• 20 בינואר 2013

    בחירת ועד.

    כאשר בוחרים ועד, האם חייב להבחר ועד קלפי, כמה זמן חוקי לפני ההצבעה הוא חייב להבחר?
    האם הבחירות לועד חייבות ליהיות ע"י קלפי מסודר?
    או שמספיק בחירת ועד באסיפה הכללית, ע"י פתקים בצורה חשאית.
    האם וכאשר עושים בחירות לועד בהצבעה בפתקים חשאית, ניתן לעשות סיבוב שני כאשר התוצאות צמודות?

    20 בינואר 2013
  • 20 בינואר 2013

    בחירת ועד.

    שלום!
    בחירות למוסד ממוסדות האגודה השיתופית – כולל ועד-ההנהלה וועדת-ביקורת – תתבצענה בדרך חשאית של הצבעה-בפתקים-בקלפי ( ולא בדרך גלויה ), אם הדבר נקבע בתקנון האגודה או אם נדרש ע"י עשרה אחוז לפחות מהנוכחים באסיפה-הכללית הדנה בנושא; כך הוראת תקנה 41 של "תקנות האגודות השיתופיות – רשויות האגודה", תקנות מהן יובא גם להלן.
    לפי התקנות הנ"ל, לשם קיום בחירות כאמור, על האסיפה הכללית לבחור ועדת-קלפי", ואם לא עשתה כן – בכוחו של רשם-האגודות למלא את החסר, במקומה, בעקבות פנייה אליו : תקנה 42.

    על ועדת-הקלפי לפרסם ברבים, בין היתר, הודעה על מועד אחרון להגשת מועמדויות, וכן את רשימת חברי-האגודה, כבעלי זכות-ההצבעה. בכך מתאפשר תיקון של השמטה או של כלילת שם שלא כדין, על דרך ערעור או התנגדות.
    לפחות 3 ימים מראש, על ועדת-הקלפי להודיע לציבור החברים על מועד הבחירות, עם פירוט סדרי-ההצבעה, נושאי-הבחירה ורשימות המועמדים: תקנות 48-45.
    לפי תקנה 47, על ועדת-הקלפי לקיים את הבחירות תוך 21 יום מבחירתה. כמו-כן, עליה לדאוג לסידורים הטכניים והארגוניים הכרוכים בכך, ועל ועד-ההנהלה לסייע בידה, להבטחת בחירות תקינות וחשאיות, כמתחייב.
    אין לשכוח, כי עם סיום כהונת ועד-ההנהלה, מסתיימת גם כהונת ועדת-הביקורת, ובחירות לועדה חדשה מקובל לבצע בד-בבד עם הבחירות להנהלה, לפי רשימת מועמדים נפרדת.

    מבחינת תוצאות של הצבעה, הרי במקרה של צורך בהתרת שוויון-קולות – תבצע ועדת-הקלפי הגרלה, לקביעת הסדר בין הנבחרים, כמצוות תקנה 54.

    בהקשר לשאלות במקרה זה, עם התשובות העולות מהתקנות, ראוי להזכיר, כי לפי הדין, אם מתבררת סתירה בין הוראות התקנות ( שהותקנו ע"י השר מכוח "פקודת האגודות השיתופיות") לבין תקנון-האגודה – ההוראות הנ"ל, שהינן בגדר חקיקת-משנה מחייבת, גוברות על התקנון.
    לפיכך, עם תקנון האגודה – תימצא במזכירות האגודה, לשימוש בעלי-תפקידים ולעיון החברים, גם מערכת מודפסת או ממוחשבת של "תקנות האגודות השיתופיות", עם עדכוני תיקוניהן בעזרת יועץ משפטי. זאת – במיוחד לגבי התקנות בנושאי "רשויות האגודה" ו"חברות" באגודה.

    מרדכי שחם, עו"ד


    20 בינואר 2013
    • 21 בינואר 2013

      בחירת ועד.

      מרדכי שלום!
      "אם הדבר נקבע בתקנון האגודה או אם נדרש ע"י עשרה אחוז לפחות מהנוכחים באסיפה-הכללית הדנה בנושא".
      לא ברור לי כמה דברים מהמשפט הנ"ל.
      1)האם החברים באסיפה הכללית יכולים להחליט על הצבעה ללא קלפי, ולקבוע בתקנון האגודה של הישוב על כך?
      2)האם באסיפה הכללית ניתן לבצע את הבחירות לוועד?
      מקרה לדוגמה:
      מודיעים על אסיפת חברים כללית, בהודעה רושמים את תוכן הנושאים לדיון. כמו כן מודיעים על בחירת ועד.
      באסיפה הכללית בוחרים ועד קלפי. לאחר מכן שואלים למתמודדים לוועד.
      רואים מי המתמודדים, רושמים אותם בפתק. הפתק מתקבל ע"י ועד הקלפי. ובכך נבחר הועד.
      האם הדוגמה הנ"ל תקינה?
      האם החברים יכולים לקבוע בתקנון האגודה שכך יתבצעו הבחירות?
      תודה רבה.
      בברכה דני.

