מנהלי הפורום
עו"ד מרדכי שחם
עוסק בעריכת-דין מאז נובמבר 1972. תחומי עיסוקו מקיפים מגוון ענפי-משנה בעולם-המשפט, בעיקר בתחום האזרחי והמנהלי, תוך התמחות בנושאי מקרקעין (במיוחד-מקרקעי-הלאום שבאזורי התיישבות חקלאית), תאגידים (במיוחד-חברות ואגודות-שיתופיות, וכן תאגידים סטטוטוריים), חקלאות וענפיה, מושבי-עובדים, וכן בכל תחומי החוזים (הן בניסוח לקראת חוזה, והן בהתמודדות מול קשיים ומחלוקות המתעוררים על רקע חוזים קיימים).
ביטול החלטות ועד אגודה ע"י אסיפה כללית,הוצאת חברים מאגודה ע"פ תקנון בידי האסיפה
שלום רב, השאלה מתחלקת לשתיים: 1. ועד אגוד הכריז על אסיפה כללית שנתית.בשעה שנקבעה לא היה מניין חוקי לאסיפה ולאחר חצי שעה התאספו החברים. איש מחברי הועד לא הגיע, אך חברים החליטו לקיים את האסיפה ע"פ סדר יומה שפורסם.אחד הנושאים בסדר יום היה דיווח הוועד על פעילותו. בסעיף זה החליטו החברים להצביע אי אמון בוועד ולבטל כל החלטות הועד החל מיום כניסתו. בסעיף שונות אך הצביעו לפנות בבקשה לרשם האגודות למינוי חוקר. אציין שיו"ר הועד לכאורה, שלח הודעת ואטסאפ לחלק מצומצם של חברים,כשעה אחרי מועד האסיפה שפורסם, בה כתב שכיוון שדו"חות הועד אינם מוכנים אז אסיפה נדחת על ידו בשבוע ימים. אדגיש, שהיה מניין חוקי לאסיפה ואסיפה נפתחה במועד והספיקה לדון בנושאים ע"פ סדר יומה. האם אסיפה כללית פעלה כדין במקרה הזה? 2. ישנו סעיף בתקנון האגודה המתנה חברות באגודה ב"מגורי קבע ביישוב". בתום האסיפה הוחלט לקיים אסיפה נוספת בעוד כשבועיים ולעלות נושא הוצאת חברים שאינם גרים יותר ביישוב מן האגודה.כיוון שוועד פעל בניגוד להוראות התקנון בדבר קבלת חברים חדשים, החלטות הועד בוטלו ע"י האסיפה ולכן ישנו צורך לדון מחדש בעניין החברים חדשים ובעניין הוצאת חברים שאינם ביישוב יותר. האם אסיפה כללית יכולה לעשות זאת ללא החלטת ועד בעניין? האם חברים יכולים לקבוע אסיפה מועד אסיפה נוספת בלי שועד מכריז עליה? אם כן, מי אחראי על פרסום מועד לאסיפה?
שלום רב! .1) בניהול אסיפה כללית נדרש "כיסוי" מתאים לכל נושא-דיון, בסדר-היום שנילווה לזימון לאותה אסיפה. עיקר הטעם לדבר: חברים שנעדרו מהאסיפה בחנו את סדר-היום המיועד שלה, ושקלו לפיו את שאלת הופעתם; אילו היו יודעים על נושא נוסף שיתקיים בו דיון – יתכן שהיו מחליטים להופיע, לנסות להשפיע ולהצביע. לפיכך, בחלק הראשון של השאלה לא ניתן לבסס תוקף לצעד מרחיק-לכת כביטול החלטות ועד-ההנהלה – סעיף של "דיווח מצד הוועד", או סעיף "שונות", אינם מהווים התראה לחברי-האגודה על צעד כה משמעותי, הצריך להופיע בזימון לאסיפה במפורש ובמפורט. בנוסף, בבירור שאלת חוקיותן של החלטות אסיפה כללית יש לבדוק קיומו פרטיכל מתאים למהלך הדיון וההצבעה, חתום ע"י יו"ר-אסיפה ומזכיר-אסיפה שנבחרו בתחילת ההתכנסות. 2) בחלק השני של השאלה ישנה התייחסות לחברים ש"אינם גרים יותר" ביישוב; על-פי התיאור בשאלה, האפשרות לתקוף את חברותם של אלה כרוכה בטענה כי "עקרו את מושבם" מן היישוב, להבדיל מהעדר בסיס נדרש בשלב קבלתם. מכל מקום: קביעה על "עקירת מושבו של חבר מן היישוב" מצריכה דיון של ועד-ההנהלה או של גוף מוסמך תואם, אשר אליו יזומן כל חבר העומד בפני קביעה לפיה פקעה חברותו באגודה, כדי להעמידו על קיום הליכים משמעותיים כאלה בעניינו וכדי לאפשר לו להתגונן בראיות ובטענות. דבר זה לא נעשה עד כה, לפי השאלה, ונראה כי הליכים כלפי חברי-אגודה כנזכר בחלק זה של השאלה – צריכים לעמוד על הפרק לפי מסלול כזה. על רקע המשבר הפנימי המצער, העולה מהתיאורים בשאלה, מומלץ לחברים ולאגודתם לשכור שירותי עו"ד הבקי בענייני אגודות יישוביות, כדי שיבחן את הנושא כראוי, הן ביחס למה שנעשה, הן לגבי מה שהיה צריך להיעשות, ובעיקר – כדי שייעץ בדבר הדרך הנאותה לברור המחלוקות הקיימות באגודה ובין חבריה, וכדי שילווה את הצעדים באגודה לפי כל צורך. בין היתר, יבחן עוה"ד-המייעץ את תקנון-האגודה, ויבהיר לכולם את האפשרויות לכינוס אסיפה אף ללא שיתוף-פעולה של ועד-ההנהלה – הן על-פי דיני האגודות השיתופיות והן על-פי הוראות התקנון. בהעדר הסכמה על עו"ד-מייעץ משותף, יוכלו חברים בעלי-עניין להתארגן בשיתוף-פעולה, גם כדי לשכור עו"ד על חשבונם, תוך שמירת זכות לדרוש החזר מתאים מן האגודה.