החלטו אגודה מוניציפאלית
כבעל נחלה במושב בדרום הארץ, ברצוני לשאול מספר שאלות. במושב שלנו יש הרחבה וקיימים בו שלושה ועדים, ועד האגודה המשקית, ועד מקומי וועד מוניציפאלי כאשר קיימת זהות ועדים בשניים האחרונים. לאחרונה התקבלה החלטה באסיפה המוניציפאלית לבצע פיתוח לבית הכנסת במושב וכל משפחה תצטרך להשתתף בסכום של 1650 ש"ח כאשר במשקים חקלאיים בהם קיימת יותר מיחידת דיור אחת בעל הנחלה יישא בתשלום של 1650 ש"ח עבור כל יחידת דיור. מעבר לכך, בכל שנה האגודה המוניציפאלית מחייבת כל משפחה כולל דיירים שגרים בשכירות ואינם חברי אגודה בסכום של 1500 ש"ח חוץ ממיסי ועד מקומי. 1) האם זה חוקי לחייב בעל נחלה על-פי הנכסים שיש לו במשק? שכן המושב תוכנן לפני יותר מ-60 שנה שבכל משק ניתן לבנות 3 יחידות דיור ולכל חבר זכות הצבעה אחת ולא לפי יחידות הדיור שבבעלותו. 2) האם למושב מותר לגבות מיסים מוניציפאליים מדיירים שגרים בשכירות על-אף שאינם חברי אגודה? 3) האם למושב מותר לנהל את שלושת הוועדים מאותו חשבון בנק? 4) האם אין פה עניין של פגיעה בלתי מידתית במיעוט? 5) האם לועד מוניציפאלי מותר לגבות מחבריו כל סכום שהוחלט באסיפת חברים? 6) האם מותר למושב לצרף חבר באגודה המשקית באופן אוטומטי לאגודה המוניציפאלית מתוקף חתימתו על הצטרפות לאגודה המשקית עת רכש את המשק? תודה רבה!
שלום רב! שלושה וועדים פעילים במושב נראים, לכאורה, כנטל מופרז, אך אין לשכוח, כי תיפקודם של אגודה חקלאית ושל "ועד מקומי" הינו בגדר המקובל ביישובים שיתופיים, זה עשרות שנים. נותר רק לבחון את "הצלע השלישית". על רקע קיומם של אגודה חקלאית ושל "ועד מקומי" ביישוב - מה תקומתה ומה תרומתה של אגודה קהילתית, הנקראת לעתים "אגודה מוניציפאלית"? השאלה מתחדדת באותם יישובים, בהם אגודה נוספת זו איננה רק "על הנייר", אלא פועלת ותובעת כספים לעצמה, כבמקרה המתואר כאן. אגודות "מוניציפאליות" נועדו, במקורן, לשמש תחליף ל"ועדים מקומיים" - כרשויות מקומיות ביישובים השיתופיים. כוונה זו נותרה בלתי ממומשת, והנושא המוניציפאלי מסור, לפי הדין, בידי המועצה האזורית ובידי השלוחה המקומית שלה – "הועד המקומי". לאגודות קהילתיות נותרו פעילויות ציבוריות משלימות, על בסיס חברתי-הסכמי, אשר גם אם הוא נשען, להלכה, על תקנון האגודה הקהילתית, וגם אם הוא נועד לשמש מסגרת לשימור האופי המיוחד של היישוב - מוטב כי ייושם למעשה, בהתחשב גם באלה: (1) העדר זכויות בקרקע ובמבנים, כל עוד לא הוענקו לאגודה זו כדין ובמפורש; (2) מעמדם, פעילויותיהם, כוחותיהם וזכויותיהם של "הועד המקומי" ביישוב ושל האגודה החקלאית; (3) הזכות והחופש הנתונים, עקרונית, לכל חבר באגודה – לפרוש מחברותו, ולהתנתק בכך מקשר חוזי מחייב הנובע מתקנון האגודה. מקומה וצידוקה של אגודה קהילתית אמורים להיבחן על-פי מאפיינים של היישוב המדובר ושל תושביו, וכל פעילות מצדה תישקל גם לפי התאמתה לצרכי הכלל. כדוגמאות בולטות לפעילות ראויה כזו עשויים לשמש שיפוץ בית-כנסת, תיגבור אמצעי-אבטחה ביישוב ואף הקמה ו/או תפעול של בריכת-שחיה. לנושא המיוחד של בית-כנסת ביישוב, מופנית תשומת-הלב גם לתשובת הח"מ מיום 30/10/12 