בתום שביתה ממושכת ומורכבת שנמשכה כ- 160 ימים, נחתם הסכם קיבוצי בין ממשלת ישראל, שירותי בריאות כללית וההסתדרות המדיצינית הדסה לבין ההסתדרות הרפואית בישראל ביום 25.08.11 (להלן: "הר"י"), ביסודו הצורך בהכנסת שינויים ושיפורים משמעותיים במערכת הבריאות הציבורית כדי לשפרה (להלן: "ההסכם הקיבוצי").

תקופת תוקפו של ההסכם הקיבוצי מיום 14.07.10 ועד ליום 13.07.2019, כאשר במהלך תקופה זו לא תעלה כל דרישה ו/או תביעה נוספת בעניין תוספות שכר כלשהן.

אולם, עם חתימת ההסכם הקיבוצי ולקראת מימושו, הודיעו כ- 1,000 רופאים מתמחים שבכוונתם להתפטר מעבודתם ביום 04.09.11 (להלן: "מכתבי ההתפטרות").

בעקבות קבלת מכתבי ההתפטרות, עתרו המדינה ושירותי בריאות כללית לבית הדין הארצי לעבודה למתן צווים זמניים וקבועים נגד התפטרות הרופאים המתמחים והשבתם לעבודה סדירה.

המדינה טענה כי ההתפטרות לא חוקית
במסגרת העתירה טענה המדינה, בין היתר, כי מדובר בהתפטרות קולקטיבית של רופאים מתמחים, כצעד ארגוני הננקט בניגוד להנחית הר"י שהוא הארגון היציג של כלל הרופאים, כי התפטרות זאת בלתי חוקית ומהווה הפרה של ההסכם הקיבוצי שנחתם בין המדינה ובין הר"י. על כן, המדינה ביקשה שבית הדין יתן את הצווים המבוקשים.

מנגד, הרופאים המתמחים טענו, כי מדובר בהתפטרות אישית שהוגשה על ידי כל מתמחה בנפרד, לאחר ששקל והחליט באופן עצמאי שאין הוא מעוניין להמשיך בעבודתו ועל כן יש לדחות את העתירה.

ביום 04.09.11, לאחר ששמע את כלל הצדדים לעתירה, הוציא בית הדין הארצי לעבודה צו מניעה כנגד התפטרות הרופאים המתמחים שמשמעותו, כי התפטרותם אינה חוקית וחסרת תוקף  (להלן: "פסק הדין").

במסגרת פסק הדין הבהיר בית הדין, כי זכותו של אדם בישראל לעבוד וכחלק מהותי ממנה קמה אף זכותו להתפטר. אלה הן זכויות יסוד חברתיות ובסיסיות הנגזרות מהזכות החוקתית לאוטונומיה אישית של העובד ומן הזכות לכבוד המעוגנת בחוק יסוד כבוד האדם וחירותו ובחוק יסוד חופש העיסוק. לפיכך, העיקרון הוא שאין מונעים מאדם להתפטר ולסיים את יחסי העבודה בינו ובין המעסיק.

בית הדין: המעביד צריך לדעת על ההתפטרות בצורה חד-משמעית
עוד הוסיף בית הדין, כי על ההודעה בדבר ההתפטרות להיות מובאת לידיעת המעביד, בצורה ברורה וחד משמעית, וצריך שינתן בה ביטוי מפורש לכוונה ברורה וחד משמעית להביא לידי סיום את היחסים החוזיים – יחסי עובד מעביד.

בית הדין הבהיר, כי לא מן הנמנע כי יראו כהתפטרות תקפה גם התפטרות קולקטיבית של קבוצת עובדים המודיעה למעסיק על התפטרות וסיום יחסי העבודה. זאת, בנסיבות בהן מתמלאות הדרישות שבחוק הודעה מוקדמת, בדבר המצאת הודעת התפטרות בכתב למעסיק, תוך ציון יום הוצאת ההודעה ויום הכניסה לתוקף של ההתפטרות, כמו גם הדרישות למתן ביטוי מפורש ברור וחד משמעי לרצון העובד להביא לידי סיום יחסי עובד – מעביד.

באשר לרופאים המתמחים, בית הדין קבע, כי מכתבי ההתפטרות שהוגשו על ידם (הוגשו נוסחים שונים) אינם עונים על דרישות החוק, בין היתר משום שהם אינם משקפים רצון אמיתי לסיים את העסקתם,  וכן משום שחלקם אינו עונה על דרישות חוק הודעה מוקדמת בהיותם חסרים מועד כניסה לתוקף של ההתפטרות ואין בהם פרטי המעביד.

על כן,  בית הדין קבע, כי מכתבי ההתפטרות אינם מעידים על התפטרות אותנטית, כי אם על פעולה קולקטיבית המכוונת להפעיל לחץ בלתי לגיטימי על הארגון היציג המוסמך לנהל משא ומתן בשם כלל הרופאים.

ההתפטרות הקולקטיבית היא צעד ארגוני לא חוקי
לעניין פעולה קולקטיבית כנגד הארגון היציג, הבהיר בית הדין כי: "מאבק הארגוני מגיע לסיומו בחתימת הסכם קיבוצי ... זאת באופן שההסכם הקיבוצי שנחתם מייצג את גמירות הדעת של הצדדים החתומים עליו.." וכי "פתיחת" הסכם קיבוצי "משמיטה את הקרקע מתחת משפט העבודה הקיבוצי; עלולה לגרום לקריסת מערכת יחסי העבודה בישראל ... ולפגוע ביציבות המשק והכלכלה בישראל".

כלומר, ארגון העובדים היציג הוא בלבד זה  שרשאי לנקוט צעדים ארגוניים במהלך מאבק מקצועי. הארגון היציג הוא שמייצג את כלל העובדים במהלך סכסוך העבודה והמאבק הארגוני מגיע לסיומו בחתימה על הסכם קיבוצי. לפיכך, התפטרות קולקטיבית בה נקטו הרופאים שהגישו את מכתב ההתפטרות הינה צעד ארגוני בלתי חוקי.

מסקנה: היה על המתמחים להתפטר באופן אישי ובהתאם לחוק
לסיכומו של עניין יצויין, כי נראה שהדבר "שהכשיל" את המתמחים היה בכך שהודיעו על ההתפטרות באופן קולקטיבי, לא אישי, ובניגוד לחוק הודעה מוקדמת. יש להניח כי אילו היו המתמחים מבקשים להתפטר באופן אישי ובהתאם לקבוע בחוק, לא ניתן היה למנוע מהם לעשות כן, אך כאמור הם לא כך עשו.

* עו"ד מירב רדיאן-המאירי, ממשרד שחר המאירי ושות' משרד עורכי דין