מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
כמה נחלות מותר להחזיק
כמה נחלות רשאי חבר אגודה להחזיק, ועל פי איזה חוק או תקנה
שלום רב! בכל מושב בישראל, אשר הוקם על אדמת-הלאום, הוקצתה נחלה לכל משפחה של חברים-מתיישבים, במסגרת ההתיישבות המאורגנת באמצעות האגודה השיתופית של המושב. הקצאה כזו נבעה לא רק מעקרון-השוויון החל בכל אגודה שיתופית, אלא גם מעקרון רב-שנים הנוהג לגבי מקרקעי-הלאום, שנועדו להתיישבות - ולא להשקעה. ביטוי מפורש ו"עיגון" להגבלה זו – בסעיף 6 של החלטה מס' 1 של "מועצת מקרקעי ישראל" ( אשר אושרה גם בהחלטת ממשלת ישראל מיום 23/5/1965 ), הקובע כי "מתנחל ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לא יהיו זכאים להחזיק יותר מנחלה אחת על מקרקעי ישראל." כל נחלה משתרעת על עשרות דונמים של קרקע, כאשר חלק-הנחלה המיועד לבתי-המגורים ולמבנים – לפחות שניים וחצי דונם, עם זכות להקמת שלש(!) יחידות-מגורים. נחלה במושב מתאימה, אפוא, למגורים משפחתיים, ואף עשויה לשמש, בד-בבד, גם כמקור-פרנסה – בין מחקלאות ( כייעודה הכללי של קרקע-הנחלה ) ובין ממיגוון שימושי-הפל"ח ( " פרנסות לא-חקלאיות" ) המוכרים-המותרים ע"י "רשות מקרקעי ישראל". במציאות ובמדיניות הקיימות עד היום, נמנע ריכוז נחלות ע"י בעלי-אמצעים. עם זאת, בעל-נחלה המעוניין כי צאצא משלו יתגורר בסמוך אליו ( לפחות בתחומי אותו מושב ) בנחלה משל עצמו – יוכל לסייע לו במימון הרכישה תוך שריון זכויותיו כמלווה, ע"י מערכת מסמכים מתאימה שתוסדר בסיוע משפטי של עו"ד ( בדומה להלוואה בנקאית המובטחת במישכון זכויות בנחלה ).