש לחתימת האגודה: גם אם קיים חוב כלשהו לאגודה, אין בו כדי לפגוע במישכון נכס שערכו מאות אלפי שקלים, בייחוד אם מדובר ב"חוב" שנוי במחלוקת שסכומו נמוך יחסית ( בהקשר: סך 3,000 ₪, ואף מעבר לכך, אינם צריכים להיות שנויים במחלוקת ). גם הבנק, אפוא, הינו "כתובת" למתן הבהרות ולהגמשת דרישות וניסוחים בטופס-האישור ( כמקובל אצל הבנקים במישכוני מקרקעין במושבי-עובדים בישראל ), ובהעדר פתרון בדרג הסניף – ע"י פנייה לייעוץ המשפטי ( האזורי ) של הבנק, תוך ניסיון לאיתור... בנק-מלווה חלופי.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
יואל כהנא
תמר פולט זמירי
