zap group mishpati logo

פרשת מרגלית צנעני - מבט אחר

האם שפטנו מוקדם מידי את מרגלית צנעני ועשינו לה "רצח אופי"?

מאת: עו"ד מוטי אדטו
30.08.11
תאריך עדכון: 30.08.11
5 דק'

פרשת מרגלית צנעני הינה פרשיה מיוחדת במינה ומעוררת שאלות רבות- מצד אחד מדובר בדמות שמוכרת לכל בית, עממית, מהסוג שבדרך כלל מעיד על כך שמה שרואים בחוץ הוא מה שמתקיים בפנים. בקרב הציבור קיימת תחושה חזקה של הכרות לדמויות כאלו. התחושה גורמת לרצון לדעת, והרצון לדעת מוביל לפרסומים בלי כל מערכת בקרה בתקשורת. זו שרוממה עד לפני רגע, חוגגת ושופכת את הדם.

מצד שני, העבירות בהן מרגלית צנעני חשודה אינן פשוטות כלל וכלל, אבל השאלה האמיתית היא לא במה היא חשודה, אלא  מה היא ביצעה ולמה היא התכוונה בעת הביצוע.

התחום אזרחי מול התחום פלילי:
הפרסומים בעיתונות מלמדים על אירועים שהם בתחום האזרחי וגם כביכול בתחום הפלילי. הערבוב לא מובן, והפרשנות המובילה היא זו של המשטרה ששולטת על המידע. השאלה היא האם בזמן אמת ידעה מרגלית צנעני את ההבחנה בין האירועים האזרחיים לפליליים?

שאלה נוספת היא,  מדוע התקשורת יודעת כל דבר שבאולם המשפט יטען על ידי המשטרה שהוא "חסוי", "סודי", "בחקירה" ועוד.
אם מרגלית צנעני פעלה בתחום העסקי אל מול אומנים שהופיעו ב"כוכב נולד" יש בכך אולי הפרה של החוזה מול "כוכב נולד" (טדי הפקות בע"מ) – אבל האם יש בכך אירוע פלילי ? כנ"ל אם מרגלית צנעני פעלה בשם אינטרס של אמרגן זה או אחר, בניגוד למעסיקים ה"רשמיים", קשה להבין את האירוע הפלילי.

הדלפות על ידי המשטרה:
מקריאת העיתונים מתברר, שחלק ניכר מה"אשמות" הן בדבר התנהלות לקויה בתחום האזרחי.
השאלה המרכזית עתה היא מדוע המשטרה מדליפה פרטים אלו? האמנם למשטרה יש מטרה להציף הפרות חוזה? או אולי המטרה היא לחקור אירועים פליליים – וכביכול בלבד – כאמור בחוק.

ראוי להזכיר ולהדגיש, כי הפרות חוזה או פעולה בשם אינטרס עסקי "זר"  לא אמורה להיחקר על ידי המשטרה.

אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו - האמנם?
ביחס לאישומים הפליליים ראוי לזכור, כי החוק קובע שאדם הוא חף מפשע עד שתוכח אשמתו . אולם, למרבה הצער ההתנהלות של המשטרה מול האנשים שנחקרים היא הפוכה לחלוטין מהחוק שהופך להיות "חוק יבש" שהמשטרה עצמה אינה מקיימת.

למעשה, בעצם הפרסומים יש שפיטה אזרחית של קוראי העיתונים – להם ברורה התמונה – הם מערבבים בין הפרות חוזה, לפגיעה בתוכנית טלוויזיה לבין אירועים פליליים. אבל, כאמור, אדם חף מפשע עד שתוכח אשמתו , ולעורכי הדין הפליליים  אין דרך להתגונן לאור העובדה שאינם רואים את התיק שהוא "חסוי"/ בחקירה ועוד, והציבור כבר ממילא שפט, הרשיע ויעניש בהמשך.
האם זיכוי בהמשך יכול לכפר על "רצח האופי" שנעשה ?

