• 17 בפברואר 2013

    דמי עזיבת קיבוץ ופנסיה

    שלום רב.
    אנו זוג עוזבי קיבוץ עם ותק של מעל 20 שנה, ומבקשים לדעת מה הם זכויותינו – דמי עזיבה, ותשלומי פנסיה.
    מכיוון שהקיבוץ מעולם לא דאג לקרנות פנסיה לחבריה, האם מעבר לדמי עזיבה יש אפשרות לתבוע פנסיה על השנים של החברות בקיבוץ?
    בתודה
    דליה

    17 בפברואר 2013
  • 21 בפברואר 2013

    דמי עזיבת קיבוץ ופנסיה

    שלום רב!
    לפי התיאור בשאלה ( אשר הופיעה, בו-זמנית, לפחות בשני אתרים נוספים ), קיימת מחלוקת מול הקיבוץ, ואין למצוא לה פתרון בתקנון האגודה.
    תשלומים לעוזבי-קיבוץ נדונים ב"תקנות האגודות השיתופיות – חברות", לפי תיקון מתשס"ט-2009 ( "קובץ התקנות", חוברת 6773 ); בתקנות-התיקון הנ"ל ( כתוספת לתקנות, עם תקנה 19 בהקשר ) נקבע הסדר מפורט, אשר נועד למצות את הנושא. קדמו לתיקון "כללים" במתכונת דומה, אשר גיבשו, פרסמו והנהיגו התנועות הקיבוציות – עוד בשנים 1993 ו-1994. מי שצבר לאחרונה וותק של כ-20 שנה , אמור היה להכיר כללים אלה, עוד משנותיו הראשונות בקיבוצו.
    ההסדר המיוחד האמור, המהווה חלק מהתקנות, קובע בין היתר, בתקנה 7, כי עוזב-קיבוץ "שגילו מעל 30 שנה,זכאי לקבל מהקיבוץ קצבה נוספת על דמי-העזיבה", אשר תחושב ככל האמור בתקנה 8.
    סעיף 65 של "פקודת האגודות השיתופיות", מכוחו הותקן ההסדר החקוק, כולל גם הסמכה של מחוקק-המשנה לקבוע "הוראות בדבר יציאתם או הוצאתם של חברים ובדבר התשלומים שישולמו להם..." ( פיסקה כ"ג בסעיף-המסמיך ). האם בתקנות אלה יש כדי למצות את הנושא בכללו, מבלי להותיר פתח לתביעה מעבר להן?
    מעיון בהסדר שבתקנות ניתן לעמוד על המאמצים המשפטיים והחשבונאיים שהושקעו בהן, וככל הנראה – בניסיון להתוות "שביל-זהב", אשר ייתן מענה סביר ( גם אם חלקי ) לצרכיהם של העוזבים, מבלי לפגוע בחברים האחרים, אשר נותרו בקיבוץ, ואשר ישאו בנטל התשלומים.
    אין לשכוח, כי בקיבוץ נותרים חברים לא מעטים בוותק אף גדול יותר משל העוזבים, אשר זכויותיהם אינן פחותות; מכל מקום, אם בחרו העוזבים לנטוש את המסגרת המשותפת – מדוע "לגלגל" על הנשארים נטל מוגבר עקב כך!?
    מבלי למצות כאן את הטיעונים האפשריים בסוגיה, נראה כי להצדקת תביעת-עוזבים לתוספות החורגות ממה שנקבע להם בהסדר החקוק, יש צורך בקיומה
    ( וביכולת הוכחתה ) של מערכת נסיבות מיוחדת, אשר תכלול גם את אלה:
    היווצרות יתרונות כלכליים ממשיים וברי-קיימא לנותרים בקיבוץ ( אישית או במסגרת האגודה ), עקב העזיבה הנדונה, או עקב תרומות ייחודיות מצד העוזבים בתקופת חברותם; אותם יתרונות ש"תרמו" העוזבים למסגרת הקיבוץ וחבריו, הינם מעבר לשווה-הערך של תשלומי-העזיבה שבחיקוק; אותם יתרונות ניתנים למימוש סביר, מבלי לפגוע בקיבוץ ובחבריו הנשארים.
    בצד אלה, ייתכנו נסיבות מיוחדות, אשר ישלימו תמונת-מצב דומה - במיוחד אם מדובר בהפרטה בקיבוץ, או בחלוקה של נכסים או זכויות, באופן היוצר קיפוח ממשי של העוזבים, אם שולמו להם, בגין עזיבתם, רק אותם תשלומים שבתקנות.

    בבחינה מראש אצל העוזבים, לגבי המצב הניתן להוכחה ולגבי הסיכויים בתביעה, יש להסתייע בעו"ד הבקי בתחום, אשר וודאי ישלב בבדיקתו גם מומחה בתחום הכלכלי-חשבונאי.
    אם יימצא בבדיקה עניינית כאמור, כי קיים לכאורה יסוד לדרישה ואף לתביעה – ראוי ורצוי להציג דברים בכתב מפורט לקיבוץ עצמו, ולפי תשובותיו - לבחון את המצב והסיכויים שנית.
    אם יתברר אזי יסוד ממשי ואובייקטיבי לטענות העוזבים, יש להניח כי כל הנוגעים בדבר יעדיפו לנסות להגיע לפתרון המחלוקת בעזרת גורם מגשר או מפשר, או על דרך בוררות, כדי לחסוך מכל צד את הכרוך, מבחינתו, בהתדיינות משפטית.



    21 בפברואר 2013
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?