• 19 במאי 2013

    יישוב קהילתי אגודה שיתופית ומשברים

    שלום
    אני מתגוררת ביישוב קהילתי שהוא אגודה שיתופית
    יש ביישוב הרבה משברים לאחרונה הנוגעים להתנהלות הועד המנהל
    לאחרונה מספר חברים פרשו מהאגודה מרצונם. הפורשים הגישו מכתבים לרשם האגודות ומספר גורמים נוספים (אשר אני משערת שאמורים לטפל בנושא)
    אשמח לדעת מה המשמעות של העניין לגבי מי שנשאר באגודה? וגם לגבי מי שפורש? האם ניתן להמשיך להתגורר ביישוב אם אפרוש ומה יהיו ההשלכות הכספיות האישיות בנושא לכאן או לכאן?
    תודה

    19 במאי 2013
  • 24 במאי 2013

    יישוב קהילתי אגודה שיתופית ומשברים

    שלום רב!
    מצער לשמוע על קהילה יישובית במצב נמשך של מחלוקות פנימיות, אך גם משקלן המצטבר איננו צריך להביא לידי "משבר", במיוחד אם הקשיים "נוגעים להתנהלות הועד המנהל": בצד הצורך בהתמודדות של הקהילה, רובה-ככולה, בכוחותיה הפנימיים או בעזרת גורמים מסייעים - ישנן גם אפשרויות חוקיות לפתרון הבעיות, או לפחות לבלימת השלכותיהן.

    אף שדי בנזקים הרבים בצדדים החברתיים והרגשיים של רוב המעורבים, הרי מי שצדדים חומריים בראש מעייניו, חייב לקחת בחשבון, כי מצב חברתי-ארגוני בעייתי ביישוב , פוגע אף בערכם.... הקנייני-נדל"ני של בתי התושבים: במקום הנחת והתועלת מחיים איכותיים ביישוב מטופח ומקהילה מגובשת ומאורגנת, יעמוד כל בית ביישוב כמדובר, כבית הבנוי ב...מדבר, לפחות מבחינה חברתית; איכות-החיים הפגועה, משפיעה ותשפיע, באופן טבעי ( מטבע האדם ), על נכונות התשלום של כל קונה, המבקש לברר, באיזו סביבה אנושית-חברתית יגדלו הוא וילדיו!
    לכל משפחה ויחידיה הזכות לאורח-חיים סדיר ורגוע, במסגרת הקהילה, ולשמירת איכות-חיים טובה וערך-נכסים יציב, כמקובל ביישוב דומה; כל המשבש זאת ממשית, ללא צידוק סביר, תוך ניצול כהונה וסמכויות שנכרכו בה – עלול לעמוד לא רק ל"משפט הציבור" במישור החברתי-המוסרי, אלא גם בפני תביעת-מבחן מעניינת ("מעניינת" במובן השלילי) במישור המשפטי. אף חשבון פשוט של ירידה ב- 10%, למשל, בערך-השוק של כל בית ביישוב, כפול מספר הבתים הנפגעים, הינו שיקול מרתיע, ואמצעי-עזר להרגעת הרוחות: מול הנזקים המצטברים - מוטב יישוב-מחלוקות חברי, מאשר חלוקת-היישוב חברתית.

    במצבים מצערים ועתירי-נזקים כאלה, יש לקבל בברכה, ובשיתוף-הפעולה הראוי, כל עזרה מצד הגורמים החיצוניים, הנזכרים גם בשאלה כאן, בתקווה להצלחת התערבותם המסייעת. בצד "רשם האגודות השיתופיות" והמועצה האזורית, עומדים ביכולתם גם עורכי-דין לא מעטים, אשר ישלבו בעזרתם המקצועית את התבונה המעשית והגישה המאוזנת, כנדרש בסכסוכים בין חברים-שכנים ביישוב מעוט-אוכלוסין. מעל כל אלה עומדת ברקע מערכת המשפט בישראל, עם מיגוון סמכויות שופטיה, למקרה מתאים להתערבותם.

    לאור קיומם של מסלולים להתמודדות חוקית ומכובדת, חבל יהיה אם משפחה כלשהי תפרוש ממסגרת האגודה, השייכת גם לה, תוך ויתור על יכולתה להשפיע "מבפנים", כחברים בעלי-מעמד ושווי זכויות ביישוב; זאת, ללא הסתכנות בהשלכות חברתיות וודאיות, והשלכות כלכליות ומשפטיות אפשריות, אשר חובה לבודקן מ ר א ש , בעזרת בדיקה משפטית מקצועית וממצה, עם כל המסמכים שנחתמו בהצטרפות לאגודה - לפני כל צעד פזיז ומיותר של פרישה מחברות. ממילא ייוותרו צרכים לשירותי-תושב, אשר ימולאו ע"י גופים מוסמכים, בין מהיישוב ובין בדרך של מינויים כפויים מבחוץ, גם לגבי הפורשים....
    כהשלמה מסייעת לאמור כאן, ניתן לעיין בתשובות הח"מ בפורום זה מיום 20/5/13, מיום 23/4/13 לגבי פרישה מאגודה שיתופית ומיום 20/11/12 בנושא "חברות באגודה".

    24 במאי 2013
שלום, מה השאלה המשפטית שלך?