חייו המקצועיים של ד"ר דריו ורטניק היו מסודרים ומתוכננים היטב. כמדען בכיר בתעשיית הפארמה, בעל דוקטורט בכימיה וביוכימיה, ניהל צוותי פיתוח ועסק בניסויים טוקסיקולוגים מורכבים. ימיו היו מלאים בבדיקות מעבדה, פיתוח תרופות ומחקר מדעי – עולם שכולו דיוק, מתודולוגיה והיררכיה מקצועית ברורה. אבל טלפון אחד, פנייה מפתיעה מהסנגוריה הציבורית, שינתה את מסלול חייו לגמרי ופתחה בפניו דלת לעולם שונה לחלוטין.
"יום אחד, לפני למעלה מ-20 שנה, היתה אלי פנייה מהסנגוריה הציבורית בבקשה שאעזור בזיהוי מולקולות של סמים שנמצאו אצל נאשם", הוא מספר. "ערכתי את הדו"ח לבקשתם. הם מאוד אהבו את זה והציעו לי מיד עבודה וכך התחלתי לעבוד עם הסנגוריה הציבורית".
"ספק" היא מילת המפתח המנחה את ד"ר ורטניק בעבודתו. הוא הפך למומחה המאתגר את אמינותן של ראיות מדעיות במשפטים פליליים ואזרחיים ברחבי הארץ. תפקידו הוא להזכיר לכולם שגם המדע, כמו המשפט, אינו חף מטעויות ושלעתים הראיות הניצבות בבסיס האישום אינן מוצקות כפי שהן נראות במבט ראשון.
אחד התחומים שבהם הוא מתמחה הוא בחינת האמינות של בדיקות סמים ואלכוהול המשמשות כראיות במשפט. "אני בודק את אמינותן של בדיקות סמים שנערכות לחומר שהמשטרה תופסת, וכן בדיקות דם ושתן שמשמשות להאשמת אנשים בנהיגה או מעשים פליליים תחת השפעה", מסביר ד"ר ורטניק. לדבריו, יש מקרים רבים בהם שיטות הבדיקה לוקות בחסר, או שהפרשנות שניתנת לתוצאות הבדיקה אינה מדויקת מבחינה מדעית.
אחת הטענות המרכזיות שמעלה ד"ר ורטניק נוגעת לשימוש בבדיקות שתן כראיה לנהיגה תחת השפעת סמים. "הבעיה היא שמערכת המשפט מסתמכת על בדיקת שתן כדי לקבוע שאדם היה תחת השפעה בזמן הנהיגה, אבל מבחינה מדעית, זו מסקנה שגויה", הוא מדגיש. "השתן לא משפיע על המוח וחומרים יכולים להישאר בשתן זמן רב לאחר שהשפעתם הפסיכואקטיבית פגה לחלוטין. לכן, ממצא חיובי בשתן אינו מוכיח כלל שהאדם היה 'תחת השפעה' בזמן נהיגה". טענה זו, שנשמעת במבט ראשון כמעט כמו בדיחה, היא למעשה ביקורת מדעית חשובה על פרקטיקה משפטית מקובלת. ד"ר ורטניק מספר כי בזכות טיעון זה נעשו שינויים בהתייחסות המשפטית לבדיקות אלו.
מרשלנות רפואית ועד לארגון הטרור בוקו חראם
עם הזמן הרחיב ד"ר ורטניק את תחומי מומחיותו לכיוונים חדשים. "התחלתי לחקור את הקשר הסיבתי בתיקי רשלנות רפואית", הוא מסביר. "למשל, במקרים שמטופל מקבל מספר תרופות במקביל ונגרם לו נזק. אני מנתח מדעית את האינטראקציות בין התרופות ובודק אם נוצר מצב טוקסי שהרופאים היו צריכים לצפות מראש".
פרשה מרכזית שבה היה מעורב היא סוגיית "החיסון הפגום" – חיסון ישראלי נגד הפטיטיס B שניתן לתינוקות ביום הלידה. "זה החיסון הראשון שניתן לתינוקות", הוא מדגיש. "היה ריקול למוצר כי התגלו בו בעיות ייצור, והתיק מתנהל עדיין בבית המשפט. יש על חלק מהמידע חיסיון, אבל אני יכול לומר שזהו מקרה בעל חשיבות ציבורית עצומה". יחד עם משרדי עורכי דין, ד"ר ורטניק חשף סוגיות מדעיות מהותיות שהובילו לגיבוש תביעה ייצוגית ופרטנית בנושא.
לאחרונה מתמקד ד"ר ורטניק בפרויקט חדש – תביעה ייצוגית בנושא תרופות להרזיה. "גיליתי פער משמעותי בין המידע שמקבלים צרכנים בישראל לבין המידע המסופק באירופה ובארה"ב", הוא מתאר. "ישנן אזהרות בטיחות חשובות המופיעות בעלונים לצרכן בחו"ל, אך נעדרות לחלוטין מהעלון הישראלי. זו סוגיה קריטית לבטיחות הציבור".
