ראש הממשלה בנימין נתניהו. "על פי התצהיר של בר, נתניהו מסוגל להגיע למקומות מרחיקי לכת, כמו איסוף חומרים על מנהיגים של מחאה עממית ופעולות שאינן מתאימות למשטר דמוקרטי ליברלי". צילום: נועם גלאי/ שאטרסטוק
ראש השב"כ רונן בר הגיש אתמול תצהיר לבג"ץ, בו הוא טוען כי ראש הממשלה בנימין נתניהו ניסה לגרום לו לבצע פעולות ללא סמכות חוקית. התצהיר חושף את המתח בין ראש השב״כ לראש הממשלה ומופיעות בו טענות על לחצים בלתי חוקיים, בקשות שחצו קווים מקצועיים ונסיונות לכפות נאמנות אישית במקום נאמנות למדינה.
אלא שהתצהיר לא עסק כלל בשאלת הפרוצדורה – ההליך המשפטי־מינהלי של שימועים ופיטורי ראש השב"כ, ולכן בפועל לא ישפיע כנראה על תוצאת הדיון בבג״ץ. התצהיר עורר, כצפוי, סערה ציבורית ומשפטית נרחבת ובית המשפט העליון ממתין כעת לתצהירו של ראש הממשלה.
בתגובה לתצהיר, לשכת ראש הממשלה פרסמה הודעה חריפה, לפיה תצהירו של בר "רצוף שקרים". ההודעה מאשימה את בר באחריות למחדל השבעה באוקטובר, טוענת שלא העיר את ראש הממשלה בזמן ומכחישה את הטענות כאילו נתניהו ביקש לשבש חקירות או לדחות את משפטו. ראשי האופוזיציה קיימו התייעצות ודרשו לכנס דיון חירום במליאה לאור חומרת ההאשמות.
עו"ד עופר ברטל שופך אור נוסף על הפרשה ומבקש ראשית להבחין בין שני סוגי תצהירים שהוגשו במסגרת ההליך. "האחד הוא תצהיר חסוי, הכולל 31 עמודים, אשר ככל הנראה מכיל פירוט נרחב יותר ונספחים מסוימים – מסמכים שעליהם מסתמך ראש השב״כ בטענותיו", מסביר עו"ד ברטל ומציין כי "מדובר לא בהכרח בהוכחות אובייקטיביות אלא במסמכים שתומכים בעמדתו. השני הוא התצהיר הגלוי, הכולל כשבעה או שמונה עמודים – זהו התצהיר שקראתי, וזה גם המסמך שאליו אתייחס כעת".
ברטל מנתח את תצהיר ראש השב"כ בשני מישורים. המישור הראשון עוסק בתוכן התצהיר עצמו ואילו נקודות הוא מעלה. המישור השני עוסק במשמעות המשפטית של התצהיר ובהשפעתו האפשרית על תוצאות העתירה המתנהלת בבג״ץ.
"המישור השני", מדגיש ברטל, "הוא החשוב יותר: ההשפעה המשפטית של התצהיר על העתירה. התצהיר הוגש בעקבות החלטת בית המשפט העליון בהרכב של שלושה שופטים, שהורה לראש השב״כ להגיש גרסה עובדתית אישית בנוגע לנסיבות פיטוריו. עד למתן ההוראה, לא היתה בפני בג״ץ גרסה עובדתית מצידו של ראש השב״כ. יש להבהיר, כי אין מחלוקת משפטית על סמכותה של הממשלה לפטר את ראש השב״כ. המחלוקת נוגעת אך ורק להליך הפיטורים – כלומר לשאלת הפרוצדורה: האם וכיצד נערך השימוע, האם נשמרו הכללים המנהליים והאם היה הליך הוגן".
התצהיר עונה על השאלה הזו?
"בנקודה זו מתברר שהתצהיר אינו עוסק כלל בפרוצדורה, אלא מתמקד בטענות מהותיות. הוא מתאר את ה'חוויות' של ראש השב״כ עם ראש הממשלה בתקופת הממשלה האחרונה. לטענתו, ראש הממשלה ביקש ממנו לבצע פעולות שאינן חוקיות, ובכך ניסה לפגוע בציבור באופן בלתי חוקי.
"התצהיר כולו אינו מוסיף דבר לבית המשפט העליון בנושא השנוי במחלוקת בין הצדדים. הוא מתאר כיצד ראש הממשלה לכאורה ביקש ממנו כראש השירות בקשות שהוא יודע שהן אסורות לביצוע כראש השב״כ, וניסה לגרום לכך שהוא יעבור עבירות על ידי כך שיחרוג מסמכויותיו החוקיות. עוד מתאר בר כי ראש הממשלה דרש ממנו שהנאמנות הראשונה שלו תהיה לו באופן אישי ולא לחוק ולאזרחי המדינה. מכאן שהמשמעות המשפטית של התצהיר בעתירה הזאת מוטלת בספק.
