open the search panel
close the search panel חפש

עורכי דין לפי תחום

    פורומים

      לדעת יותר - מדריכים משפטיים

        משרדי עורכי דין

          משמעותה של משרה מלאה לפי חוקי העבודה

          כמה שעות יש לעבוד כדי שהמשרה תיחשב למשרה מלאה? האם ייתכן שבמקומות עבודה שונים משרה מלאה מוגדרת אחרת?

          עדכון אחרון  חוק שעות עבודה ומנוחה עבודה בשעות נוספות
          משמעותה של משרה מלאה לפי חוקי העבודה
          • באפריל 2018 נקבע ששבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות שבועיות
          • כפועל יוצא מההפחתה בהיקף השעות שנחשבות למשרה מלאה, עלה שכר המינימום במשק, שכן אותו שכר מינימום חודשי, שעומד כיום על 5,300 ₪ לחודש, מתחלק ב-182 שעות במקום ב-186
          • בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לפרש את היקף המשרה המלאה בהתאם לנוהג במקום העבודה, או כפועל יוצא מהסכמה של המעביד והעובד אליה הגיעו הצדדים, כך שגם מי שעבד כמות שעות פחותה מהמכסה המוגדרת על פי החוק ועפ"י צווי ההרחבה, ייחשב כעובד בהיקף משרה מלאה

           

          סעיף 3 לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951, קובע כי שבוע עבודה לא יעלה על ארבעים וחמש שעות עבודה. תכליתו של החוק היא לקבוע את המסגרת המקסימלית של יום העבודה ושל שבוע העבודה, ולהעניק לעובד שעות מנוחה מספקות בשבוע, אולם אין באמת הגדרה בחוק למונח "משרה מלאה". על מנת למצוא הגדרה למונח "משרה מלאה" יש להכיר את צווי ההרחבה הרבים, שהוצאו לאורל השנים בענפי המסחר, התעשייה והמלאכה השונים, בהם ניתן למצוא לעיתים הגדרות לאורכו של יום עבודה מלא או רגיל, או הגדרות לכמות השעות החודשית שתיחשב למשרה מלאה או רגילה.

          ב-1 באפריל 2018, בעקבות הסכם קיבוצי לקיצור שבוע העבודה במשק, נקבע בצו הרחבה חדש ששבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות שבועיות. ההפחתה השבועית של שעת עבודה נעשתה באמצעות הפחתת שעת עבודה אחת בשבוע, ביום אחד קבוע בשבוע אשר מכונה "היום המקוצר", אשר נקבע בהתאם לצרכי מקום העבודה

          הסכם המסגרת 2000

          צו ההרחבה הכללי ביותר שחל על כל העסקים במשק ואינו משתייך לענף ספציפי כזה או אחר, הינו צו ההרחבה מיום 1 ביולי 2000 הקרוי "הסכם המסגרת 2000", בו נקבע כי היקף משרה מלאה הינו 186 שעות לחודש. בצו זה נקבע ששבוע עבודה יהיה בן 43 שעות וששכר עבודה יחושב לפי בסיס של 186 שעות לחודש. צו הרחבה זה היה הצו שחל על כל המשק בישראל (למעט ענפים אחרים שהיו בהם צווי הרחבה ספציפיים), עד אפריל 2018. 