בפורום זה. מול שאלות-משנה אחרות שהוצגו כאן, יוספו הערות אלה: א. אין קשר בין זכות-הצבעה לחבר באגודה לבין הנובע, לפי הדין, מחובת כל מחזיק בבית-מגורים לשאת בחובות ארנונה לרשות המקומית, גם אם הינו שוכר בלבד. ב. ככל שנוצרת הוצאה או חובת-תשלום בגין בית נוסף בנחלה, על בעל הנחלה לשאת בכך, עם אפשרות "לגלגל" זאת על דייר, ככל שהוסכם בחוזה-השכירות. ג. גם אם קיים יתרון מול הבנק באיחוד פעולות אצלו בחשבון אחד – הדבר מצריך אישור מקצועי מברית-הפיקוח ( או ממבקר-החשבונות ), עם דיווח מנומק לציבור ביישוב. בכל מקרה – חייבת להיות הפרדה ברורה בניהול מערכת החשבונות של כל גורם, וכן בתקצוב ובדו"ח הכספי השנתי. ד. מימון קיומה ופעילותה של האגודה הקהילתית מותנה בצידוקם מבחינת טובת הציבור. ה. מי שאיננו חבר באגודה שיתופית, ואיננו מחויב כלפיה לפי הסכם בר-תוקף, איננו חייב בהוצאותיה, אלא לכל היותר – בתמורה ראויה לשירות או לטובת-הנאה שקיבל ממנה.
ראשית, תודה רבה על תשובתך המפורטת. ישנו עניין אחד שתשובתך עליו אינה ברורה לי מספיק ואבקש את עזרתך. האם חבר אגודה מוניציפאלית חייב לשאת בתשלום כפול עבור הבית השני בנחלה שלו מעבר לתשלום מיסי ועד מקומי, ארנונה (שאותם ברור מעל לכל ספק שיש לשלם לפי מ"ר גם אם ישנו בית נוסף בנחלה) ומיסי חבר באגודה המשקית. מדובר אך ורק בתשלום "חד-פעמי" נוסף על-מנת לכסות גירעון שנוצר בעקבות השקעה בפיתוח בית הכנסת ונקבע כתשלום לפי יחידת מגורים באסיפת חברים מוניציפאלית (לא ועד מקומי). תודה רבה, אביחי
שלום רב! יתכן כי מן הראוי, שבגין כל בית נוסף בנחלה ( להבדיל מבית המגורים של בעלי-המשק ) ייקבע תשלום מופחת או חלקי: אמנם, בכל בית ובית אמורה להתגורר משפחה, אשר בית-הכנסת ישמש לה כבית-תפילה כלכל משפחה אחרת במושב; ברם, גאוות-השותפות ותרומות-הערך המגוונות, ככל שינבע מבית-הכנסת המשופץ, יהיו בעיקר – נחלתם של בעלי-המשקים במושב. מאידך, אם כבר נעשו מהלכים, אשר קשה כעת לשנותם – ראוי להימנע מיצירת מחלוקות, מה גם סביב מוסד מכובד כבית-הכנסת. תוזכר כאן, שוב, תשובת הח"מ מיום 30/10/12 בפורום זה, עם פנייה להסתייעות בגורם תורני במושב או במועצה האזורית.
תודה רבה על תשובתך, מאחר וזו לא הפעם הראשונה ובקצב הזה גם לא תהיה האחרונה שגובים מאיתנו תשלום כפול עבור בית הכנסת (פעם קודמת שילמנו 4000 ₪ עבור יח"ד נוספת בנחלה) ובשל העובדה שלפני היווצרות כל הגרעונות הללו חלקנו אף תרם מרצון סכומים לא קטנים לטובת הקמת בית הכנסת ולא בטוח שחלקנו מעוניין להמשיך לתרום כרגע, אני מעוניין לדעת האם הגביה חוקית או לא? תודה, אביחי
שלום רב! תרומה התלויה ברצונו של התורם, אינה זקוקה לתשובה משפטית לשאלה של "חוקיות". כך, בדרך כלל, גם לגבי שאלה "אקדמאית" שאיננה בגדר צורך מעשי קיים. ממילא, תשובה משפטית מקצועית ומלאה מחייבת כאן הכרה של מערכת רחבה ושלמה של עובדות ומסמכים, ומי שמבקש זאת – מוטב שיפנה לעו"ד. בצד השאלה המשפטית, ובמקרה זה אף מעליה – מצוי השיקול המעשי, ולכך מופנה השואל הנכבד לתשובות שכבר ניתנו לשאלותיו הרבות כאן.
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?