"משמעות הדבר היא שהתצהיר מספק בעיקר תיאור אישי וערכי של מערכת היחסים, מבלי לענות ישירות על השאלה המשפטית שנדונה בפני בג״ץ – האם הליך הפיטורים עצמו נעשה כדין. תרומתו של התצהיר להכרעה המשפטית היא, כאמור, מוגבלת למדי. הוא אמנם מציג תמונה עגומה של הנאמנות שנדרשה מראש השב״כ כלפי ראש הממשלה, אך לא מתייחס כלל לפרוצדורה ולליקויים המנהליים של ההליך".
מדוע בג"ץ מלכתחילה ביקש תצהיר מראש השב"כ?
"העתירה שהוגשה לבג"ץ מתמקדת בשאלת אופן הפיטורים של ראש השב"כ, ובג"ץ ביקש תצהיר כדי להכיר את עמדתו של ראש השב"כ ולגבש החלטה מושכלת יותר. אלא שכאמור, התצהיר הגלוי אינו מספק מענה לשאלות המרכזיות בפני בג"ץ — כיצד התנהלו ההליכים, האם נשמרו הכללים המנהליים והאם התקיים הליך הוגן. במילים אחרות, התצהיר מציג בעיקר את האופן שבו ראש הממשלה פעל בחדרי חדרים, אך אינו מוסיף מידע ממשי על הליך הפיטורים".
מהי בכל זאת חשיבותו של התצהיר?
"יש בתצהיר חשיבות ציבורית רבה, משום שהוא חושף את שקרה בחדרי חדרים מול ראש הממשלה. במישור הציבורי, עבור מי שמאמין למה שנכתב, מסתמנת תמונה רחבה וחמורה מאד של התנהלותו של נתניהו ונסיונותיו לגרום לראש השירות לבצע פעולות בלתי חוקיות חמורות ביותר.
"ככל הנראה, התצהיר הרחב כולל תיעוד בזמן אמת של פגישות עם ראש הממשלה — למשל מזכר/ים בהם מצוין כיצד בתום פגישה הוצאו המזכיר הצבאי והמקליטה, ורק אז התבקש ראש השב"כ לבצע מעשים אסורים על פי חוק. מעבר לכך, סביר להניח שיש פניות רשמיות של ראש השב"כ לאגף המשפטי בשב"כ, שבהן נבדקה הלגיטימיות של אותן בקשות. אני מניח שראש האגף המשפטי הגיב לבקשות ומסר לראש השב״כ את עמדתו לגבי חוסר החוקיות של הבקשות. בנוסף, ייתכן שהיו פניות ליועצת המשפטית לממשלה בזמן אמיתי. אם כך קרה, יש להניח כי היא נדרשה לזה בזמן אמת והתייחסה אף היא לבקשותיו הבלתי חוקיות של ראש הממשלה".
אילו עוד נושאים נחשפים בתצהיר?
"אנחנו מיודעים בתצהיר על כך שראש ממשלה מסוגל להגיע למקומות מרחיקי לכת, כמו איסוף חומרים על מנהיגים של מחאה עממית ופעולות שאינן מתאימות למשטר דמוקרטי ליברלי אלא למשטרים אחרים.
"בקום המדינה, ממש בימיה הראשונים, הדברים האלה נעשו. איסר הראל היה ראש השב״כ, ודוד בן גוריון, ראש הממשלה הראשון, ביקש ממנו דברים מרחיקי לכת, שהראל הסכים לבצע, אבל מאז חלפו הרבה מאוד מים בירדן ויש לנו למזלנו חוק שאומר מה מותר ומה אסור לשב"כ לעשות כדי לשמור על הדמוקרטיה הליברלית שלנו.
"חשוב להבין, שלמרות שככל הנראה ראש הממשלה ביקש דברים שהוא לא היה אמור לבקש, המערכות התנהלו כראוי בסופו של דבר. ההנחה של המחוקק וההנחה של בתי המשפט היא שלראש הממשלה הרבה פעמים יהיה אינטרס לאסוף חומר על מתנגדי השלטון ואינטרסים אחרים שלאו דווקא תואמים לסמכויות השב"כ על פי החוק. אנחנו נוכחים בכך שגם ראש השב״כ הזה כקודמיו סירב לציית לדרישות שאינן חוקיות. זאת אומרת שהמערכת עובדת, החוק מגן עלינו כאזרחים.