סיפורו של ד"ר ורטניק מתפתח לכיוונים מפתיעים הרבה יותר. "לפני כמה שנים היתה לי עבודה עצמאית באפריקה", הוא חושף ומסביר כי באפריקה, שיטות החיסול שונות: "באפריקה, לא מכניסים כדור בראש. יש להם כל מיני חומרים טוקסים בג'ונגל ששמים באוכל, ופתאום הבנאדם נופל ומתעלף". ד"ר ורטניק ארגן בדיקות דם ושתן לאנשי ממשל בכירים ושלח אותן למעבדות ברחבי העולם כדי לזהות רעלנים ספציפיים.
בהמשך, נקרא ד"ר ורטניק לסייע בזיהוי קורבנות של ארגון הטרור "בוקו חראם" בניגריה. "הם היו מארגנים פיגועים, מחסלים שוטרים וחיילים ושורפים אותם כדי שלא יהיה זיהוי", הוא מספר. "היה פיגוע מאוד גדול עם 12 שוטרים והם נשרפו. על פי פקודה של הנשיא, שהיה נשיא מוסלמי באותו זמן, ארגנתי מספר מעבדות, קיבלנו דגימות, פיזרתי אותן ברחבי העולם ועשינו את הזיהוי שהיה בלתי אפשרי כמעט".
ניסיון זה הוביל את ד"ר ורטניק לעסוק גם בתחום הזיהוי הגנטי בישראל. "בגלל החוק הישראלי, אני לוקח את הדגימות ומעביר אותן לחו"ל", הוא מציין ומוסיף שעסק במקרים של זיהוי גנטי בסכסוכים משפחתיים ובמקרים אחרים.
להטיל ספק בכל
ד"ר ורטניק ממשיך לעסוק במקרים פליליים מורכבים ומספק דוגמאות מאלפות להטיות שמתרחשות בבדיקות מדעיות. הוא מספר על מקרה שבו אדם הואשם בנהיגה תחת השפעת אלכוהול, ולאחר בדיקה התגלה כי הוא טופל בבית חולים בתרופות המכילות אלכוהול. במקרה אחר, אדם הואשם בנהיגה תחת השפעת סמים, ולאחר חקירה התברר כי הוא קיבל מנות דם בבית החולים – "במנות דם לתרומות לא נבדק אם הן מכילות סמים, הן נבדקות רק לזיהומים ויראליים או חיידקיים", הוא מסביר.
לאחרונה עלתה על שולחנו של ד"ר ורטניק סוגיה רגישה ומורכבת במיוחד. בשיחות שקיים עם משפחות שכולות ומומחים בתחום, עלו שאלות מטרידות לגבי תהליכי הזיהוי של קורבנות מאסון נובה ושבעה באוקטובר. "תהליך הזיהוי במקרים של פגיעות קשות או שריפה הוא אתגר מדעי מורכב ביותר", הוא מסביר. "הצענו לבחון את הפרוטוקולים שנעשה בהם שימוש ולוודא שהם עומדים בסטנדרטים הבינלאומיים המחמירים ביותר". מדובר בנושא רגיש שד"ר ורטניק מתייחס אליו בזהירות רבה מתוך כבוד עמוק למשפחות וללא כוונה לעורר מחלוקת מיותרת.
ד"ר ורטניק מייצג פן ייחודי במערכת המשפט – מדען שמשתמש בידע המדעי שלו כדי לאתגר את הממסד ולהגן על אנשים שלטענתו מואשמים פעמים רבות שלא בצדק על סמך ראיות מדעיות מפוקפקות. "כל מה שקשור בין חומרים להתנהגות של אדם, או קשור לדברים פליליים או לרשלנות כזו או אחרת – זה התחום שלי", הוא מסכם.
בעולם שבו מערכת המשפט נסמכת יותר ויותר על ראיות מדעיות, אנשים כמו ד"ר ורטניק ממלאים תפקיד חיוני אך לא תמיד פופולרי. כשהוא נשאל אם הוא חושש שעבודתו עלולה לערער את אמון הציבור במערכת המשפט, הוא משיב: "להפך. אמון אמיתי נבנה רק כשיש שקיפות ובקרה. אני לא מערער את המערכת – אני מחזק אותה. למה אני באמת אוהב את העבודה הזאת? כי בכל פעם שאני מצליח להוכיח את טענותיי, אני לא רק מציל אדם ספציפי, אלא מצפה לתקן את המערכת כולה עבור כל מי שיבוא אחריו".
(צילום ראשי: שאטרסטוק)