          ב-1 באפריל 2018, בעקבות הסכם קיבוצי לקיצור שבוע העבודה במשק, נקבע בצו הרחבה חדש ששבוע עבודה לא יעלה על 42 שעות שבועיות. ההפחתה השבועית של שעת עבודה נעשתה באמצעות הפחתת שעת עבודה אחת בשבוע, ביום אחד קבוע בשבוע אשר מכונה "היום המקוצר", אשר נקבע בהתאם לצרכי מקום העבודה. כפועל יוצא מההפחתה בהיקף השעות שנחשבות למשרה מלאה בצו ההרחבה, עלה שכר המינימום במשק, שכן אותו שכר מינימום חודשי, שעומד כיום על 5,300 ₪ לחודש, מתחלק ב-182 שעות במקום ב-186 וכך שכר המינימום עלה מ- 28.94 ₪ ל- 29.12 ₪ לשעה. פורמלית, לא נעשה תיקון בחוק שכר מינימום, אולם בעקבות החלת צו ההרחבה מאפריל 2018 יצאה החלטה של צוות ההיגוי שהוקם מכוח סעיף 5 להסכם קיצור שבוע העבודה במשק, מיום 24 באפריל 2018, בחתימתם של יו"ר ההסתדרות הכללית מצד אחד ויו"ר הארגונים העסקיים מצד שני, המבהירה כי יש לראות את שכר המינימום השעתי כשכר של 29.12 ₪ לשעה ועל כן כיום זהו שכר המינימום הנוהג במשק. 

          להגדרה של משרה כמשרה מלאה של עובד יש השפעה ביחס למספר גורמים בעבודה של העובד, ביניהם: חישוב דמי הבראה, תשלום עבור שעות נוספות ועוד

          להורדת הסכם עבודה אישי בחינם

          להגדרה יש השפעה

          להגדרה של משרה כמשרה מלאה של עובד יש השפעה ביחס למספר גורמים בעבודה של העובד, ביניהם: חישוב דמי הבראה, תשלום עבור שעות נוספות, שעת הנקה שמגיעה לאשה שחזרה מחופשת לידה ועוד.

          חוק שכר מינימום קובע מפורשות, כי עובד שמלאו לו 18 שנים והוא מועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל מהמעסיק שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום

          שכר מינימום

          ע"פ החוק, אסור למעסיק לשלם לעובד שכר נמוך מתחת לשכר המינימום. חוק שכר מינימום קובע מפורשות, כי עובד שמלאו לו 18 שנים והוא מועסק במשרה מלאה, כנהוג במקום עבודתו, זכאי לקבל מהמעסיק שכר עבודה שלא יפחת משכר המינימום. החוק קובע, כי השכר שיובא בחשבון יהיה השכר שהמעסיק משלם לעובד "כנהוג במקום עבודתו".

          חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מהן שעות העבודה הרגילות של העובד ומהן שעות עבודה נוספות. החוק גם מטיל חובת תשלום גבוהה יותר על שעות נוספות

          שעות עבודה נוספות

          חוק שעות עבודה ומנוחה קובע מהן שעות העבודה הרגילות של העובד ומהן שעות עבודה נוספות. החוק גם מטיל חובת תשלום גבוהה יותר על שעות נוספות; הרציונל שעומד מאחורי קביעה זו איננה להעשיר את כיסו של העובד, כי אם להפוך את ההעסקה בשעות עבודה ארוכות לפחות כדאית למעסיק, ולגרום לכך שהמעסיק לא יעסיק את העובד בשעות העבודה והמנוחה. 

          "שעות עבודה" מפורשות בחוק שעות עבודה ומנוחה כ:"זמן שבו עומד העובד לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לעובד להחלפת כוח ואויר והפסקות לשימוש בשירותים". אולם אין הכוונה להפסקות לצורך מנוחה וסעודה אשר אינן נחשבות לזמן עבודה (ביום עבודה של 6 שעות ומעלה ניתנת הפסקה של 45 דקות מתוכן לפחות 30 דקות ברציפות).