"צריך להבין עוד, שהשב״כ אינו רק ראש השב״כ. אלה אלפי אנשים, זה ארגון רציני, גדול וחזק עם מסורת. משרתים בו עשרות משפטנים - עשרות עורכי דין בתפקידים בכירים מאוד, ולא רק באגף המשפטי אלא גם באגפים ביצועיים. אז בואו נגיד, רק לשם ההנחה, באופן תאורטי, שגם אם ראש השב״כ היה מסכים לאסוף חומר על מנהיגי המחאה ועל מקורות המימון שלה, זה לא היה קורה, מפני שאז אנשי האגף המשפטי היו מונעים ממנו לפעול כך כיוון שאינו מוסמך ואף אנשי האגף המשפטי אינם מוסמכים לעשות זאת. אם ראש השב״כ היה מתעקש והיה אומר, אני בכל זאת רוצה לתת הוראה לעשות זאת למרות הייעוץ המשפטי שקיבלתי, אזיי ראש האגף המשפטי בשב״כ היה פונה ליועצת המשפטית לממשלה, הפרשנית המוסמכת של החוק בעבור משרדי הממשלה כולם, והיא בוודאי היתה אוסרת על כך.
"אם נלך רחוק יותר ונגיד שראש השב״כ הוא לחלוטין לא ממושמע, ולמרות ההוראה של היועצת המשפטית הוא היה מורה לאנשי הביצוע לאסוף את החומר ולבדוק את מקורות המימון של המחאה. במקרה כזה, סביר להניח שראש האגף הביצועי, או גורם אחר באגף, היה מתנגד לשתף פעולה עם הוראה בלתי חוקית זו.
"אני מניח שאם היינו יכולים לדבר עם ראשי שב"כ מהעבר, הם היו מספרים לנו סיפורים מסמרי שיער על מה שביקשו מהם ראשי ממשלה והם לא ביצעו כיוון שמדובר היה במעשים בלתי חוקיים. אנשים אולי חושבים שאם גורם בכיר נותן פקודה, היא מיד מתבצעת ללא היסוס, אך זה אינו המצב. לכן, איני מתרגש מכך שראש השב״כ יעזוב את תפקידו ובמקומו ימונה אחר. אין לי כל סיבה להניח שראש שב״כ אחר לא יקיים את החוק ויפעל באפון בלתי חוקי".
מה הם השלבים המשפטיים הצפויים לאחר הגשת התצהיר? האם יתקיים שלב הוכחות?
"ראש הממשלה נתניהו אמור להגיש תצהיר עד ל-24 החודש, דהיינו בעוד יומיים. כלל לא בטוח שהוא יתייחס למה שטען בר בתצהירו. בבתי המשפט הנמוכים יותר, יש זכות לכל צד לחקור את המצהיר מטעם הצד השני, אבל לא בבג"ץ. יחד עם זאת, בג"ץ יכול להרשות לצדדים לחקור זה את זה, אבל זה כמעט ולא נעשה מעולם והסיכוי שזה ייעשה כעת קטן מאוד. אם הצדדים לא יגיעו להסכמה ביניהם – בג"ץ יכריע בעתירה וכפי הנראה יקבע כי ההליך לא היה תקין וצריך לעבור דרך הוועדה למינוי בכירים".
האם הטענות בתצהיר יכולות להוביל לחקירה פלילית?
"כל תצהיר שבו נכתבו עובדות לא נכונות, או שבו מתגלות עבירות פליליות יכול להוביל לחקירה פלילית. במקרה הזה מתגלות כמה עבירות פליליות לכאורה, אבל הסיכוי שהיועצת המשפטית תחליט על פתיחה בחקירה קטן ואפילו קלוש. יחד עם זאת, אם בג"ץ יחליט בפסק דינו שעובדה מסוימת שמהווה עבירה פלילית באמת התרחשה, יש סיכוי שתיפתח חקירה. הסיכוי כאמור, קלוש".
ראש לשכת עורכי הדין: "אין מנוס מפתיחת חקירה פלילית"
ראש לשכת עורכי הדין, עו״ד עמית בכר, התייחס אף הוא לתצהירו של בר ומסר: ״תצהירו של רונן בר מרעיד את אמות הסיפים ומבהיר שנתניהו חותר תחת הסדר השלטוני בישראל ותחת יסודות קיומה של ישראל כדמוקרטיה. נתניהו מבקש מהשב"כ נאמנות אישית ופוליטית על חשבון נאמנות למדינה ולציבור. נתניהו ניסה, ומגביר את המאמץ, להפוך את השב"כ למשטרה חשאית פרטית כמו במשטרים אפלים.
"אמרתי ואומר שוב: אין מנוס מפתיחת חקירה פלילית נוכח פעולותיו הפסולות של ראש הממשלה, ובמקביל לבחון את המשמעות המשפטית של ההפרה הסדרתית והשיטתית של הסדר ניגוד העניינים לו הוא מחויב״.