בעיות בהתנהלות המשטרה
אחת הבעיות המרכזיות במקרה זה היא שלמשטרה אין רצון ואין סיבה לברר מיהם המדליפים מחדרי החקירות. ברור שהם שוטרים , אבל אין אפיון שמי מחשש שאותו נחקר יבוא חשבון איתם.
כך יוצא שבדרך כלל הדלפות מכוונות לא נחקרות כלל , ואם נחקרות "קשה" להגיע לממצאים.

חוסר הטיפול בהדלפות באופן מוסדי הפכו את ההדלפות לכלי חשוב ביותר בחקירה – לאיום מרכזי על נחקר לשתף פעולה בחקירה  - גם במקום בו הייעוץ המקצועי שהוא מקבל, מעורך דינו הפלילי, הפוך.
הרי מה פשוט יותר לחוקרים מלהאשים נחקר שהוא "שותק" ולהסביר "שיש לו מה להסתיר" מתוך ידיעה שהכול יפורסם – וכך באמצעות הדלפה "פשוטה" יוצרים נקודת מבט ציבורית שלילית , ולאנשים שחייהם הם ציבוריים הדבר הוא חמור ביותר.

זכות השתיקה לנחקרים - האם נרמסה לחלוטין?
הנחקר שנמצא בחדרי החקירות בבידוד יחסי מתקשה להבין את המציאות הכוללת ומפחד מהפרסום יותר מאשר מתוצאות ההליך הפלילי הסופי.
במידה שנחקר שותק – הוא משתמש בזכות חוקית, ושימוש בזכות חוקית אסור שיחשב לעבירה פלילית או להתנהגות לקויה מבחינה ציבורית. ראוי לציין, שלגבי נחקר שותק, המשטרה לא תבחר לציין שמדובר באדם ש"שומר על זכות השתיקה", אלא תחשוף את קלונו ברבים.
כך מבוטלת זכות אזרח מהותית – הזכות להקשיב, להבין ולענות במועד המתאים.

בוררות מול גישור:
קשה לדעת ולנבא מה יעלה בגורל התיק בסופו של דבר, אבל יש נקודה נוספת למחשבה:
אפשר לקחת את הבוררות לדוגמא. בוררות היא הליך שסופו הכרעה.
"בוררות עולם תחתון"- מושג מפחיד ומטיל אימה, אבל במדינה שבה משפטים אזרחיים נמשכים שנים במנותק מהמציאות הכלכלית, צדדים נאלצים לא פעם לברר את ההסכמות ביניהם ולפתור את המחלוקות ברוח טובה, לצורך המשך עבודה תקינה.

מקריאת העיתונים עולה הרושם, שהצדדים המשיכו לעבוד יחדיו –  להתנהל באופן חברי ועוד – כך שאולי היה מדובר לא בהליך של בוררות אלא בהליך של "גישור".
בהליך של גישור "השופט" אינו שופט אלא מגשר, שמטרתו להוביל את הצדדים להסכמה – ללא הכרעה אלא בהסכמה.

במידה שמחשבה זאת נכונה, והבחירה ב"מגשר" היא בחירה משותפת, הכל נשמע הרבה פחות מפחיד ומאיים.
זאת, במיוחד לאור העובדה שבחלק מהפרסומים נטען, שלא מרגלית צנעני יזמה את ההליך אלא הצד השני להליך.

האמנם יתכן שמרגלית צנעני לא שלחה את האיומים? האם ייתכן שמעורבות עסקית עם אנשים מסוימים הובילה אותה להוקעה ציבורית והרשעה ציבורית ללא משפט?

זה המקום לקחת נשימה עמוקה ולחכות לסיומו של ההליך, שכן לא פעם מתברר שיש עשן שחור וסמיך , אך אין אש בנמצא.

* מוטי אדטו, עורך דין בתחום הפלילי

האם מאמר זה עזר לך?

רוצים להתייעץ עם עורך דין?

עורכי דין בתחום

מאמרים נוספים

לקבלת ייעוץ מעורך דין השאירו פרטים

ZAP משפטי
שם*
אימייל*
טלפון*
סיבת הפנייה