          חובת ההוכחה של היקף שעות העבודה שנעשו בפועל על ידי העובד, מוטלת על המעסיק, מתוקף החובה לנהל פנקס שכר עבודה 

          משך יום העבודה - 9 שעות

          על אף שבחוק שעות עבודה ומנוחה מוגדר, כי "יום עבודה לא יעלה על 8 שעות", הרי שע"פ צו ההרחבה ועם המעבר לשבוע עבודה של 5 ימים, יש לראות את משכו של יום העבודה הרגיל כיום של 9 שעות עבודה (כולל הפסקה) למי שעובד 5 ימים בשבוע למעט "היום המקוצר" שהינו בן 8 שעות, ו- 8 שעות (כולל הפסקה) למי שעובד 6 ימים בשבוע. עבודה ביום שישי תיחשב כעבודה בשעות נוספות לאחר השלמת המכסה של 42 שעות שבועיות, בין אם השכר המוסכם הנו גלובלי ובין אם השכר הנו על פי שעות עבודה בפועל. 

          חובת ההוכחה של היקף שעות העבודה שנעשו בפועל על ידי העובד, מוטלת על המעסיק, מתוקף החובה לנהל פנקס שכר עבודה על פי חוק הגנת השכר התשי"ח – 1958, וניהול פנקס לדיווח שעות עבודה בפועל לרבות שעות נוספות כהגדרתן בחוק ובתקנות שעות עבודה ומנוחה - תשט"ו -1955.

          היקף השעות שמגדיר החוק, הן על בסיס יומי והן על בסיס שבועי, נועד כאמור להגביל את השעות שבהן מועסק העובד, כדי לאפשר לו מנוחה מספקת ושלא לפגוע בבריאותו ובזכויותיו.

          בית הדין הארצי לעבודה קבע, כי יש לפרש את היקף המשרה המלאה בהתאם לנוהג במקום העבודה, או כפועל יוצא מהסכמה של המעביד והעובד אליה הגיעו הצדדים, כך שגם מי שעבד כמות שעות פחותה מהמכסה המוגדרת על פי החוק ועפ"י צווי ההרחבה, ייחשב כעובד בהיקף משרה מלאה

          בהתאם לנהוג במקום העבודה

          כדי למנוע "התחכמות" של המעסיק וניסיון להפחית באופן קבוע מהיקף שעות העבודה על מנת לפגוע בשכרו של העובד ובמעמדו כעובד במשרה מלאה, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי יש לפרש את היקף המשרה המלאה בהתאם לנוהג במקום העבודה, או כפועל יוצא מהסכמה של המעביד והעובד אליה הגיעו הצדדים, כך שגם מי שעבד כמות שעות פחותה מהמכסה המוגדרת על פי החוק ועפ"י צווי ההרחבה, ייחשב כעובד בהיקף משרה מלאה.

          השופט רבינוביץ' ציין, כי בהתאם לחוק שכר מינימום, עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר המינימום עבור משרה מלאה

          האם משרה של פחות מ- 186 שעות יכולה להיות משרה מלאה?

          בית הדין הארצי לעבודה נדרש לסוגיה זו בעניינו של ע"ע 664/08 אשרף עבאסי נ' חברת החשמל המזרח ירושלמית בע"מ, שם נדרש לשאלה האם עובד בשכר חודשי, שהועסק במשרה מלאה "כנהוג במקום עבודתו", זכאי לתשלום שכר מינימום חודשי מלא?
          בית הדין השיב בחיוב, וקבע כי עובד שהועסק במשרה מלאה "כנהוג במקום עבודתו", גם אם מדובר בפחות מ-186 שעות בחודש, זכאי לתשלום שכר מינימום. 

          באותו מקרה דובר בעובד חברת חשמל שהועסק בהיקף של 41 שעות שבועיות, וביה"ד האזורי פסק כי הוא לא היה זכאי להפרשי שכר מינימום מכיוון שלא הועסק ב"משרה מלאה". העובד הגיש ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בירושלים, וטען כי הוא זכאי להפרשי שכר מינימום, מכיוון שהוא הועסק במשרה מלאה כפי שהוגדרה לעובדים במחלקה שבה עבד (41 שעות שבועיות).