      21 בינואר 2013
      • 22 בינואר 2013

        בחירת ועד.

        *הפתק מתקבל-הכוונה נמסר לוועד הקלפי.

        22 בינואר 2013
        • 22 בינואר 2013

          בחירת ועד.

          שלום רב!
          בעקבות הפנייה הנוספת – הבהרות אחדות, להלן.
          ראשית לכל, יש לאבחן בין נושא החשאיות בהצבעה לבין הסדרים טכניים.
          ככלל, הצבעה באסיפה כללית נעשית בגלוי, בהרמת יד, וכלל זה עשוי לחול גם בבחירת מוסד ממוסדות האגודה , אולם זאת – רק בשני תנאים מצטברים: העדר הוראה אחרת בתקנון האגודה ( כגון הוראה על בחירות בקלפי ) והעדר דרישה להצבעה חשאית מצד עשרה אחוז ( או יותר ) מהנוכחים באסיפה.
          אכן, לקראת תום כהונת-ועד, מתגבשת לעתים קבוצת מועמדים הזוכה לתמיכה רבתי, והיא עשויה להיבחר באסיפה כחטיבה אחת ( "אן-בלוק" ), בהצבעה גלויה, רגילה.

          ברם, אפילו אם נקבע במפורש בתקנון האגודה, כי בחירת מוסדות האגודה תיעשה בדרך זו – גוברת על כך הוראת תקנה 41 של "תקנות האגודות השיתופיות – רשויות האגודה": תקנה מחייבת זו, מאפשרת אף למיעוט של עשרה אחוז מהנוכחים באסיפה, לכפות על הציבור בחירות חשאיות; זאת – מטעם מעשי וראוי, ובהתאם למקובל בנושא. רק בבחירות חשאיות מובטחת הצבעת כל חבר לפי הבנתו ומצפונו, מבלי שיושפע מהשלכות של הרושם, אשר הצבעתו הגלויה עשויה ליצור אצל כל מי שהיה מועמד לבחירה, בין אם נבחר ובין אם לאו. לא בכדי מסתפק כאן מחוקק-המשנה באחוז צנוע של דרישה, לשם הסבת הבחירות למסלול של חשאיותן.
          מערכת התקנות 42 עד 56 של התקנות הנ"ל ממציאה, לצורך בחירות חשאיות, הסדר ראוי ויעיל - מן המוכן. תקנה 41 לאותן תקנות אמנם מאפשרת הסדר שונה בתקנון-האגודה לביצוע הצבעה חשאית, אך בכך עלול להיווצר סיכון של טענות בעתיד, לפיהן ההסדר התקנוני אינו מבטיח כראוי את המטרות והעקרונות שאותם מממשות תקנות מחוקק-המשנה, וכי מתגלה סתירה בין שתי מערכות-התקנות.
          לפיכך, אם רוב מתאים באגודה מתעקש להיות מקורי, ולנסות "לשפר" את התקנות הקיימות הנ"ל – מומלץ כי שינוי-התקנון, להוספת ההסדר המיועד בתקנון האגודה, ייעשה על בסיס של "אישור מוקדם", לפי תקנה 7(ג) ב"תקנות האגודות השיתופיות – ייסוד": הצעת-השינוי תישלח ע"י ועד-ההנהלה אל רשם האגודות השיתופיות, ואם יינתן אישורו – יהא בכך ביטחון של ממש, כי ההסדר התקנוני יעמוד מול טענות משפטיות בעתיד; בד-בבד, ייצור האישור יתרון נוסף – אם האסיפה הכללית לא תסטה מנוסח האישור, ותצביע עליו תוך 3 חודשים ממועדו, אזי די יהיה ברוב של שני-שלישים (במקום שלשה-רבעים) מקולות המצביעים, כדי שההצעה תאושר כדין.
          בהקשר זה אין לשכוח, כי החלטה לשינוי תקנון מחייבת, בין היתר, כינוס כדין של האסיפה למטרה מיוחדת זו, כולל קיום הוראת תקנה 7(ב)(4) ל"תקנות האג"ש - ייסוד", המחייבת חלוקת הסבר בכתב לחברי האגודה, טרם האסיפה, על הרקע והנסיבות לתיקון המוצע ועל "משמעויות התיקון במלוא היקפן." לפי תקנת-משנה 7(ו) שם, לא יאושר תיקון התקנון ע"י הרשם, אם לא הוכח להנחת דעתו, כי קויימה גם הדרישה הנ"ל.


          22 בינואר 2013
          • 22 בינואר 2013

            בחירת ועד.

            תודה רבה על העזרה.
            בברכה דני.

            22 בינואר 2013
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?