כמה נחלות מותר להחזיק

שלום רב! בכל מושב בישראל, אשר הוקם על אדמת-הלאום, הוקצתה נחלה לכל משפחה של חברים-מתיישבים, במסגרת ההתיישבות המאורגנת באמצעות האגודה השיתופית של המושב. הקצאה כזו נבעה לא רק מעקרון-השוויון החל בכל אגודה שיתופית, אלא גם מעקרון רב-שנים הנוהג לגבי מקרקעי-הלאום, שנועדו להתיישבות - ולא להשקעה. ביטוי מפורש ו"עיגון" להגבלה זו – בסעיף 6 של החלטה מס' 1 של "מועצת מקרקעי ישראל" ( אשר אושרה גם בהחלטת ממשלת ישראל מיום 23/5/1965 ), הקובע כי "מתנחל ובני משפחתו הסמוכים על שולחנו, לא יהיו זכאים להחזיק יותר מנחלה אחת על מקרקעי ישראל." כל נחלה משתרעת על עשרות דונמים של קרקע, כאשר חלק-הנחלה המיועד לבתי-המגורים ולמבנים – לפחות שניים וחצי דונם, עם זכות להקמת שלש(!) יחידות-מגורים. נחלה במושב מתאימה, אפוא, למגורים משפחתיים, ואף עשויה לשמש, בד-בבד, גם כמקור-פרנסה – בין מחקלאות ( כייעודה הכללי של קרקע-הנחלה ) ובין ממיגוון שימושי-הפל"ח ( " פרנסות לא-חקלאיות" ) המוכרים-המותרים ע"י "רשות מקרקעי ישראל". במציאות ובמדיניות הקיימות עד היום, נמנע ריכוז נחלות ע"י בעלי-אמצעים. עם זאת, בעל-נחלה המעוניין כי צאצא משלו יתגורר בסמוך אליו ( לפחות בתחומי אותו מושב ) בנחלה משל עצמו – יוכל לסייע לו במימון הרכישה תוך שריון זכויותיו כמלווה, ע"י מערכת מסמכים מתאימה שתוסדר בסיוע משפטי של עו"ד ( בדומה להלוואה בנקאית המובטחת במישכון זכויות בנחלה ).