          השופט עמירם רבינוביץ' קבע בערעור, כי יש לקבל את עמדת המערער בנוגע להיקף משרתו, ולקבוע כי הוא הועסק במשרה מלאה "כנהוג במקום עבודתו". השופט רבינוביץ' ציין, כי בהתאם לחוק שכר מינימום, עובד שהועסק במשרה מלאה כנהוג במקום עבודתו, זכאי לתשלום שכר המינימום עבור משרה מלאה. מכך עולה, כי המערער זכאי להפרשי שכר מינימום בין השכר שקיבל בפועל לבין שכר המינימום נכון למועד העסקתו בחברת החשמל המזרח ירושלמית. וכדברי השופט בפסק הדין: " מכסה זו של 186 שעות אינה קובעת מהי משרה מלאה לעובד בשכר חודשי במקום עבודה פלוני או אלמוני, וזו תקבע על פי הנהוג במקום העבודה".

          בפועל, הגדרת השעות למשרה מלאה משתנה בין מגזר למגזר, בין ענף לענף, ובין מקום עבודה אחד למשנהו

          ההגדרה למשרה מלאה אינה קבועה

          קביעה זו משתלבת בחיי המעשה והמציאות הנהוגים במדינה, כך שהמסגרת המקסימלית קבועה בחוק ובצווי ההרחבה, אולם בפועל, הגדרת השעות למשרה מלאה משתנה בין מגזר למגזר, בין ענף לענף, ובין מקום עבודה אחד למשנהו.

          דוגמה לכך ניתן למצוא בקביעת היקף משרה מלאה עבור רופאים: בהסכם הקיבוצי משנת 2010 נקבע, כי היקף עבודתו של רופא הוא 5 ימים בני 8 שעות ועד 41.5 שעות שבועיות. גם בצו ההרחבה בענף הבניין קבוע ששבוע העבודה יהיה קצר בשעה אחת מכלל המשק ולכן הוא עומד, נכון להיום, על 41 שעות עבודה. צו ההרחבה בענף המלונאות מעמיד את שבוע העבודה על 5 ימי עבודה ובסה"כ 40 שעות בשבוע. בענפי החקלאות ורשתות שיווק המזון שבוע העבודה קבוע ל- 43 שעות. כך גם לגבי מורים, ברפורמת "אופק חדש" שבוע עבודה במשרה מלאה עומד על 36 שעות והיקף זה פוחת מעל גיל 50. בצו ההרחבה לעובדים הסוציאליים ניתן למצוא כי שבוע העבודה למטפלים העוסקים בטיפול ישיר הינו 39 שעות רגילות והשעה ה- 40 כבר נחשבת לשעה הנוספת הראשונה.

          לסיכום, עובד ייחשב כעובד במשרה מלאה אם מולאו אחד או יותר מהתנאים הבאים:

          א. הוא עובד במכסת השעות השבועיות והחודשיות כפי שקבע החוק או צו ההרחבה בעניין זה.

          ב. הוא עובד משרה מלאה כפי שנהוג במקום העבודה או במגזר או ענף ספציפי במשק.

          ג. הוא הגדיר מראש בהסכם העסקה מול המעביד או שהוגדר בהסכם קיבוצי מהו היקף המשרה המלאה במקום העבודה.

           

          לכתבות נוספות:


          * מהי עבודת לילה ומה התשלום עבורה?

          * עבודה בשבת -מה קובע החוק?

          * זכויות עובדים - המידע שכל עובד זקוק לו 

           

          ליצירת קשר עם עו"ד הדר פלד-טל
          done פנייתכם התקבלה! אנו ניצור קשר בקרוב
          האם מאמר זה עזר לך?
          אנשים דירגו ()
          עו"ד הדר פלד-טל

          קבע פגישה עם
          עו"ד הדר פלד-טל

          עו"ד הדר פלד-טל היא בעלת משרד עצמאי בקריית-ביאליק וניסיון של למעלה מ- 18 שנה בכל הנוגע לדיני עבודה, לרבות: זכויות...

          לפרופיל המלא