תשובות משפטיות בנוגע לבחירות להנהלת הקיבוץ
שלום, עתידות להתקיים אצלנו בקיבוץ בחירות להנהלת הקיבוץ ויש שתי סוגיות שאשמח לקבל עליהן תשובות משפטיות. 1. האם בעלי תפקידים חשובים כגון גזבר והמנהל העסקי של הקיבוץ או מנהל המפעל יכולים להגיש מועמדות כנבחרי ציבור? או שזה ניגוד אינטרסים מובהק ויש איסור כזה? אשמח להפניה לתקנות האגודה. 2. להנהלה יש צורך ב9 נציגים. הדעה הרווחת בקיבוץ היא שיש לסמן מהרשימה 9 שמות ולשים בקלפי ואולם קבוצת מיעוט פה טוענת שאין חובה לסמן 9 וניתן לסמן גם נציג אחד או שניים ובכך למעשה הם גורמים לאותו נציג לקבל את מירב הקולות(אפשר להוכיח זאת בדוגמה מתמטית). השאלה שלי האם ניתן לחייב את כולם לסמן 9 מועמדים בטופס אחרת הוא יפסל או שזכותם לסמן רק כמה מועמדים שהם רוצים עד 9? גם בעניין זה אשמח להפניות לתקנות אם יש. תודה מראש!
שלום רב! לשאלה מס' 1: תקנת-משנה 24(ב) של "תקנות האגודות השיתופיות (רשויות האגודה)" מורה, כי "לא ייבחר ליושב-ראש הועד חבר המשמש מזכיר או גזבר האגודה או בעל תפקיד דומה בה, למעט באגודות מסוג קיבוץ או מושב שיתופי." מכאן יש להסיק בבירור, כי אין מניעה שאלה ייבחרו לכהן בהנהלת אגודת-הקיבוץ, אם כי יש לקחת בחשבון מראש, כי בחירת בעל-תפקיד כזה לוועד-ההנהלה עלולה ליצור קשיים, כאשר ועד-ההנהלה יצטרך לדון ולהחליט בעניינים הנוגעים לחבר מאלה עקב תפקידו הנוכחי, ואותו חבר יצטרך להימנע מהשתתפות, ואולי אף לצאת מחדר-הישיבות; קשיים גדולים יותר אמורים להיווצר, אם בעל-התפקיד הינו יו"ר ועד-ההנהלה, אשר בנסיבות כנ"ל יימנע ממנו גם לנהל את ישיבת-הוועד.... לשאלה מס' 2: הדרך הרגילה לקבלת החלטות באסיפה הכללית הינה בהצבעה בהרמת ידיים של החברים הנוכחים ( תקנה 11 לתקנות הנזכרות לעיל ); הצבעה בקלפי ( המתקיימת בתנאי תקנה 41 לאותן תקנות ) הינה תחליף טכני להצבעה רגילה, כאשר נדרשת שמירת חשאיות לגבי הצבעתו של כל מצביע. כאשר בחירות מתקיימות באסיפה בהצבעה רגילה, ולגבי כל מועמד מתבקשת הצבעה בנפרד – ברור שכל מצביע מרים ידו לאישור רק לגבי מועמד שנראה לו מתאים להיבחר, וכך מתחייב גם לגבי בחירות בקלפי. הניסיון הנזכר בשאלה, להתנות את זכות-ההצבעה-והבחירה של חבר-אגודה בכך שיצביע גם בעד מי שאיננו נראה מתאים בעיניו – פסול עקרונית, והוא אף נוגד את מטרת ההצבעה בקלפי: לאפשר בחירה-הצבעה מרצון חופשי... ובהתאם לרצון החופשי! יש להזכיר, בנוסף: תוצאות של בחירות באסיפה הכללית מתאפיינות במספרים שונים של קולות, שנצברו למען המועמדים השונים. פיסקה (9) בתקנה 55 של התקנות הנ"ל מחייבת לכלול בפרטיכל ועדת-הקלפי גם את מספר הקולות הכשרים שנצברו לזכות כל מועמד; מספר קולות שווה לשני מועמדים או יותר נחשב כמקרה מיוחד, ותקנה 54 של התקנות מורה לפתור את הקושי ע"י הגרלה. אכן, התארגנות של קבוצות-מצביעים עשויה להשפיע על תוצאות הבחירות האישיות, אך אין לשכוח כי תופעה כזו היא "מחיר" ( לטוב או לרע ) של האופי הדמוקרטי של האגודה, וכי כהונה בוועד-ההנהלה של האגודה כרוכה, בראש וראשונה, בהטלת אחריות על המכהן, ובצורך להשקיע זמן וטירחה בדאגה מתחייבת ( ולתקופה לא קצרה ) לצרכי האגודה ולטובת חבריה. לא למותר להזכיר, בהקשר זה, מהוראת תקנה 23 לתקנות הנ"ל, הראויה לציטוט אף בפני חברי-האגודה: "הועד וחבריו יפעלו בתחום סמכויותיהם, בכפוף לתקנות האגודה והחלטות האסיפה הכללית, לטובת האגודה וללא הפליה."
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
שאלות נפוצות:
יואל כהנא
תמר פולט זמירי
