ארבע וחצי שנות מאסר בפועל הוא העונש שגזר בית המשפט המחוזי בתל-אביב על ענת קם, לאחר שהורשעה על פי הודאתה בעבירות כנגד ביטחון המדינה: ריגול ומסירת ידיעה סודית.

הפרשה התפוצצה בדצמבר 2009 עם מעצרה של קם, ששרתה כפקידה בלשכת אלוף פיקוד המרכז, יאיר נווה, בין השנים 2005-2007.

כזכור, ניצלה קם את תפקידה ונגישותה לחומר רגיש, והעתיקה למחשבה האישי אלפי מסמכים מסווגים וסודיים ביותר מלשכת אלוף הפיקוד. לאחר מכן העבירה קם את המסמכים לעיתונאי הארץ אורי בלאו.

קם, ששיתפה פעולה בחקירתה במשטרה, הודתה בעבירות שיוחסו לה בכתב האישום המתוקן, לאחר שנמחקו ממנו עבירות שכוללות בחובן את הכוונה לפגוע בביטחון המדינה.

עבירות בגין ביטחון המדינה הן מהעבירות החמורות ביותר בספר החוקים, כאשר העונש על עבירות שכוללות בחובן כוונה לפגוע בביטחון המדינה מגיע עד למאסר עולם.
העבירות בה הורשעה קם, לא כללו, כאמור, כוונה שכזו והעונש המקסימלי בצידן הינו 7 ו 15 שנות מאסר.

עונש חמור וממושך
אין ספק, כי עונש המאסר אשר נגזר על קם, צעירה ללא עבר פלילי, אשר עברה את העבירות בהיותה כבת 20 הינו עונש חמור וממושך.

שלושת שופטי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, אשר דנו בפרשה, בחרו לנקוט ענישה מחמירה לאחר שקבעו, כי מדובר במעשים חמורים ביותר. המסמכים שהעתיקה קם כללו בין היתר תוכניות למבצעים צבאיים, סדרי כוחות ופריסתם, סיכומי דיונים שונים בצה"ל, ועוד (ומטעמים אלו התנהל מרבית משפטה של קם בדלתיים סגורות).
בית המשפט קבע בגזר הדין, כי אין ספק שלו היו נופלים המסמכים לידיים עויינות, עלול היה להיגרם נזק כבד לביטחון המדינה.

עוד קבע בית המשפט, כי קם הפרה את האמון שנתן בה הצבא, ביודעין, בהבנת משמעות מעשיה ומתוך מניע אידאולוגי.
"דומה, כי חומרתן של העבירות בהן הורשעה הנאשמת טבועה בהן מעצם מהותן. גם העונש הקצוב בצידן  מבטא חומרה יתרה זו."

לא מדובר במעידה אקראית
בית המשפט נתן משקל לעובדה, כי לא דובר במעידה אקראית וחד-פעמית, בבחינת איבוד רגעי של שיקול הדעת, אלא בשרשרת של פעולות מתוכננות, שבכל שלב ושלב יכלה הנאשמת לסגת מביצוען, אך לא עשתה כן.
בית המשפט זקף לטובתה של הנאשמת את גילה הצעיר, שיתוף הפעולה עם חוקריה והבעת החרטה. יחד עם זאת, סרב בית המשפט לנכות מתקופת מאסרה של קם את תקופת מעצר הבית הממושכת בת שנתיים ימים בו שהתה.

לבקשתה של קם, בית המשפט עכב את תחילת ריצוי העונש בשבועיים, ויש להניח כי יוגש ערעור על גזר הדין לבית המשפט העליון.