open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          • 10 בפברואר 2017

            וותק לטובת חישוב דמי העזיבה

            שלום. ב"חוברת השינוי" של הקיבוץ המשמשת כתקנון... רשום שאם מעבר המשפחה למודל השינוי, נפסק ספירת שנות הוותק לטובת חישוב דמי העזיבה. בזמן פרסום החוברת (על גלגוליה) וגם היום, הקיבוץ עדין לא מסווג רשמית כ"קיבוץ מתחדש" אצל רשם האגודות. השאלה שלי היא האם בנושא זה של ספירת שנות הוותק לטובת דמי העזיבה, שמעוגן בחוק (תקנות רשם האגודות) יש לקיבוץ סוברניות להחליט או לנהוג על פי נוהג או נוהל אחר - פנימי? ידוע שבתקנות הרשם מאפשר ל"קיבוץ מתחדש לקבוע בתקנונו תקופות נוספות שלא יבואו במניין הוותק...." סעיף 4 - ב'. האם מותר לקיבוץ שלא קיבל סיווג כמתחדש לנהג על פי תקנה זו?

            10 בפברואר 2017
          • מנהל הפורום מרדכי שחם, עו"ד - מנהל הפורום 11 בפברואר 2017

            וותק לטובת חישוב דמי העזיבה

            שלום רב!
            להבהרת הרקע הכללי: תקנה 19 של "תקנות האגודות השיתופיות ( חברות )" משריינת לחברי-קיבוץ דמי-עזיבה במקרה של יציאה או הוצאה מהקיבוץ, בהיקף הקבוע ב"תוספת", הנספחת לתקנות הנ"ל כחלק מהן. לעניין חישוב הוותק, קובעת תקנת-משנה 4(א) באותה "תוספת ראשונה", כי ימי-חופשה שלא נוצלו עד מועד העזיבה, ועד 60 יום – יבואו במניין הוותק, וכך גם "תקופת מועמדות של העוזב בקיבוץ, שבסופה נתקבל לחברות."
            תקנת-משנה 4(ב) של "התוספת" מפרטת תקופות אשר לא יבואו במניין הוותק, ובתקנת-משנה 4(ג) שם נקבע, כי "קיבוץ מתחדש יהיה רשאי לקבוע בתקנונו תקופות נוספות אשר לא יבואו במניין הוותק לצורך חישוב דמי-העזיבה והקצבה."
            ההוראה המיוחדת שנקבעה לגבי "קיבוץ מתחדש" – טעמיה עמה, כנובע מהמציאות החדשה הנוצרת עם אישור סיווגו של הקיבוץ כ"מתחדש" ( אישור הניתן ע"י רשם-האג"ש ); ברם, בכך אין כדי ליתן לקיבוץ המתחדש "יד חופשית" לשנות את תקנונו לעניין חישוב הוותק המדובר, רק משום שהושג רוב מתאים לאישורו באסיפה הכללית של הקיבוץ – תוקף כל שינוי בתקנותיה של אגודה מותנה באישורו של רשם-האג"ש, והרשם מוסמך לסרב לאשר שינוי, אם בתוכנו או בדרך קבלתו הוא חורג מעקרונות ומכללים מחייבים. כדוגמה, גם אם טכנית במהותה: תקנת-משנה 7(ו) של "תקנות האגודות השיתופיות ( ייסוד )" מורה, כי הרשם לא יאשר בקשה לתיקון תקנון, "אלא אם כן הוכח להנחת דעתו, כי קוימו הוראות תקנת-משנה (ב) של תקנה 7 הנ"ל, וביניהן – הדרישה כי "לפני ההצבעה באסיפה הכללית בדבר תיקון התקנות חולק לחברי האגודה הסבר בכתב, הכולל את הרקע לתיקון המוצע, הנסיבות שהצריכו את התיקון ומשמעויות התיקון במלוא היקפן" (כך!). "תיקון" - לרבות תיקון ע"י הוספה: כאן – הוספת שלילה של תקופות בחישוב הוותק.
            מטרת הוראת-החיקוק הנ"ל – לאפשר לחברים בחינה עניינית של הצעת-התיקון, ולכל הרואה עצמו נפגע – לנסות לשכנע את ועד-ההנהלה ואת יתר החברים-המצביעים ( ולפי הצורך גם את רשם-האג"ש ), כי אותה הצעה ( כולה או חלקה ) אינה ראויה לאישור. כך גם לגבי תיקון-תקנון לעניין תקנה 4(ג), בהקשר לחישוב "וותק" שיוכר לגבי "דמי-עזיבה".
            יוסף עוד: גם אם תאושר "שלילת וותק" נוספת ע"י האסיפה הכללית, ברוב הדרוש לשינוי תקנון, וכן ע"י הרשם – לא נראה כי ניתן יהיה לייחס לה תחולה רטרואקטיבית, וכן לא יהיה בכוחה לפגוע במרכיבים אשר שוריינו בסעיף 4(א) של "התוספת הראשונה" הנזכרת לעיל.

            11 בפברואר 2017
          forum moderator שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
          close the form